mauzetung1
New member
איך אפשר לסלוח?
היי, אני לא כל כך אוהב את העולם הוירטואלי של הפורומים אבל זאת נשמעת לי שאלה קלאסית לפה אז אם למישהו יש עצה טובה או ניסיון אני מאוד אשמח לשמוע. כל שנה מחדש לקראת יום כיפור אני מתחבט בשאלה הזאת שוב ושוב ואני יודע שאנחנו רק בט"ו בשבט אבל לאחרונה קרה עוד מקרה דומה ואני כבר באמת חסר אונים. אחרי מחשבה החלטתי שאין טעם להיכנס לפרטים אלא לדבר על המהות. במקרה הראשון מדובר על האקסית שלי. (זה קרה לפני 3 שנים!) עד היום אני לא מצליח לסלוח לה. יש לי צלקת נוראית מאותו מוצ"ש מר ונמהר כשאני ביקשתי עזרה,ממש ירדתי על ברכיי והתחננתי לאוזן קשבת,זה הכל, וקיבלתי אגרוף בבטן והתעלמות מוחלטת שעד היום כל פעם שאני רק מתחיל לחשוב על אותו ערב אני עוצם עיניים ומגייס את כל מה שיש לי כדי לחשוב על כל דבר אחר מלבד זה. זה היה הערב הכי שחור בחיי. אני יודע שהערב הזה שינה אותי בתור בן אדם. לרעה. נפגעתי עד עמקי נשמתי. לא יכול לסלוח ומנסה בכל הכוח לשכוח. מקרה שני מדובר על מי שהיה החבר הכי טוב שלי. זה יחסית טרי,בחנוכה האחרון. הסיפור קצת מורכב ויש שיאמרו שאני לוקח ללב יותר מדי.אבל יודעים מה? זה לא משנה. אני מרגיש שהוא בגד באמון שלי, שאני לא יכול לסמוך עליו יותר, שאני אפילו לא מצליח לחשוב על השם שלו בלי להרגיש שריפה עמוקה ועלבון צורב. זה באמת משנה פרטי המקרה? האם יהיה הבדל אם אני צודק או שהוא לא טועה? כשהגעת למצב שחבר נפש שלך, שחשבת שהוא לכל החיים, יגרום לך לכזאת אכזבה וחוסר אמון, האם יש לזה פיתרון? אלו טראומות נפשיות שאני מושך איתי לכל מקום שאני הולך או על כל מחשבה שסובבת סביב אהבה\חברות שאני חושב. אני לא מצליח לשחרר, ואני יודע שאם אני אשאיר את זה בלב זה יגדל ויגרום לי להרבה מאוד כאב בעתיד. תכל'ס אני חושש שכל מה שהייתי צריך זה שהם יתאמצו מאוד שאני אסלח להם.שממש יבקשו סליחה,שיהיה להם כואב שזה המצב. רק שלה כבר מזמן לא אכפת, והוא חושב שמה שהוא עשה זה בסדר,וגם אם לא ממש בסדר אז לא נורא. וזה למה אני "חושש"- כי לבוא ולהגיד להם את זה,זה יהרוס את כל העניין שזה אמור לבוא מהם.אם אני אדרוש סליחה,אז הם יגידו אותה כמס שפתיים,ואני אשאר עצוב ופגוע ולא השגתי כלום. אם רק הם היו מבינים עד כמה זה נורא.. אז אני לא יכול לדבר איתם פתוח, ואני לא יכול לסלוח בשום דרך. מה עושים?!
היי, אני לא כל כך אוהב את העולם הוירטואלי של הפורומים אבל זאת נשמעת לי שאלה קלאסית לפה אז אם למישהו יש עצה טובה או ניסיון אני מאוד אשמח לשמוע. כל שנה מחדש לקראת יום כיפור אני מתחבט בשאלה הזאת שוב ושוב ואני יודע שאנחנו רק בט"ו בשבט אבל לאחרונה קרה עוד מקרה דומה ואני כבר באמת חסר אונים. אחרי מחשבה החלטתי שאין טעם להיכנס לפרטים אלא לדבר על המהות. במקרה הראשון מדובר על האקסית שלי. (זה קרה לפני 3 שנים!) עד היום אני לא מצליח לסלוח לה. יש לי צלקת נוראית מאותו מוצ"ש מר ונמהר כשאני ביקשתי עזרה,ממש ירדתי על ברכיי והתחננתי לאוזן קשבת,זה הכל, וקיבלתי אגרוף בבטן והתעלמות מוחלטת שעד היום כל פעם שאני רק מתחיל לחשוב על אותו ערב אני עוצם עיניים ומגייס את כל מה שיש לי כדי לחשוב על כל דבר אחר מלבד זה. זה היה הערב הכי שחור בחיי. אני יודע שהערב הזה שינה אותי בתור בן אדם. לרעה. נפגעתי עד עמקי נשמתי. לא יכול לסלוח ומנסה בכל הכוח לשכוח. מקרה שני מדובר על מי שהיה החבר הכי טוב שלי. זה יחסית טרי,בחנוכה האחרון. הסיפור קצת מורכב ויש שיאמרו שאני לוקח ללב יותר מדי.אבל יודעים מה? זה לא משנה. אני מרגיש שהוא בגד באמון שלי, שאני לא יכול לסמוך עליו יותר, שאני אפילו לא מצליח לחשוב על השם שלו בלי להרגיש שריפה עמוקה ועלבון צורב. זה באמת משנה פרטי המקרה? האם יהיה הבדל אם אני צודק או שהוא לא טועה? כשהגעת למצב שחבר נפש שלך, שחשבת שהוא לכל החיים, יגרום לך לכזאת אכזבה וחוסר אמון, האם יש לזה פיתרון? אלו טראומות נפשיות שאני מושך איתי לכל מקום שאני הולך או על כל מחשבה שסובבת סביב אהבה\חברות שאני חושב. אני לא מצליח לשחרר, ואני יודע שאם אני אשאיר את זה בלב זה יגדל ויגרום לי להרבה מאוד כאב בעתיד. תכל'ס אני חושש שכל מה שהייתי צריך זה שהם יתאמצו מאוד שאני אסלח להם.שממש יבקשו סליחה,שיהיה להם כואב שזה המצב. רק שלה כבר מזמן לא אכפת, והוא חושב שמה שהוא עשה זה בסדר,וגם אם לא ממש בסדר אז לא נורא. וזה למה אני "חושש"- כי לבוא ולהגיד להם את זה,זה יהרוס את כל העניין שזה אמור לבוא מהם.אם אני אדרוש סליחה,אז הם יגידו אותה כמס שפתיים,ואני אשאר עצוב ופגוע ולא השגתי כלום. אם רק הם היו מבינים עד כמה זה נורא.. אז אני לא יכול לדבר איתם פתוח, ואני לא יכול לסלוח בשום דרך. מה עושים?!
....