איך אתם מסתדרים עם הטלפון?

איך אתם מסתדרים עם הטלפון?

שלום לכם.אני בחורה חירשת. הייתי רוצה לשאול אתכם איך אתם מסתדרים כשאתם צריכים להתקשר? אם אתם חירשים וגרים לבד איך אתם מסתדרים?מבקשים משכנים להתקשר במקומם? או אם אתם בעבודה האם אתם מבקשים מאנשים שעובדים אתכם להתקשר? ובאיזה שירות טלפוני אתם משתמשים?האם אתם מרוצים מהשירות שלהם? קיצר... הייתי רוצה לשמוע מכם איך אתם בכלל מסתדרים עם חיסרון הזה בכל פעם שאתם רוצים להתקשר למקומות חשובים כמו בנק,לימודים,משרדים ממשלתיים? תודה רבה ואשמח לשמוע מכם.נעים להכיר אתכם :)
 

צלף

New member
כל אחד וההסתדרות שלו

אני מתקשר ומדבר - אם הולך טוב ואם לא מבקש מאחר...
 
אני מבינה ממך שאתה כבדי שמיעה

מעניין אותי איך באמת חירשים מתמודדים עם זה. תודה לך על התגובה. לילה טוב.
 
לא צריך להיות כבד שמיעה כדי לא להסתדר עם

הטלפון, מספיק טיפה מבטא זר. כתבתי על זה פעם קטע: הטלפון הומצא כדי לקרב אנשים. בזמן האחרון יש לי תחושת ריחוק מכל מי שנמצא אִתי על הקו. הטלפון מעצים את היותי גֶר בארץ נוכריה. ** ``הלו, אני מעוניין לקבוע תור לדוקטור קֶנֵדִי.`` ``מה תאריך הלידה שלך?`` ``השלישי בדצמבר 1970.`` ``מה שם המשפחה שלך?`` ``בר-זאב.`` ``איך אתה מאיית את זה?`` ``B-A-R, מקף, Z-E-E-V.`` ``V כמו במילה `ויקטור`?`` ``כן.`` ``האם אתה בטוח שנולדת בשלישי בדצמבר 1970?`` ``אני בטוח. למה את שואלת?`` ``כי אין לנו אף מטופל שנולד בתאריך הזה וששם משפחתו מתחיל ב-V.`` ``שם המשפחה שלי מתחיל ב-B כמו במילה `ברברה`.`` ``אז למה אמרת לי שהוא מתחיל ב-V כמו `ויקטור`?`` ``כי את שאלת על האות האחרונה ולא על הראשונה. האם אני יכול לאיית לך מחדש את שם המשפחה שלי?`` ``כן, בבקשה.`` ``B-A-R, מקף, Z-E-E-V.`` ``V כמו במילה `ויקטור`?`` ``כן.`` ``שוב לא מסתדר. אין לנו אף אחד שנולד בתאריך הזה, ששם משפחתו מתחיל ב: B-A-R, מקף, V.`` ``אחרי המקף באה האות Z כמו במילה `זברה`.`` ``אז למה אמרת לי V כמו `ויקטור`?`` ``אִינַעָל רַבָּכְּ, יָא שָרְמוּטָה...סליחה שתרגלתי את הערבית שלי.`` ``אה, השם שלך בערבית, בגלל זה קשה לי להבין אותו. אני אעביר אותך לפקידה השניה, היא מדברת עברית שזו שפה דומה לערבית והיא אולי תבין אותך.`` ``הלו, הלו...הלו, שלום, הפקידה השניה אמרה שאת מדברת עברית ושאולי תביני אותי.`` ``אני מדברת יידיש, אדוני. לא עברית. אתה מבין? יידיש היא ניב של גרמנית ואומנם יש בה קצת מילים שמקורן עברי, אך היידיש אינה דומה כלל לעברית, שהיא שפה שמית כמו הערבית.`` ``אני מניח שבכל זאת תוכלי לעזור לי, כי שם המשפחה שלי הוא שם יהודי והוא וודאי יהיה לך קל לאיות. במקור, השם היה וולפסון, שזה, כידוע לך, ביידיש. שם משפחתי תורגם ל-`בר-זאב`. B-A-R, מקף, Z-E-E-V.`` ``ובאיזה תאריך נולדת, מר בר-מקף?``
 
חחח מצחיק... אהבתי

אני חרשת ונעזרת במצב T במכשיר השמיעה... בעיקרון אני מדברת עם אנשים שאני מכירה... כי קשה לי להבין בשיחות איתי יש הרבה "מה?" כשאני צריכה להתקשר בשביל סידורים בבנק וכו', אמא מתקשרת בשבילי. אה וגם החבר מדי פעם עוזר... הלוואי שיהיה כבר טלפון שיגמור לנו את התלות הזאת באנשים אחרים!!!!
 

צלף

New member
צריך תחנת מימסר יעילה - והדברים ארוכים מאוד

אין מה לעשות - השומעים היום מתקשרים כל הזמן בינהם בטלפון הסלולרי - והצפיה שכל חבר בחברה השומעת שיהיה זמין עם טלפון סלולרי, ואנחנו ככבדי שמיעה מחוץ למשחק - על אי שקט - מזמזם לי מאמר שלם בראש אבל אין לי הזמן ואנרגייה לכתוב אותו...
 
לי יש לקות אחרת. לא קשורה לשמיעה. בכל מקרה,

אחד הדברים השנואים עלי הוא להעזר בבני משפחה כבכלבי נחיה. אני נאלץ לעשות את זה אבל שונא לעשות את זה. מה פתאום שאני אבוא עם אמא שלי לרופא מין או עם אישתי לפסיכולוג או משהוא כזה. אגב, לפי החוק בארצות הברית ואולי גם בישראל, שירות לציבור חייב להיות נגיש לבעלי לקויות. אם הפקידה אצל הרופאה מסקבת לדבר לאט וברור או לא יודעת לדבר לאט וברור, ואומרת לך ''למה אמא שלך לא לקחה יום חופש ובאה לעזור לך?'', את יכולה לתבוע את האם-אמא שלה.
 
אם פקידה היתה עונה לי בצורה כזו

הייתי חוטפת עליה עצבים. מה זה צריך להיות ? מעצבן שאנשים כאלה חושבים שהבעיה היא בנו ולא בהם. זה מה שנקרא אטימות אצלם ולכן הם בקושי מצליחים להבין מה האדם החרש מנסה לומר. ומה שמדהים זה שאני חייבת לשתף אותכם בנוגע למשהו - אני סטודנטית והשתתפתי השנה בפרוייקט פר"ח לילדים מוגבלים פיזית. היה מפגש סיום עם החונכים והחניכים ופגשתי את שתי החניכות שסובלות משיתוק מוחין. בהתחלה חששתי מקצר בתקשורת בגלל המגבלות שלנו אבל להפתעתי התקשורת זרמה מהר והן הבינו אותי מעולה ואני גם דיברתי עם חניכים אחרים וראיתי שגם החונכים הלק"ש האחרים הצליחו לתקשר כמעט בלי בעיה עם החניכים שלהם. זה ממש מפתיע ומדהים כי ילדים כאלה עם מוגבלות פיזית מסוגלים להבין ולתקשר בלי דף ועט ובלי אדם שלישי ולעומת זאת אנשים בריאים בלי מגבלות פיזיות לא מצליחים לתקשר והרבה פעמים צריך צד שלישי או לכתוב בדף.. פשוט הם אטומים וחסרי רגישות (בלי להכליל כמובן!!) ובהחלט יש לאנשים מה ללמוד מהילדים האלה שהכרתי.
 
זו לא רק אטימות. שיתוק מוחין מגביל

הרבה פעמים את יכולת הדיבור ולכן מי שפוגש הרבה אנשים עם שיתוק מוחין מתורגל יותר בהבנת אנשים עם לקות דיבור. זה ממש כמו שמי שבא מעיר שיש בה הרבה אנשים עם מבטאים זרים שונים יבין אותך טוב יותר מאשר מי שבא מכפר קטן שבו יש לכולם בדיוק אותו מבטא.
 
צודק במאה אחוז

אנשים שומעים פשוט לא רגילים לדיבור ה"לקוי" של אנשים עם בעיות שמיעה ולכן בהתחלה הם מעט המומים ולא מצליחים להתרכז וזה נשמע להם כמו שפה אחרת לגמרי אבל כמובן שאחרי כמה שיחות כבר מבינים אחד את השני!
 
לשניכם - כניראה שלא הובנתי כהלכה

אני אומרת שיש אנשים שומעים שפשוט לא מצליחים להתרגל ל"מבטא" של לק"ש ואני אומרת את זה מניסיון. יש שמבינים מצויין מייד מהשיחה הראשונה ויש שמתרגלים אחרי כמה שיחות ויש שפשוט לא מצליחים. זה לא עובד אצל כולם ולא משנה כמה שמשתדלים, תמיד יהיו כאלה שלא יצליחו להבין גם אחרי 100 שיחות.
 
האנשים האלה הם זן נדיר

וחבר שלי הוא אחד מהם!!! אבל לא נורא, הוא מתחיל להבין קצת יותר טוב... ואני לא מבינה למה רשמת שלא הובנת כהלכה, הובנת מצוין. לא רואה איפה הגבנו לך בלי קשר למה שאמרת.
 

המרחפת

New member
הפקס מאד עוזר

אמנם אני כבדת שמיעה, וגם מדברת בטלפון, אבל אני נעזרת הרבה בפקס כי אני לא אוהבת לדבר בטלפון עם קולות לא מוכרים. לפני כמה זמן פניתי לבנק בדרישה שיתקשרו איתי רק בפקס. שאלתי את מנהל הבנק איך הם מתקשרים עם לקוחות חרשים אחרים, והוא אמר שלרוב יש להם מיופה כוח בחשבון. הסברתי לו שאני כבר לא ילדה ומעוניינת להיות עצמאית ללא תלות באמא שלי, ומבקשת שיתנו לי שירות בפקס. אמנם זה לא הכי נוח להם, אבל טיעון העצמאות די עבד עליו היטב- כנראה נגעתי באיזושהי נקודה. כשהם רוצים להתקשר אליי אז בכרטיס עם הפרטים רשום שאני לא שומעת וישלחו פקס. אני חייבת לציין שבינתיים זה באמת עובד!!! יצרתי קשר עם שתי פקידות, שיכירו אותי, וכשאני כותבת פקסים אני תמיד ממענת אותם אליהן. כך הפקס מגיע לידיים של מישהו ולא נשאר במכונה. בפניות לביטוח לאומי כשביקשתי לשלם את דמי ביטוח הלאומי בתקופה שלא היה לי מעסיק שישלם לי, פניתי בפקס והם ענו לי כמה אני צריכה לשלם ואיפה. כנ"ל ביטוח לאומי לעובדת השיקום: אחרי שהתקשרתי אליה יום יום מספר פעמים ביום והשארתי הודעות ולא תפסתי אותה והיא לא חזרה אליי, שלחתי פקס ולמחרת קיבלתי תשובה! גם מול מזכירות האוניברסיטה שנרשמתי אליה אני מתנהלת בפקסים. כשלמקום מסויים אין פקס וחייבים להתקשר, אז לא להתבייש לבקש ממישהו לעזור- אני מוצאת את עצמי משוחחת הרבה פעמים בעבור חרשים, גם כאן כדאי למצוא שניים- שלושה אנשים קבועים שמבינים את הצורך הזה. אני יודעת שזה מאד לא נעים ובעיקר יוצר קצת תחושת תלות. אבל, גם לדעת לבקש עזרה צריך לדעת איך. אם שולחים פקס, אז לשלוח את כל הפרטים, כדי שבאמת יוכלו לטפל בי ולא ישאלו מה הפרטים ואז יהיה יו-יו שימרח שעות: ת.ז., מספר חשבון בנק, הסבר מלא של הבעיה, מספר פקס לחזור אליו. אם מבקשים מאחר להתקשר: מספרים לו את כל הסיפור, למי מתקשרים ומה רוצים ממנו, מכינים ת.ז. ליד שיוכל להקריא, ולא נותנים לו טלפון שכבר מחייג ולהגיד "תדבר בשבילי בבקשה". כמו כן להשאר לידו ולהקשיב בעניין לשיחה, גם אם אין מושג מה הוא אומר. שאם שואלים אותו שאלה והוא צריך לשאול אתכם, שלא יצטרך לרדוף אחריכם כשחוט השפופרת מגביל אותו או שלא נעים לו להוציא אתכם משיחה שפיתחתם בינתיים עם מישהו אחר, בזמן שבצד השני של הקו מחכים לתשובה. עם מקום העבודה הקודם שלי תיקשרתי הרבה בהודעות SMS, אנשים מתחילים להתרגל לזה, וכך ביקשו שאבוא למשמרות נוספות או הודיעו על אירועים שאני צריכה להתכונן אליהם. פגשתי נגד בשירות קבע שסיפר לי שהוא לא עונה לטלפונים בכלל ואם מישהו מהצבא רוצה להשיג אותו, שולחים לו SMS. והבחור שומע! הוא פשוט הציב את זה כעובדה: אני לא עונה לטלפונים, אתם רוצים אותי? תשלחו SMS.
 
מסכימה עם כל מילה שכתבת

כתבת בדיוק מה שרציתי לומר. ובאשר אליי, אני ממש לא מדברת בטלפון ובוודאי שלא עם אנשים שאני לא מכירה (יש לי ירידה עמוקה בשמיעה) ולרוב אני דורשת ממקומות מסוימים שישלחו לי פקס/אימייל/SMS . זה עובד טוב בד"כ. במקום העבודה בו עבדתי המעסיק תמיד שלח לי אימיילים ולא התקשר אף פעם לבית שלי למרות שהיה לו את מס' הטלפון שלי (וזה בניגוד לאנשים אחרים שמעדיפים ישר להתקשר לבית שלי כדי למסור לי הודעות טלפוניות) וזה דבר שאני דיי מעריכה כי אפילו לא ביקשתי ממנו שיתקשר איתי רק במיילים. זה בא מיוזמתו ועל כך כל הכבוד לו. בבנק שלי קרה לי כמה פעמים שאני שלחתי פקסים וקיבלתי מענה אבל כשאני ממש צריכה מענה דחוף אז אני נאלצת לבקש ממישהו שיתקשר עבורי (בד"כ בן משפחה). לגבי סידורים מסוימים כמו חברת אינטרנט, כבלים, אוניברסיטה וכו' אני שולחת פקסים או מיילים ומציינת את עובדת היותי לק"ש ומבהירה שאוכל לקבל תשובה רק בכתב ובאמת זה עובד. רק לידיעתכם, חברת הוט התחילו להפעיל צ'אט ללקויי שמיעה בנושאי תמיכה וכבר השתמשתי בזה פעמיים או שלוש ועליי לציין לטובה את השירות הנפלא שהם עשו. הם באו לקראתי ושלחו טכנאי כבר למחרת. הלוואי שחברות אחרות יילכו בעקבות הוט. לסיכום, עדיף לנסות לתקשר באמצעות תקשורת כתובה ולא להתבייש להבהיר לצד השני שאין מה לדבר חוץ מאשר לתקשר בכתב . אנשים צריכים להבין שזו הדרך היחידה שלנו לתקשר גם אם זה לא נוח להם. פשוט להציב להם את זה כעובדה מוגמרת ורק ככה הם יפנימו ויתחילו לשלוח בתקשורת כתובה. במקרים דחופים ומסוימים אפשר לבקש מבן משפחה או מכר שיתקשר עבורנו. קצת לא נוח ויוצר תלות אבל לא נורא.
 

0ne Man

New member
לפעמים לבקש עזרה זה מזיק

אני בעבודה שלי למדתי מזמן שאני חייב להסתדר לבד ולא לבקש עזרה. לבקש עזרה זה לשדר חולשה. זה לא עניין של להתבייש- זה הישרדות פשוטה. וכל מי שאומר אחרת- גם טועה, גם מטעה,ואולי גם קצת משקר לעצמו.
 

המרחפת

New member
מניחה שאתה עובד בתחום תחרותי כלשהו, עם הרבה

ביקוש? המצב שאתה מתאר מזיק לך פעמיים. אולי אתה חושב שזה משדר חולשה, אבל במידה ואי אפשר באמצעי תקשורת אחר, אתה בעצם מכניס את עצמך למלכודת התבודדות ואי הסתדרות. שלא יובן לא נכון- אני מאד בעד עצמאות וחוסר תלות.
 

0ne Man

New member
את מניחה נכון

אני עובד כרואה חשבון בכיר בחברה גדולה מאד ,ותחרות, קנאה ותככים לא חסרים אצלנו. שמעתי כבר שמועות על "איך נתנו לאחד שלא שומע את התפקיד..." על ידי "דורשי טובת החברה". אכן אני בודד במלחמה, אבל עדיין נלחם,והנשק שלי זה להסתדר בכל מצב, ולפתור כל בעיה- לבד. ושוב- שלא יהיו לך אשליות. ברגע שאקום ואגיד שאני לא מסוגל להסתדר בגלל מגבלת השמיעה שלי- למחרת אני כבר לא בתפקיד. פשוט מאד. לכל דבר יש מחיר. טוב אני יודע שאני נשמע דרמטי
 

המרחפת

New member
דרמה קווין ../images/Emo13.gif

מאחלת לכולנו לעבוד בסביבה יותר נעימה מזו המתוארת.
 
למעלה