איך אתם יודעים

איך אתם יודעים

אם אתם זקוקים לטיפול או לא? הייתי בטיפול שנתיים ומשו וכבר שנה שהפסקתי ת'טיפול. ותמיד משו קורה שמחזיר קצת אחורה אבל אני לא יודעת אם זה עד כדי כך נורא שכדאי שאחזור לטיפול, או שאני יכולה להתגבר לבד... ויש את האפשרות לחזור רק לטיפול חד פעמי כדי לטפל נקודתית במשו שמציק אבל כשנכנסים שוב לחדר ושוקעים בכורסה הכל חוזר הכל צף וכבר לא מרגישים טוב שהפסקנו תטיפול.. זה כמו סם שכואב להגמל וכואב לחזור.. אז צריך להחליט לטווח ארוך ולא להתנועע תמיד בין לבין.. גם לא הסתדרתי איתה מאה אחוז, יש דברים במטפלת שמעצבנים אותי מאוד. מאוד. ואין לי אפשרות כרגע לחשוב על להחליף אותה.. אתם מרגישים ככה לפעמים? מה הייתם עושים? בבקשה תעזרו.. 2 חברות שהן הכי מכירות אותי כבר אמרו לי שאולי כדאי ללכת עוד פעם אבל הן לא יודעות מה זה כי לא הלכו אף פעם. מה אתם אומרים? ומצטערת שזה כ"כ ארוך..
 

L L B

New member
זה לא "כזה" ארוך... ../images/Emo3.gif

כבר נתקלתי בהודעות יותר ארוכות
. חושבת שבטיפול יש הרבה נקודות שמרגישים שיכולים לבד... שמרגישים שיכולים לסיים את הטיפול... השאלה היא מה הלאה. האם תהיי מסוגלת להרים את עצמך בנפילה הבאה? איך תגיבי בנפילה הבאה? האם יש לך מספיק כלים להתמודד? אלו שאלות שרק את יכולה לענות עליהם... מותר לשאול למה אין לך אפשרות להחליף את המטפלת? הרי לא התחתנתם בחתונה קתולית או משו
.
 
כי...

כולם (בבית..) הולכים אליה והיא מטפלת בכל אחד בנפרד אומנם אבל עם התייחסות לפן המשפחתי שזה אגב מה שמעצבן בה. בין השאר. וגם, כי יש איזה גוף שמממן את הטיפול, אחד המשרדים, ואין הרבה שעובדים איתם... אני לא יודעת אם יהיו לי הכלים, זו הבעיה.. ואם לא יהיו, מה כבר יקרה.. את מבינה? זה מטריף אותי, אולי אני יכולה ליפול לבד ואולי אפילו הרבה אבל שאנשים שאוהבים אותי באמת יעזרו לי לקום ולא אנשים זרים (למרות ההיכרות של השנתיים וכל המשפחה...).. ומאנשים שאני אוהבת יהיה לי -אולי- קל יותר לקבל עזרה.. נ"ב, כשכותבים וכותבים וכותבים... זה נראה ארוך....
 

L L B

New member
שמעתי הרבה על טיפולים משפחתיים

אינדווידואלים. דוקא שמעתי לחיוב... לא חשוב, מה שאני מנסה להגיד זה שגם אני הייתי מתעצבנת אם המטפלת שלי היתה מתייחסת לנקודות ולדברים שלי לא חשובים כ"כ. זו אחת הסיבות שלא הסכמתי למטפלת הקודמת שלי להיפגש עם אימא... ידעתי מה יקרה. ואכן צדקתי. אימא שלי והמטפלת (הקודמת) נפגשו, ומאותה פגישה המטפלת שלי לא הפסיקה לטחון לי במוח על הפגישה ההיא... אולי תנסי להפסיק את הטיפול לזמן מה ולראות איך את מרגישה... או לפחות להפחית בכמות - ללכת אליה פעם בשבועיים (או בחודש). קחי בחשבון שתמיד שמסיימים משו מרגישים רע וקשה... אל תרגישי צורך לחזור אליה ברגע שזה יקרה. זה טבעי מאוד.
 
אוי...

זאת הבעיה.. שהפסקתי כבר. והיה די בסדר.. יחסית.. ועברתי עכשיו תקופה קצת קשה שבעקבותיה שתי חברות שלי הציעו (כל אחת בנפרד..) שאחזור לטיפול אפילו לפעם אחת בלבד. ועכשיו אני ממש לויודעת אם ללכת למטפלת שוב או לא... אני לא מצליחה להחליט אם אני זקוקה לזה ועד כמה.. בעיקרון- אני אדם שאוהב להסתדר לבד. בלי עזרה מבחוץ..
 

L L B

New member
בעקבות מה אותן

חברות הציעו לך לחזור לטיפול? בעקבות "נפילה" שהיתה לך? קושי מסויים? האם את חושבת שתוכלי לעבור את זה לבד? אולי שיחה טלפונית עם המטפלת תספיק לך... ואולי, כמו שהן אומרות - פגישה אחת. לכי לפי הרגש... הוא לא טועה בדרך כלל...
 
לפתח תלות

את מספרת שכל המשפחה נמצאת אצל אותה מטפלת. מדובר בטראומה משפחתית שחויתם? נראה לי שיש איזשהו דפוס של פיתוח תלות. את לא ממש מצליחה " להיגמל" מזה, וגם היא מצידה לא נותנת לך מאיזושהי סיבה. לא ברור למה.
 
אמממ....

אחי נהרג. משפחתי למדי... (וסליחה על הציניות..) אני לא חושבת שזה תלות כ"כ.. רובנו הפסקנו ת'טיפול ואפילו מרצוננו אבל כל אחד מגיב אחרת ולפעמים נראה שאולי יש אצלי -עדיין- יותר מידי דברים לא פתורים.. המטפלת מצידה לא מושכת לכאן או לכאן אז אני לא חושבת שאפשר להאשים אותה שהיא לא נותנת לי להגמל...
 
מצטער לשמוע...../images/Emo24.gif

ברור לי עכשיו קצת יותר.מקווה שלא חוית את התגובה שלי כחסרת רגישות
 
כשתרגישי שאת צריכה לחזור לטיפול את

תדעי בהחלט אני אחרי שנתיים ללא טיפול חזרתי לאחד- הרגשתי צורך שבער בי מבפנים...ואוטוטו גם את הטיפול הזה אני מסיימת בהצלחה
 
למעלה