איך, איך מתחילים?...

[y2in1]

איך, איך מתחילים?...

אחרי מכה נוספת (הפעם בנוכחות הילדה, (10 חוד')) החלטתי להתגרש. בעצם הוא זה שיזם את הפרידה, עיצבנתי אותו... כן, זה הכל באשמתי. עיצבנתי אותו. הוא גם לא נתן לי מכה, רק דחיפה קטנה, מלווה בקללות. הייתי צריכה לדעת, אם הוא ככה דיבר לאמא שלו, למה לא לאשתו? זה כל-כך קשה! אני לבד, לגמרי לבד (בארץ זרה). אמא שלי פה, אבל כשסיפרתי לה היא אמרה "עיצבנת אותו, הוא לא הרביץ לך מספיק"... איזה כיך שיש משפחה תומכת הא? זה לא מפתיעה, גם היא הרביצה לי כל החיים... מה עושים? איך, איך מתחילים?... יוליה

 

[s h o o s h a]

הדרך אל הניצחון

דבר ראשון, בלי לחשוב, קחי את הילדה, תארזי מזוודה ותצאי מהבית למקום שבו תהיו שתיכן בטוחות. אין סיבה ואין שום הצדקה בכל העולם כולו שגבר ירים יד על אשתו. "רק דחיפה קטנה" .... דחיפה קטנה מפנה מאד את מקומה לדחיפה גדולה, למכה. ול ע ו ל ם!!! ל ע ו ל ם אל תחשבי שאת אשמה!!! כרגע, אל תחשבי על אמא שלך. ממנה לא תבוא הישועה. אל תחפשי אותה אצל אף אחד אלא תסמכי על עצמך בלבד! תתמקמי במקום בטוח (מעון לנשים מוכות) ותקבלי סיוע וליווי של אנשי מקצוע אשר ידריכו אותך לגבי העתיד. יש בך כוחות לעשות את מה שמתחייב. את הצעד הראשון עשית כשכתבת כאן וסיפרת את סיפורך. שיתפת וחלקת את המצוקה. עכשיו הזמן לצאת לדרך, והדרך ארוכה, אבל אפשר להגיע לסיומה כמנצחת. אז, קדימה לניצחון!

 

[שילה1]

הבנתי שאת בארץ זרה.אולי תשקלי לחזור

לכאן. וגם בארץ זרה יש גורמים מסייעים. אימך?תגובה מעניינת שלא דורשת התייחסות. קומי!לכי!עשי מעשה! מאחלת לך בהצלחה.