איך בונים דם

איך בונים דם

יש לפעמים שדברים צפים ועולים מין הלב, כשהנפש רוצה בכליון משום שאינה מצליחה לרצות ולרצות זה לפחות פעמיים אחת זה של ההולדה והשניה זה הזיכרון. ללב יש אורך חיים והשמרות רבה אדם צריך לאהוב את גופו ולא גוף שניזון מעצמו אלא מחזוריות רוחנית. ולכן כל רוחני הטוב לגוף כריקוד או אחות לנפש אין בהם כל דבר אחר טוב יותר. תאווה מפסיקה להיות טובה כאשר היא יותר מין הצרכים ומתגבשת לנקודת רצייה.
 
אחלה שאלה

בוא ניקח סיפור קדמוני דמיוני. חקלאי בשבט מסוים יוצא כל בוקר לעבד את השדה. העבודה הקשה משתלמת כי היבול צף ועולה מידי שנה. ויום אחד הפסיק אותו שדה להניב כבימים ימימה. דיבר על כך עם ראש השבט והסתבר לו שאין הוא היחיד, גם שכניו סובלים מחוסר יבול. בעיה קשה לשבט והנה תגלית מענינת, ישנו שדה אחד בקצה השבט שעדין מניב. הלכו חכמי השבט אל אותו שדה ושאלו את בעליו מה הוא עושה כדי שהשדה יניב. "לפני כמה שנים" פתח האיש "השדה שלי הפסיק להניב, הפחתי את האדמה, סיקלתי את כל האבנים והנחתי אותם בערימה בקצה השדה ומאז השדה מניב כשדה חדש" הפנימו חברי השבט את המסר ואי איש בשדהו הפכו את האדמה, סיקלו את האבנים וערמו אותם בקצה השדה-הנה זה פלא השדות החלו להניב. מאז ערימת האבנים הפכה קדושה ויש שמספרים שמאז שמו ערימה כזאת בביתם הוגבר אצלם מצב הפיריון. הנה תחילתה של דת הסוגדים לערימת האבנים. יום טוב
 
דת (אייך בונים דם)

לוקחים מה שרוצים איש איש כפי שירצה ואז אומרים אלוהים עשה שזה יחיה ואז זה חי. למשהוא יש התנגדות למוטצית.תלמדו שעטנז. בסוף מנצח הגשם. אני בעד סקס ושח מט. אני גם אוהב נודים טובים. יש לי סוד. בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. הרבה מאוחר יותר בא הפוליגרף. תכניסו את פני תהום לפולייגדף. מישהוא מכיר את מירה אני טוב בתמי.
 
למעלה