איך אנחנו בחרנו....
ראשית, פוסום2, אני יודע שאנחנו חלוקים בדעתנו לגבי קבלת ההחלטה החשובה הזאת, אז בבקשה תשתדל לרדת עלי בצורה נחמדה יותר
כמו שראית בכותרת, כתבתי "אנחנו" בחרנו בכוונה. ולא, אישתי לא באקדמיה ולא חיפשה פוסט, או משרה או לימודים במקביל.
התהליך התחיל עוד בפניה הראשונית לחוקרים. מכיוון שידענו שלא נוכל להרשות לעצמנו מחיה עם שלושה ילדים (שניים בגיל של חינוך פרטי) בערים ה"נחשקות" אקדמאית (וגם לא) כמו בוסטון, ניו יורק, סאן פרנסיסקו, בכלל לא פניתי לחוקרים משם. ובתחום ממנו באתי היו לי הרבה אפשרויות, כולל קשרים אישיים של המנחה לשעבר שלי במספר מוסדות מכובדים. לא ראיתי את עצמנו מתכלבים בדירת שני חדרים, ואישתי לא ראתה את עצמה נשארת בבית עם שני ילדים. נכון, דיברו פה על "מחיר" שצריך לשלם בעבור התקדמות מקצועית שעשוייה לשנות את הכל. עבורנו המחיר הזה היה כבד מידי ולא בא בחשבון. שסיימתי את ה- tour בחמש ערים וכעשר מעבדות כמעט כולם הציעו לקבל אותי, ואז התחילה מערכת השיקולים:
1. כלכלית- כמה הציעו לך? מכיוון שגם ככה אנחנו מרוויחים גרושים, אז הבדל של כל 1000 דולר הוא משמעותי. וכן, להיות במעבדה מעולה, עם פרסומים והכל עבור 38K לא היה עוזר לי כי הייתי צריך לחזור אחרי שנה לארץ. אז כאן מדובר בשיקול כמותי נטו, והערכה שלכם עם מה אתם יכולים להסתדר. זאת ועוד, אין דין אותו שכר בעיר A לעומת עיר B. בנושא הזה עשינו עבודת מחקר מאוד מקיפה לגבי עלויות מחייה, הוצאות, ומה לא (הרבה בזכות הקומונה), יצרנו קשר עם מקומיים ללמוד מה עומד בפנינו. במידה וההצעות שוות המישור הזה, עוברים למישור הבא:
2.. המעבדה - כנראה שכל המקומות שפנית אליהם נופלים בצחום העיניין שלך. במקרה הזה אני מסכים עם פוסום2 והלכתי לגמרי על תחושת בטן - בחרתי במעבדה שמתעסקת במשהו אחר לגמרי ממה שידעתי לפני כן, והכרתי לפני כן. הייתה לי הרגשה שאני זקוק לשינוי אווירה ויכיוון. מבחינת המנחה, אין ספק שמכל מי שפגשתי, זו שבחרתי בה הייתה בין הטופ 2 של התחברות, הרגשה טובה, מילים טובות מהצוות, ותחושה שיש חיבור (היה עוד אחד בסנט לואיס, שהיה כל כך נחמד, שממש הרגשתי קשה עם זה שהייתי צריך להודיע לו שאני לא מגיע). אמנם בדקתי את רקורד הפירסומים של כולם, אבל בפירוש לא הלכתי לטובה ביותר - מבחינתי זה שיקול חשוב, אבל לא מכריע. הסיבה לכך היא שאני לא בטוח רואה את עצמי בתור PI עוד כל וכך שנים. אני דווקא נמשך יותר להוראה, וגם הייתי רוצה לשלב ביום מן הימים את העבודה הקלינית עם האקדמיה.
3. גאוגרפיה - שיקול חשוב מאוד!!! החל מהמרחק לעבודה, כמה רכבים תצטרכו (אני נוסע באופניים, לפעמים עם אוטובוס - 10 מייל לכל כיוון). כאן גם נכנסים שיקולים של מקום מגורים ביחס ליכולת לגור באזור עם מערכת חינוך טובה (בלי להתרושש), ומזג האוויר. אתם כבר חיים פה כמה וכמה שנים, ובטח מנוסים ומכירים יותר. אני ידעתי שאם יש דבר שאני שונא זה לחות וחום - פשוט לא יכול לסבול את זה. לא בהפתעה בחרנו באחת הערים היבשות ביותר בארה"ב. קור לעומת זאת לא הרציע אותי, ואני חייב לציין שאחרי חורף אחד, גם טמפרטורות של מינוס 10 עד מינוס 15 ביום לא היו נוראיות כל כך (כולל רכיבה על אופניים).
אלה השיקולים העיקריים, וכמובן שהכל צריך להיות במשתוף עם בן הזוג, ובהסכמתו המלאה - לא פשוט!!
בכל נקרה, כולם מחכים לדעת מה תבחרי. בהצלחה!
