איך הגעת לקונג-פו???
כשהייתי קטן אבא שלי היה "מזיין את לי את השכל" בכך שבכל אחד מאיתנו יש כוחות עצומים, יכולות מופלאות שאצורות בתוכנו. אחר כך הוא גם קרא לזה בשם: "קונג-פו". הוא חי את חייו, מגיל קטן, בידיעה ש"הכל אפשרי". והוא העביר לי תחושה זאת. הוא שמע על קונג-פו בכמה הזדמנויות, בצעירותו, בין היתר באמצעות סדרת הטלוויזיה "קונג-פו" בכיכובו של דיויד קרדיין. סדרה זו היתה זמינה בחו"ל בלבד והיא היתה אם אינני טועה החשיפה המשמעותית הראשונה של המערב ל"קונג-פו". אגב, ברוס-לי חשף את למערב את המושג "קונג-פו" בתור אמנות לחימה ותו לא (נכון, אמנות לחימה עם פילוסופיה וכאלה, אבל עדיין לחימה), אבל הסדרה "קונג-פו" חשפה את לראשונה את הקונג-פו. כילד, אני זוכר שיום אחד התקשרתי לאבא שלי, שהיה בעבודה, ואמרתי לו נחרצות: "אבא, החלטתי! זהו! אני רוצה ללמוד קונג-פו!!" הוא צחק. אז לא היה שום מורה לקונג-פו זמין בארץ. בגיל 13 מצאתי את עצמי לראשונה נפגש עם יצחק מזרחי, המורה שלי לקונג-פו. עם יצחק אני לומד כבר 17 שנים (לאחרונה השלמתי את לימודי אצלו, אך אני ממשיך להיעזר בו באופן שוטף לצורך המשך התקדמותי בקונג-פו). יצחק לימד אותי את רוב הקונג-פו שלי: 1. עבודה פנימית ומדיטציה 2. אמנות הלחימה 3. טאו וסן 4. בסיס לשאר אמנויות הקונג-פו (ריפוי, עבודה עם אנרגיה וכל השאר) כיום אני ממשיך לשקוד על פיתוח הקונג-פו שלי, בעיקר בעזרת עצמי - וכמובן בעזרת אנשים נוספים. יש לי שני מורים, בנוסף ליצחק: מורה לרפואה ומורה להילינג. בעזרתם אני מטפח את הבסיס המעמיק והאיתן שהוקנה לי על-ידי יצחק בנושאים אלה. למרות שהסיפור שלי הוא סיפור של אחד שהתחיל בגיל 13, אני רוצה להטעים שאפשר להתחיל ללמוד קונג-פו בכל גיל - ושגם בגיל 40 אפשר להתחיל ללמוד ולהפוך להיות מומחה תוך פרק זמן סביר. תיאורטית, זה אפשרי. אימוני קונג-פו הם לא "קריעת תחת גופנית" וכל מי שלומד אצלי יודע זאת. לימודי קונג-פו הם, בפשטות, לימוד עצמנו. ניתן להתחיל את לימוד הקונג-פו מכל מיני כיוונים, כגון: - אמנות היכולת - הילינג - תזונה - טאי צ´י - הגנה עצמית - מדיטציה - מעברים קסומים וכולי. לא חייבים להתחיל באמנות הלחימה דווקא... למרות שכך אני התחלתי. טוב, מספיק ברברתי, מספיק סיפרתי לכם על איך אני הגעתי לזה, עכשיו תורכם...
כשהייתי קטן אבא שלי היה "מזיין את לי את השכל" בכך שבכל אחד מאיתנו יש כוחות עצומים, יכולות מופלאות שאצורות בתוכנו. אחר כך הוא גם קרא לזה בשם: "קונג-פו". הוא חי את חייו, מגיל קטן, בידיעה ש"הכל אפשרי". והוא העביר לי תחושה זאת. הוא שמע על קונג-פו בכמה הזדמנויות, בצעירותו, בין היתר באמצעות סדרת הטלוויזיה "קונג-פו" בכיכובו של דיויד קרדיין. סדרה זו היתה זמינה בחו"ל בלבד והיא היתה אם אינני טועה החשיפה המשמעותית הראשונה של המערב ל"קונג-פו". אגב, ברוס-לי חשף את למערב את המושג "קונג-פו" בתור אמנות לחימה ותו לא (נכון, אמנות לחימה עם פילוסופיה וכאלה, אבל עדיין לחימה), אבל הסדרה "קונג-פו" חשפה את לראשונה את הקונג-פו. כילד, אני זוכר שיום אחד התקשרתי לאבא שלי, שהיה בעבודה, ואמרתי לו נחרצות: "אבא, החלטתי! זהו! אני רוצה ללמוד קונג-פו!!" הוא צחק. אז לא היה שום מורה לקונג-פו זמין בארץ. בגיל 13 מצאתי את עצמי לראשונה נפגש עם יצחק מזרחי, המורה שלי לקונג-פו. עם יצחק אני לומד כבר 17 שנים (לאחרונה השלמתי את לימודי אצלו, אך אני ממשיך להיעזר בו באופן שוטף לצורך המשך התקדמותי בקונג-פו). יצחק לימד אותי את רוב הקונג-פו שלי: 1. עבודה פנימית ומדיטציה 2. אמנות הלחימה 3. טאו וסן 4. בסיס לשאר אמנויות הקונג-פו (ריפוי, עבודה עם אנרגיה וכל השאר) כיום אני ממשיך לשקוד על פיתוח הקונג-פו שלי, בעיקר בעזרת עצמי - וכמובן בעזרת אנשים נוספים. יש לי שני מורים, בנוסף ליצחק: מורה לרפואה ומורה להילינג. בעזרתם אני מטפח את הבסיס המעמיק והאיתן שהוקנה לי על-ידי יצחק בנושאים אלה. למרות שהסיפור שלי הוא סיפור של אחד שהתחיל בגיל 13, אני רוצה להטעים שאפשר להתחיל ללמוד קונג-פו בכל גיל - ושגם בגיל 40 אפשר להתחיל ללמוד ולהפוך להיות מומחה תוך פרק זמן סביר. תיאורטית, זה אפשרי. אימוני קונג-פו הם לא "קריעת תחת גופנית" וכל מי שלומד אצלי יודע זאת. לימודי קונג-פו הם, בפשטות, לימוד עצמנו. ניתן להתחיל את לימוד הקונג-פו מכל מיני כיוונים, כגון: - אמנות היכולת - הילינג - תזונה - טאי צ´י - הגנה עצמית - מדיטציה - מעברים קסומים וכולי. לא חייבים להתחיל באמנות הלחימה דווקא... למרות שכך אני התחלתי. טוב, מספיק ברברתי, מספיק סיפרתי לכם על איך אני הגעתי לזה, עכשיו תורכם...
