איינשטיין

melodynoa

New member
התלהבתי מהכתב של בוש../images/Emo176.gif

מאוד אסתטי, והבצקיות אצלו משגעת! הכתב נראה ממש כמו הכתב בכרטיסי ברכה. לא הבנתי מה חתום למטה, אבל היא ענקית. מעניין למה.
 
הצצת בהיטלר ? מעניין איפה רואים

את היחס הרגשי חברי שלו לבת זוגתו ? מה לכתב קטן וסוחף המונים כריסמטי ?
 

melodynoa

New member
יש לך השערה מדוע במילה היטלר בשם

המשפחה בחתימה שלו הכתב תמידיורד? בכל החתימות מכל השנים? זה נראה לי מעניין.
 

melodynoa

New member
לדעתי ניתן לראות דמיון בין הכתב של

היטלר 6 לבין הכתב של ניקסון (חוץ מזה שהכתב של ניקסון פחות מאיים והוא נשאר בשורות.
 

melodynoa

New member
הכתב של פרויד - מה אני רואה בו

נטייה חזקה ימינה - הדבר הכי בולט בכתב שלו. כתב בצקי, שורות ישרות (לפחות על פניו) שולי התחלה (השמאליים) גליים. רווח בין מילים גדול רווח בין שורות תקין אין לו זויות חדות, קישורים יפים וטבעיים את הניתוח - אני כבר לא יודעת. לפי ההיסטוריה שלו נראה כאילו הנטייה הימנית החדה שלו היא בגלל ההתערבבות שלו עםמ האנשים, הרצון העז ללמוד אותם, כאילו הוא אהב אנשים, אבל לא בגלל האופי שלהם, אלא המבנה הפסיכולוגי שלהם. גם השוליים הימניים שלו (סוף השורה בעצם) נורא "נכנסים" בזולת, לאורך כל המכתב, כאילו הוא לא רוצה להרפות ממנו. או שזה סתם כושר תכנון לקוי. בקורס למדתי שרווחים גדולים בין מילה למילה יכולים להעיד על תחושת בדידות, ובאמת, נדמה לי שהרבה פיקפקו בתורתו, והוא עבר הרבה קשיים בשביל להכניס אותה לתודעת האנשים ובשביל להוכיח ושייקבלו אותה כמדע. אם אני לא טועה בקשר להסטוריה שלו, נדמה לי שהוא סבל מדחיה, או יותר נכון, התיאוריות שלו.
 
נועה, הצצתי ב "כתב נוסף" של פרויד

וראיתי עריכה אופקית די צרה, באיזה כתב ראית רווח בין מלים גדול אצלו ?
 

מילה1

New member
נדמה לי שיש בספר של יגאל ורדי

ניתוח של החתימה של היטלר עם התייחסות לירידה הזאת. אני לא בדיוק זוכרת את הניסוח,אבל נדמה לי שזה משהו בקשר למשיכה לעולם "התחתי"- המוות- יצר הרס עצמי וזולתי. בכל מקרה, כדאי לבדוק בספר... נדמה לי שגם אצל אייכמן בחתימה יש ירידה דומה.
 
כמה שזה נשמע אולי מוזר אך אני

מזהה אצל המון מגדילים כאלה שמבקשים להוכיח את מחוייבתם לענין, ולנסות להמעיט ככל שעולה בידם ממשקלו של היוקרה, ההצלחה וההישג האישי כמשפיע ומכתיב את התנהלותם והחלטותיהם. ואולי זה לא פלא שהנ"ל, לנוכח תחזית הצלחה ספקנית, בוחר להדיר ידיו מהאתגר של איזורינו לטובת "דייג" שכן הדבר האחרון שמתחשק לו זה להסביר איך ולמה נכשל. אני כבר מזמן כתבתי שבמלחמה נגד עירק השקולים המרכזיים שהוצגו ברצינות וכובד אחריות מרשימים שימשו 'עלה תאנה' מסויים לאמביציה אישית לנצחון ותהילה.
 
עוד אני כותב על הגדלת השם של "בוש"

ובאה אורלי אזולאי, מ "ידיעות אחרונות" של היום וכותבת כותרת כזו, ממש חוצפה: ..." הישג במזרח התיכון יכול להועיל לו, אבל אם הענינים יסתבכו, הנשיא ינתק מגע".
 
למעלה