איזו התחלה...

[אילנית של נוני ועידו]

איזו התחלה...../images/Emo46.gif

הבטחתי עדכון אז יש לי רק עדכון חלם... כזכור, לא הסכימו לחשוף בפניי את שם המחנכת ואמרו לי שביום שלישי נגיע עם כולם ונגלה מי המורה. הגענו, עברנו על הרשימות וגילינו שאנחנו לא נמצאים בשום רשימה, הלכנו למזכירות, בדקו וגילו שתיק המסמכים שהבאנו לפני חודשיים לבית הספר אבד (זה תיק שכולל תוצאות מבחן שעשו לנעם, אישורי עבודה של בעלי תעודת לידה וכו'...) התקשרו, חיפשו, בדקו לא מצאו. והפתרון? שלחו אותנו הביתה!!!!!!!!!!!! ניסיתי לבקש שיכניסו אותה לכיתה כדי שתתחיל עם כולם ואחר-כך יטפלו בניירת, אבל לא הסכימו. אני כל-כך כועסת ומאוכזבת, שהיום המשמעותי הזה הפך ליום של המתנה ארוכה ובלי תוצאות. לפחות נעם שהתחילה את הבוקר בבכי מר, סיימה אותו עם חיוך גדול. מאוד מתאים לה הסידור של לשבת עם אמא בבית קפה במקום בית ספר. ולגבי מחר? עדיין לא יכלו להגיד לי אם העינין יפתר. העינין הוא שגם ככה כל נושא בית הספר כרגע מלחיץ את נעם כך שלא בא לי להתחיל ברגל שמאל עם כעסים והאשמות של בית הספר (שללא ספק אשם כי הם איבדו את התיק בוודאות- המזכירה בפירוש זכרה כשבאתי למסור את המסמכים)

 

[חדר משלה]

../images/Emo93.gif לא ייאמן

העיקר שלנעם היה יום כיף בבית הקפה עם אמא והבכי הפך לחיוך... מטריפה אותי הנוקשות שלהם. אין "לבינתיים", אי אפשר להחליק עניינים עד שיימצאו המסמכים האבודים (לאן בדיוק הם יכלו ללכת לאיבוד?!) נכון שהכל נעשה בנחמדות ובחיוך - ולפעמים דוקא זה מטריף עוד יותר. מקוה שהבירוקרטיות יסתדרו וכתה א' תתחיל בכל זאת ברגל ימין.

 

[אילנית של נוני ועידו]

הקטע הוא שהתיק לא לגמרי הלך לאיבוד

כי במסגרת החיפושים שנעשו, נמצא שחלק מהתיק (או צילום שלו) נמצא אצל המורה ל ESL- זו שבהתחלה תתמוך בנעם מבחינת שפה. אבל חסרו להם חלק מהמסמכים והם פשוט לא הצליחו להתמודד עם בעיה מסוג זה. אין אצליהם "קומבינות" אין חשיבה "עקומה". הרעיון של תשב בכיתה בינתיים לא הסתדר להם. הם לא הפסיקו להודות לי על הסבלנות בחיוכים ענקיים, אבל פתרונות אין.

 

[אפרת_ח]

נשמע שמה שחסר להם זה דווקא שכל ישר....

מקווה שיסתדר מהר!

 

[שמופי1]

איזה רוע לב. מה אשמה הקטנטונת הזאת?

למה כבר מעכשיו להתקל באטימות המערכת? מקווה שהכל יסתדר לטובה בקרוב.

 

[פלגיה]

לא ייאמן

לפעמים הבלגן הישראלי, והרגשת ה"סמוך" דווקא טובים. בארץ לא היו מאבדים שום תיק כי סביר שלא היה תיק כזה לכתחילה....

 

[אילנית של נוני ועידו]

../images/Emo41.gif עדכון

אחרי יום מתיש אתמול של טלפונים ובירוקרטיות, נתבקשתי לקבוע פגישה במשרד הקבלה כדי לשחזר את תיק המסמכים האבוד. הפגישה נקבעה ליום שישי ב-2:00 בצהריים ועד אז שנעם תשאר בבית!!!!!!!!!!!!!!!!! התקשרתי למנהלת ביה"ס, שהסכימה איתי שלא פועלים כאן לטובת נעם והסכימה לקבלה לבית הספר לפני ארגון מסמכי ההרשמה. אז התחלנו רשמית היום, עם המון בכי וחששות מצד נעם, ולשמחתי אספתי ילדה מחייכת שסיפרה שהיה לה כיף היום. שאלתי אם הבינה משהוא בכיתה אמרה שלא. שאלתי עם מי שיחקה בהפסקה, אמרה שאם אף אחד ושהסגנית (דוברת עברית) ראתה אותה לבד אז היא הכירה לה עוד ילדות דוברות עברית מכיתה ג'. יש לה בכיתה ליאל (בת להורים ישראלים) שמדברת קצת עברית. היום קצת ארוך לטעמה 8:50-15:15 ההפסקות קצרות מדי (הספיקה לאכול חטיף גרנולה, חצי כריך וקצת קרקרים) כל היום. מצרפת תמונה של נעם עם אחיה הולכת לבית-ספר.

 

[אפרת_ח]

מחזיקה לכם אצבעות ../images/Emo13.gif

 

[פלגיה]

עדכון טוב

יפה שהצלחת להוציא מהם קצת גמישות. היום באמת נראה קצת ארוך, ואני מניחה שהיא תתרגל. והתמונה חמודה מאוד.

 

[חדר משלה]

טוב לשמוע

שאספת ילדה מחייכת, ושיש בבית הספר עוד ילדים דוברי עברית (עוד ילדה דוברת עברית בכתה? נהדר!!) גם הבת שלי טוענת שהיום ארוך לה מדי (9:10-3:40). לפחות לא צריך לקום מוקדם מדי. לגבי האוכל, יש ב-superstore מילק-שייקים בקופסה, מספיק בדיוק להפסקה קצרה אחת. לא אוהבים אצלי חטיף גרנולה, אבל אפיתי מאפינס בננה שהיו הצלחה גדולה ובתכנון גם מאפינס תפוזים ומאפינס דלעת.

 

[אילנית של נוני ועידו]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifאאוצ' כואב לי הלב

אז למרות היום המוצלח אתמול, היה לנו בוקר קשה. נעם ניסתה להתאפק מלבכות אבל לא ממש הצליחה. המורה לESL פגשה אותנו בבוקר והכירה לנעם ילדה מכיתה ו' שגם דוברת עברית. המורה הסבירה לי שאתמול היא ראתה את נעם מסתובבת לבד בחצר אז היא תנסה קצת לשדך לה ילדים. המחשבה על נעם מסתובבת לבד בהפסקות שוברת את ליבי. לצערי הילדה דוברת העברית מהכיתה התגלתה כלא דוברת עברית ממש (כשהמורה מבקשת ממנה לתרגם לנעם, היא מסבירה לנעם באנגלית- כניראה ששכחה כבר את העברית) נכנסתי איתה לכיתה (הם צועדים בטור ממגרש המסדרים) והיא התקשתה להיפרד בכתה וביקשה "רק עוד חיבוק ונשיקה" "ורק עוד חיבוק אחד" "ורק עוד נשיקה וחיבוק ליד הדלת" ולבסוף אמרה לעצמה בכל סמכותי אך רועד "די נעם, את חייבת להתגבר" יצאתי מהכיתה ופרצתי בבכי, כל-כך קשה לה וכל-כך קשה לי...

 

[Tamo daleko]

תשארי בבית הספר

לא בכיתה. שבי בספריה, בקפיטריה, איפה שאפשר ותקראי ספר.. הידיעה שאת קרובה תקל על נועם מאוד (בשנה הראשונה של הבת שלי בגן, סדרתי ספרים במדפי הספריה במשך שבוע, עד שהיא אמרה לי שהיא כבר לא צריכה שאשאר בבית הספר). השנה הכנסתי לגן את האפרוח (בן שלוש ורבע) וישבתי בקפיטריה עם חברה (שהכניסה לראשונה לגן את בתה, שאינה דוברת אנגלית) וקשקשנו במשך כל השבוע הראשון (חצי יום, אספנו אותם מוקדם באותו שבוע). הידיעה שאמא קרובה ויכולה לעזור במקרי חירום עוזרת. חוצמזה, כל יום יילך ויהיה לה יותר קל מבחינת השפה (אם דוברי העברית לא יפריעו לה

). תחזיקי מעמד, יהיה בסדר

.

 

[אילנית של נוני ועידו]

ניסיתי היום ללכת לספריה

בטענה שבאתי לקנות ספרים ב- BOOK FAIR שהם אירגנו, לצערי הספריה היתה סגורה והם אוסרים מכל וכל לאפשר להורים לשהות במתחם בית הספר. מהיכרותי עם נעם, עדיף שלא אהיה בסביבה כי אני רק אפריע לה. אבל היא חוזרת מרוצה, ואפילו סיפרה ששיחקה בהפסקה עם חברות אז כניראה שאני צריכה לקחת נשימה עמוקה ולהבין שהיא עוברת תהליך (ממש בגבורה לטעמי)

 

[Tamo daleko]

נשמע שהיא מסתדרת יופי ../images/Emo13.gif

ואם את מרגישה שאת בכל זאת רוצה להיות בבית הספר - תתנדבי לעזור. לזה תמיד מסכימים

. "להיות בסביבה" זה יותר עניין של הרגשה (אצל הילדים שלי לפחות) ולא באמת לראות אותי פיזית. לראות אותי אכן מפריע. לדעת שאני קרובה אם חייבים - עוזר מאוד.

 

[פלגיה]

נשמע באמת קשה

אבל יכול להיות שנעם תגלה בתוכה כוחות ותתמודד בצורה טובה.