איך אתם מתמודדים?
חשבתי בהתחלה להעלות את השאלה הזו לסקר, אבל נראה לי שזו צורה מגבילה מדי לדון בסוגיה הזו.. כולנו מתמודדים עם בן או בת משפחה פגוע/ת או חולה/חולת נפש. כמובן, ישנן דרגות שונות של מחלה, כמו גם דרגות שונות של הצלחת טיפול. אבל בתוך כל התהליך הזה מעניין לדעת איך ועד כמה פנתה המשפחה שלכם לייעוץ או תמיכה מקצועיים (או לא מקצועיים), כדי ללמוד יותר, כדי לדעת איך להתמודד עם המצב החדש והמעורפל לעיתים (שכן, כולנו יודעים שנושא מחלות ופגיעות הנפש אפוף בהרבה סטיגמות וחוסר ידע, שמקשים עוד יותר על ההתמודדות מול החברה). אז מה עשו אצלכם כדי להתמודד ברמה המשפחתית (כללית או פרטנית)? קבוצת תמיכה של משפחות נוספות? טיפול משפחתי משותף? טיפול פסיכולוגי נפרד לכל אחד מבני המשפחה (או לחלקם)? או אולי (כמו אצלנו במשפחה), לא עשו כלום..? איך אתם מרגישים עם קיומו או העדרו של טיפול? עד כמה הטיפול, אם היה, עזר לכם?
חשבתי בהתחלה להעלות את השאלה הזו לסקר, אבל נראה לי שזו צורה מגבילה מדי לדון בסוגיה הזו.. כולנו מתמודדים עם בן או בת משפחה פגוע/ת או חולה/חולת נפש. כמובן, ישנן דרגות שונות של מחלה, כמו גם דרגות שונות של הצלחת טיפול. אבל בתוך כל התהליך הזה מעניין לדעת איך ועד כמה פנתה המשפחה שלכם לייעוץ או תמיכה מקצועיים (או לא מקצועיים), כדי ללמוד יותר, כדי לדעת איך להתמודד עם המצב החדש והמעורפל לעיתים (שכן, כולנו יודעים שנושא מחלות ופגיעות הנפש אפוף בהרבה סטיגמות וחוסר ידע, שמקשים עוד יותר על ההתמודדות מול החברה). אז מה עשו אצלכם כדי להתמודד ברמה המשפחתית (כללית או פרטנית)? קבוצת תמיכה של משפחות נוספות? טיפול משפחתי משותף? טיפול פסיכולוגי נפרד לכל אחד מבני המשפחה (או לחלקם)? או אולי (כמו אצלנו במשפחה), לא עשו כלום..? איך אתם מרגישים עם קיומו או העדרו של טיפול? עד כמה הטיפול, אם היה, עזר לכם?
