איך, איך, איך?

[yakovs]

איך, איך, איך?

איך משנים את הסטיגמה? א. אין מה לעשות. הסטיגמה יותר חזקה מאיתנו. ב. התשובה נמצאת בחינוך. צריך להתחיל את העבודה בבתי הספר. ג. יחסי ציבור. הרצאות. מפגשים. ד. חשיפה. שיראו מי אנחנו באמת (ובאמת: מי אנחנו באמת?)

 

[שביק]

יעקב ידידי, ומה לדעתך עושה כל השנים

בת-7 ידידתך? עכשיו גילית זאת??? נו טוב, שוין, הגיע הזמן סוף סוף! אני כאן. ניתן להזמין הרצאות לבתי הספר, למשפחות ולכל מי שרוצה, זקוק ומעוניין. זאת לא פרסומת זאת עובדה ובגדר המלצה.

 

[הלנה]

לדעתי ד... אבל יש בעיה..

בדרך כלל אנשים שמוכנים להיחשף הם דוקא המקרים היותר קיצוניים של התסמונת ולכן גם נוצרת ה"סטיגמה". למרות שאני חייבת לציין שינוי לטובה בשנה שעברה כמו למשל הכתבה במבט שני, שאחד המשתתפים בה היה מוצארט שלנו, וכתבה אחרת בתוכנית בוקר שבה השתתפו מיקי וחמוטל (בחורה מאד חמודה עם טוראט שהיתה פעם בפורום). ככל שתהיה יותר חשיפה "אמיתית" בתקשורת יש יותר סיכוי לשינוי הסטיגמה. הרצאות בבי"ס שניתנות על ידי בת שבע הם דבר נפלא אבל הן מטפלות בעיקר נקודתית...

 

[גובלינית]

א' - ממש לא נכון../images/Emo70.gif כל יתר התשובות

יכולות להיות נכונות.

לגבי סטיגמה - אני מאמינה שאף אחד לא יכול לתייג מי שלא מוכן או לא מאפשר לתייג את עצמו. כלומר, אף אחד לא חייב להתנהג על פי הציפיות שהסביבה מכתיבה לו. והאמת היא - שכשמדובר ב"דווקא", אין מומחים יותר מהטוראטניקים...

לגבי החינוך - החינוך בהחלט חשוב, אבל - למרבה הצער כאשר מדובר בחינוך לקבלת השונה, ברוב המקרים מדובר בסיסמאות חלולות ו/או במס שפתיים. שהרי, בסופו של דבר - החינוך אינו מסרים מובנים או מערכי שיעור מתוכננים. החינוך במהותו הוא בראש ובראשונה דוגמה אישית - גם של ההורים וגם של הצוותים החינוכיים. כך, שמי שאינו סובלני מטבעו אינו יכול לשמש כסוכן השפעה בהקשר זה.

לגבי יחסי ציבור, הרצאותומפגשים - זה בהחלט קשור גם לחשיפה. יכול להיות שאם יותר טוראטניקים מוצלחים ולא מקללים "יצאו מהארון" אז ידעו מי אנחנו באמת... ובעצם - מי אנחנו באמת, אם לא "אנשים פשוטים ורגילים" שגם יש להם תוספת קטנה (או גדולה...) של "טיקים"

 

[השגיא]

אני מסכימה בעיקר עם הלנה

יש כ"כ הרבה אנשים עם טוראט שחיים חיים רגילים , מלאים ומספקים. הם אף פעם לא נחשפים. ואני לא באה בטענות לאף אחד, אני מודעת לבעיתיות. אבל אז הבמה נשארת תמיד למקרים הקיצוניים ונוצרת סטיגמה. הייתי מאוד שמחה אם היה נוצר איזה סרט, כמו הסרט של HBO-- "I HAVE TOURETTE'S BUT TOURETTE'S DOESN'T HAVE ME" אבל בעיברית

 

[קצינוס ובוס טורטוס]

מצטער אבל....

לומר שהסטיגמה חזקה מאיתנו זה פשוט מעליב,אני מתאמן במכון כושר ואני בהחלט מאמין שאוכל להוות יריב ראוי לאותה סטיגמה,רק תנו לי שם ומקום ואני כבר אראה לה מי יותר חזק (או לסירוגין מאיפה מטקטק (משתין) הטורטניק (הדג)... ולעניינו-אני מסרב להכנע לאותה הסטיגמה,נלחמתי בה כל חיי ואיני מתכוון להתקפל בכל פעם שאיזה הדיוט (כן כן,ב-ה' הידיעה) משחרר לחלל האוויר איזו אבחנה פתטית שהקשר בינה לבין המציאות הינו מקרי כמו פוליטקאי בעל מוסר עבודה (או מוסר באופן כללי) אכן החינוך מתחיל בבתי הספר ולמיטב הבנתי קיימים גורמים בפורום הזה (קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות-גם כאלה שזה לא נחשב טיק ברזומה שלהם) ואין ספק שיש להגביר את המודעות לנושא. לגבי החשיפה מדובר בנושא טעון כיוון שכפי שציינתם בד"כ נחשפים המקרים הנרחבים יותר (איני אוהב להשתמש במילה "קשים" כיוון שלדעתי לכל אחד מאיתנו זה קשה לא משנה מהי דרגת הטורט שלו) ועל כן מצטיירת תמונה עגומה משהו של התסמונת. ועתה לחידה הלילית: מה עושה טיק טק טיק טק טיק טק טיק טק ואינו שעון? (בין הזוכים תוגרל חבילת ריטלין לילה טוב אנשים,טיקטוק נעים...