איך? אולי ט')

[פרח נובל2]

איך? אולי ט')

איך לעזאזל אוכלים לפי התפריט???
אני לא מצליחה,
אני רק יורדת במשקל...
אבל כ"כ משתדלת
לא רוצה שוב השגחה

שנתיים הספיקו לי

 

[ילדונת~]

מזדהה

 

[פרפר בתוך אגרוף]

פרח.

זה לא קל להיות אחראית על עצמך. כשאחרים אחראים על האכילה שלך, זה מאפשר לך להמשיך ולהיות "חולה" בפנים, גם אם את אוכלת כמו שצריך.
עכשיו זה הזמן לעשות את הצעד הבא, לקחת את הבריאות שלך על אחריותך. זה צעד הכרחי.

נסי להתייחס לאוכל כאל משהו שהוא משימת חובה. כמו צחצוח שיניים. את לא רואה למה את חייבת לעשות את זה, זה לא שיכאבו השיניים בעוד דקה אם לא תצחצחי. ובכל זאת, זו משימה שצריך לסמן עליה וי כל יום כל יום, כדי להיות בריאה. ככה גם האוכל. זה לא שאלה. זה פשוט משימה שצריך לסמן עליה וי. יש תפריט, צריך להשלים אותו. ככה וזהו.

הנה עוד כמה עצות של חברות הפורום-
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=198&MessageId=100279070

 

[קולדון]

אולי את צריכה למצוא תפריט פשוט יותר..?

אני יודעת שלי עזר לאכול דברים עם יותר קלוריות ופחות התעסקות, לפחות בהתחלה..

בכל מקרה, אל תוותרי, תנסי לתת לשינוי לחדור. את תגלי שזה משתלם..

 

[פרח נובל2]

אז הגיע הירידה

אין בי כוחות

 

[תמרה45]

אוי, מתסכל כ"כ!!

מותק, את יודעת למה? טוב, אולי זה סוג של שאלה רטורית.
אני מבינה שבטח את מותשת.. אז מאיפה אפשר לעזור לך למצוא כוחות חדשים ולגייס אותן?
מאיפה את יכולה לשאוב הנאה או שמחה כדי להתחזק ממנה?
אולי לצאת עם חברה לבילוי כיפי ומרענן?
קצת לצאת מהסרט הזה ומהבועה הזו.. לקבל פרספקטיבה חיצונית לעצמך כדי לקבל איזה שהיא עמדה יותר קלילה כדי לבחון איך יהיה לך הכי קל, פשוט ואפשרי לחזור לתפריט שלך?
ממי, ירידות קורות, ואם אחרי שנתיים החליטו שאת לא דרושה למעקב יותר, כנראה יש על מה לבסס את זה.
אני מחכה להמשיך ולשמוע איך את ומה איתך..
בינתיים מחבקת אותך, ומקווה שאת ישנה טוב וצוברת כח..
ובאמת מצטערת איתך ובשבילך על המצב והירידה
ויחד עם זה מאמינה בעליה שיכולה לבוא ממש עוד מעט..
חיבוק!!