סיפור מספר 1
(
7ב)
אסטר, טוני, והגזע שטרם נברא
הדוקטור (מאט) מחזיק את קלרה בזרועותיו. האיש שנושא את שמו של הדוקטור (הארט) מביט בו בתוכחה ואומר:
"איך תנהג אתה במצב כזה בתור 'דוקטור' ". הוא מלהג באומרו 'דוקטור' וממשיך:
"יש מקום אחד שזקוק לעזרתך. שחרר את העלמה ולך להציל עולם על חשבון השמדת גזע, נראה אם תצליח" אומר וצוחק.
הדוקטור מתחיל להתחדש ומשחרר את קלרה המחזיקה בעלה שהביא אותה לעולם. בעוד היא מתרחקת ונמוגה אומר הדוקטור: "היי שלום קלרה יקרה שלי."
לפני שהדוקטור פורש זרועותיו לצדדים ומרים ראשו אל השמיים, בעוד חלקיקים זוהרים מתזזים סביבו, מסתכל הדוקטור בעיני יריבו, עוצם עיניו בהסכמה לדבריו, ומהנהן בפעם האחרונה בגופו זה.
לעיני ליידי ואסטרה, ג'ני וסטראקס הנדהמים, יוצא הדוקטור מתוך ציר הזמן שלו כמת הקם לתחיה, ונופל על ברכיו. נדמה לרגע שהשובלים הזוהרים מרכיבים בגבו כנפי מלאך אדירים המשמיעים משק כנפיים אחד.
הוא נופל ארצה.
הוא זוחל מחוץ לקברו הענק, אל החושך של טרנזלור, והשלושה בעקבותיו, מודעים לכך שאין להתערב בתהליך זה. לאחר מרחק מה עוצר הדוקטור.
"התקבצו סביבי חבריי, זה הזמן לחזור הביתה", אומר בין לחישה לצעקה, לאנקת כאב. כאשר השלושה סביבו לוחש הדוקטור אל אשתו:
"טארדיס, התגשמי סביבנו, אני חלש, טארדי..."
אבל לא היה צורך לסיים את המשפט. הם כבר היו בתוכה והיא החלה לנוע אל נקודת הזמן והמקום בו היו בפעם האחרונה, המאה ה-19, אנגליה.
ג'ני שמה לב שמשהו אינו תקין למרות שלא הייתה עדה עד כה להתחדשות. הדוקטור שטרם סיים להתחדש מלמל דבר מה מספר פעמים. ליידי ואסטרה ראתה על פני זוגתה את הדאגה והתקרבה לדוקטור. היא "תרגמה":
"ייתכן שזה שלום ולא להתראות. שלום חברים יקרים שלי".
"אבל אתה כאן דוקטור!"
"ברגע שנחזור עליכם לצאת מיד מהטארדיס אחרת לא תוכלו לחזור לשם לעולם."
"למה?"
"אני הולך ליקום מקביל שדלתותיו אטומות לכל, לעד."
"אז איך אתה מגיע לשם?"
הדוקטור מסובב ראשו על צירו ומקבל שיער חדש, ארוך.
"אני יכול. התחלתי להתחדש בתוך זרם הזמן שלי, וכבר הייתי ביקום זה בעבר. רק אני יכול! יש שם סכנה גדולה, ואנשים יקרים לי נמצאים שם."
"איך אתה יודע זאת?"
"האיש שנושא את שמי שידר לי, הרי אני זה הוא והוא זה אני."
השלושה לא מבינים ומביטים אחד בשני. בבת אחת הם אומרים:
"שום דבר לא עצר בעדנו עד כה ללכת בעקבותיך דוקטור, וגם עכשיו לא!"
הדוקטור מביט בכפות ידיו ארוכות האצבעות, בעלות עור מוכתם בכתמי זמן, ואומר:
"הפעם, נוכחותכם תפתח דלתות היקום המקביל ליקומים אחרים, ובכך תסכנו גם את היקום הזה! עשו כדבריי!!!"
קולו מהדהד בטארדיס ולאחר שנמוג ותם, מוסיפה הטארדיס שרשרת הדים נוספת להמחשת כוונתו.
סטראקס מתכופף אל הדוקטור:
"אתה נראה פאתטי אבל אני אסלח לך הפעם."
"אין זמן", אומרת ג'ני, דמעה בעינה. "היה שלום דוקטור וחזור אלינו".
ואסטרה מביטה בלוח הקונזולה ומגלה פשר נסיעתו. פיה נפער, לסתה נשמטת:
"הגזע הזה, עשוי להכיל חלקים ממך דוקטור, אם תיסע לשם!"
היא מביטה שוב במסך ואומרת תוך שהיא מעתיקה מבטה באיחור אל הדוקטור:
"והגזע הזה, אפילו לא קיים עדיין!"
הם יוצאים והדוקטור מושיט ידו אל הדלת הנטרקת, מבטה של ואסטרה נראה אחרון דרך החריץ.
בעודו מתנשף מתכנת הדוקטור את הטארדיס אל היקום המקביל, אל מי שצעק 'דוקטור, אנו זקוקים לך יותר מתמיד!'.
זה היה מישהו שהוא מכיר כל כך טוב, כמעט כמו שהוא מכיר את עצמו.
כאשר הטארדיס מתייצבת, הדלת נפתחת מעצמה ופנימה נכנס גבר שגורר בכוח ילד המתנגד בבעיטות, צעקות וגידופים.
הגבר: "אהה, אז ככה הייתי נראה אילולא היה לי רק לב אחד!"
זהו שכפולו האנושי של הדוקטור העשירי, האיש שנולד תוך כדי מלחמה עקובה מדם בו הושמד גזע שלם, הדאלקים. רוז קיבלה אותו כך והבטיחה לעשות ממנו מה שהיא עשתה מהדוקטור.
"בוא ניגש ישר לעניין, אה.. איך אפנה אליך?" שאל הדוקטור.
Aster". רעיון של רוז. רצתה שם של צמח כמו שלה, ואני די אוהב את זה."
הדוקטור נעמד על רגליו כאילו מכיר את גופו החדש (שחקן: גארי אולדמן, שיער ארוך מאפיר, זקן שחור, גבות עצבניות).
"אינך מביט במראה לבדוק איך אתה נראה?"
"אני יודע איך אני נראה – (הילד משתולל) – ראיתי זאת בעיני האיש שנושא את שמי."
אסטר מרצין, הוא יודע מה פשר הדבר. הוא משחרר את הילד ואומר:
"תכיר, זהו טוני. (אחיה של רוז) הוא בן 11." (Isaac Hempstead Wright)
"היית חייב להביאו לכאן?!?!?"
"אתה יודע שכן, עלינו לשמור במיוחד על הילדים. והוא יקר לי יותר מכל ילד אחר."
אסטר מתרגש וצועק:
"אתה חייב לעזור! החיידק הזה חזק מכל מה שאתה יכול לתאר. כל יצור שבא במגע עמו, משנה כל מהותו בהתאם לחיידק."
"אני לא מבין."
הילד מנסה לצאת ואסטר צועק אליו: "חזור!!!". טוני עונה: "לא רוצה!"
לטוני עיניים שחורות כמו של רוז ומבט נחוש.
הדוקטור אומר: "אל דאגה, הטארדיס לא תפתח את הדלת ללא הסכמתי."
טוני: "לא איכפת לי שאתה הדוקטור המפורסם, נמאס לי מהסיפורים עליך. מי אתה שתגיד לי מה לעשות?"
הדוקטור: "אני מבטיח לך שאטפל בעניין בדרך הכי טובה, ויש מצב שלא תצטרך לעשות כדבריי אלא שאנו נעשה כדבריך, תהיה לנו שותף."
אסטר מעקם פניו כלא מבין ואומר:
"דוקטור .. (מוזר לפנות ככה לדוקטור בעצמו). יש לבודד את טוני כמו את שאר הילדים, אין לסכן אותו! הילדים הם הראשונים בסכנה. לחיידק יש גן האחראי על יצר ההישרדות, וגן זה הוא הכי חזק שנברא אי פעם. ברגע שבא במגע עם יצור בו זורם דם, לא רק בני אדם, הוא מתמזג עמו, משנה את ה-ד.נ.א שלו וביחד הופכים ליצור חדש וחזק עוד יותר מבחינה הישרדותית. אתה צריך לראות איך הלווייתנים שלנו נראים, תוכים חוצפניים שאף אחד לא יכול להם, וכל כך הרבה סוגי יצורים, כי עם כל יצור, החיידק מתמזג ליצור שונה. עדיין יש לנו זמן מכיוון שישנן בריאות עם יצר הישרדות חזק שהחיידק לא מצליח להשתלט עליהם. אבל הילדים, שמטבעם מעתיקים את מי שהם מעריכים, פותחים דלתות אל ליבת קיומם. הגזע האנושי כבר עכשיו נתון בסכנת הכחדה. אתה מבין את הכיוון נכון? אט אט יהיה כאן רק גזע שולט אחד, ולצערי הוא עשוי להכיל גם אותך דוקטור."
הדוקטור סורק את טוני במברג הסוני. לאחר מכן משדר אל המחשב את הממצאים אותם הוא מנתח, ואומר:
"כרגע החיידק מחפש את דרכו אל טוני. טוני, אתה מוכרח לשתף אתנו פעולה."
"ומה תעשה אחרי שתבין? היצורים שהתמזגו, ימותו? אני לא מוכן לזה ואני אלחם בכם בכל כוחי!"
הדוקטור מביט ב-אסטר לפשר הדבר. אסטר מסביר:
"לטוני יש כלב שהתמזג. עכשיו זהו כלב-על וטוני קשור אליו מתמיד. אבל איך מדברים עם חיידק???"
הדוקטור עונה: "לשם כך נחוץ טוני. וגם אתה."
) לסיפור אחד או שניים
יאי