אייסברג, ../images/Emo121.gif
היןום שבת חמה, לוהטת כמעט. בבוקר אנחנו משרכים רגלינו לים הסמוך- אין לנו בגדי ים אבל כל כך חם ואחרי כמה ימים סוערים בים המים בצבע טורקיז מזמין, לאיש יש תחתוני בוקקסר- לי יש חזייה ותחתונים מטריקו שחור תואם- והקטנה מתרחצת ערומה. אחרי הים אנחנו מתילים לצעוד הביתה, חם חם חם, הריח המלוח של הים והביקות הכללים ממלאת אותנו רצון נואש לבלוע משהו קר. עוצרים באייסברג. התאמינו שהם חמיש דקות מהבית שלי וטרם הייתי שם? מתיישבים- אני הולכת לשירותים- לנכים מאוד לא מומלץ להצטרך לשירותים משום שהם בראש גרם מדרגות לוליניות שמעלה בי זכרונות מסרטי אגדות של דיסני (האם היפהיפייה הנמה מסתתרת בעליית הגג? אה לא-- זו מכונה לעשיית גלידה מראשית המאה..) בפנים פחות חם, שקט, רגוע, מלצרית מתוקה מביאה את החבר שלה שיושב בפינה לצפות בתמר ("כזו בדיוק אנחנו צריכים נכון מותק? במקום החתול..") אני עושה סיור במקרר הגלידות- הכל נראה טוב, התפריט מפתה- בכל נראה טוב. אני בוחרת במה שיהיה טוב גם לגורה (ונשבעת לעצמי לחזור לשם ולטחון את כל השאר בהזדמנות- הוי פאי אגוזים שלי- הוי פבלובה קפואה
)מזמינים מרק פירות קר עם גלידת קרם יוגורט (שניתן לקבלה גם עם דבש פירות ואגוזים- נשמע להיט אמיתי) המרק מגיע קר, שני האספרסו הכפולים חמים וטובים מאוד. ענבים מבושלים, תפוחים, משמשים ושזיפים(מיובשים), צימוקים, בסירופ סוכר וקינמון, הרי לכם גירסה קלה יותר ומתונת טעמים ל"קומפוט" הקלאסי של ליל הסדר. פחות מתוק, יותר טרי, הפירות מבושלים אבל לא מתמוססים, לתפוחים עוד יש פריכות מסויימת, השזיפים נבלעים ברוטב. גלידת הקרם יוגורט היא ההתגלות האמיתית, נימוחה, מתוקה, חמצמצה, מרעננת, לא מתוקה מדי ומרגשת ממש. הגורה בולעת שזיף אחרי שזיף, ואנחנו לוחכים את מה שנשאר. מושלם? יש חיה כזו?
כן, יש. לוקחים הביתה גלידת קולפי, סורבה אשכוליות וקמפארי, סורבה לימון, חמאת פקאן. אחרי שמתקלחים והגורה נרדמת- תוחבים כפיות להוטות במעדן הקר. נהדר. רחוב בן יהודה, גישה לנכים נוחה (פרט לשירותים) מרק הפירות עולה 24 שח'- קילו גלידה עולה 68 שח'. לא זול- שווה.
היןום שבת חמה, לוהטת כמעט. בבוקר אנחנו משרכים רגלינו לים הסמוך- אין לנו בגדי ים אבל כל כך חם ואחרי כמה ימים סוערים בים המים בצבע טורקיז מזמין, לאיש יש תחתוני בוקקסר- לי יש חזייה ותחתונים מטריקו שחור תואם- והקטנה מתרחצת ערומה. אחרי הים אנחנו מתילים לצעוד הביתה, חם חם חם, הריח המלוח של הים והביקות הכללים ממלאת אותנו רצון נואש לבלוע משהו קר. עוצרים באייסברג. התאמינו שהם חמיש דקות מהבית שלי וטרם הייתי שם? מתיישבים- אני הולכת לשירותים- לנכים מאוד לא מומלץ להצטרך לשירותים משום שהם בראש גרם מדרגות לוליניות שמעלה בי זכרונות מסרטי אגדות של דיסני (האם היפהיפייה הנמה מסתתרת בעליית הגג? אה לא-- זו מכונה לעשיית גלידה מראשית המאה..) בפנים פחות חם, שקט, רגוע, מלצרית מתוקה מביאה את החבר שלה שיושב בפינה לצפות בתמר ("כזו בדיוק אנחנו צריכים נכון מותק? במקום החתול..") אני עושה סיור במקרר הגלידות- הכל נראה טוב, התפריט מפתה- בכל נראה טוב. אני בוחרת במה שיהיה טוב גם לגורה (ונשבעת לעצמי לחזור לשם ולטחון את כל השאר בהזדמנות- הוי פאי אגוזים שלי- הוי פבלובה קפואה
