איך אומרים שלום .........

יחפנית

New member
איך אומרים שלום .........

איך אומרים שלום ...... לתצורת מחשבה לחיים שמחליטים לשנות ליחסים שכבר לא עובדים למקומות להתנהגויות ובעיקר לאהובים שאנו צריכים לתת להם ללכת ......... אני תמיד ניכשלתי בבוחן הזה ....... של איך אומרים שלום וממשיכים ללכת באהבה ........
 

deep ocean

New member
יקירה אהובה ../images/Emo23.gif ../images/Emo102.gif

אולי להתחיל בהחזרת כוחות. פירוט בלינק הבא. אני לא יודעת מה ניתן לעשות מעבר, פשוט- לשחרר, ליהנות מהשחרור, לשחרר אנשים, לשחרר התנהגויות, לשחרר הרגלים (אני בכוונה חוזרת על המילה לשחרר, היא מילה כל כך קלילה ונעימה) לא להישאר מקובעים, פשוט לא לפחד מהשינויים (ומהיכרותי איתך עם הסרטן התמודדת מעולה, וזה סופר שינוי-גורם חדש צץ ומסחרר את העולם שלנו), לחשוב על משמעות המילים- "אף אחד אינו כבול אלינו ואנו לא כבולים לאף אחד" (ממש לחשוב על המשפט בראש), לדעת שיש אנשים שנמצאים בחיינו כדי ללמד אותנו דברים על עצמנו או על העולם, לדעת שלפעמים "התפקיד" של חלק אנשים נגמר בחיינו (כמו שתפקיד בהצגה נגמר) כי למדנו את השיעור. ברור לי שאני רשמתי לך דברים שידועים לך, אך עדיין אני רושמת אותם-בכדי להזכיר דברים שאולי נשכחו כרגע. וכנראה כמו שאמרת: "אני תמיד ניכשלתי בבוחן הזה ....... של איך אומרים שלום וממשיכים ללכת באהבה ........" החיים מזמנים לנו מצבים מעניינים להתמודד עם מה שעדיין לא פתרנו. ראי את הפעם הזאת לא כבוחן, אלא כהתמודדות. בוחן מתווה את היחס אליו (אלא אם המילה בוחן אהובה עליך). הסתכלי אל זה כצורה אחרת של דבר שמתרחש בחייך. אולי מתנה? (כמו שכתבת לי לגבי בעיה/אירוע שעברתי, אני לא זוכרת כרגע מה זה היה) לגבי יחסים-לרוב אני הייתי הצד שנפרד, אבל פעם אחת בחיי חבר עזב אותי. החבר הראשון שלי "עזב אותי" ליתר דיוק. (כיום לא הייתי מגדירה דבר כזה באותם מונחים, אבל לא משנה). אז עוד הייתי צעירה (20) וזה היה לפני הסרטן, ולא היו לי את אותם התובנות על החיים כמו היום. (טוב זה היה לפני הסרטן, כבר אמרתי?
). רוצה לשמוע משהו שלא בטוחה שסיפרתי לך כשנפגשנו? כאבי הבטן שלי התחילו כמה חודשים אחרי הפרידה שלו ממני!!!!!!!!!! לי ברור שיש לפרידה שלו (יותר נכון לי) חלק עיקרי בייצור הסרטני
אני לא יכולתי להכיל את הרגשות שהיו בי לגבי הפרידה. ויצרתי לובסטר. אחרי כמה שנים שמחתי שהוא עזב אותי. אז לא ראיתי את זה כך. כיום ברור לי שבעתיד כשארצה חבר-המצב יהיה כל כך שונה. כי אני שונה. בכל אופן לגבי אז, את יכולה לדמיין את הסרטן נאחז במצבתות שלו בחבר שעזב. זאת אומרת, אי יכולת לשחרר. אי יכולת קבלת שינויים. תחשבי על המצבתות האלו ומול אליהם תראי דימוי אחר של חופש, בלונים, ים, שחרור, כל דימוי שמזכיר לך שחרור. אולי תעשי את הפעילות הזאת בדמיון והיא תעזור? אוהבת מיכל
 
למעלה