איזו אמא אני...

[מאמינוי]

איזו אמא אני...../images/Emo10.gif

אני אמנם לא משתתפת פה הרבה אבל כל יום אני סמוייה פה... הפעם החלטתי לשפוך כי כבר אין לי מקום להאכיל את כל זה... הגדולה שלי עוד חודשיים בת 3 הקטנה מחר בת 8 חוד'...עד שהקטנה נולדה נויה הייתה כל עולמי מה לא עשיתי איתה ולאן לא הלכתי איתה,במהלך הריון התחלתי לעשות הכל פחות ופחות...לא הייתה לי סבלנות+עבודה מעצבנת+בעל לא עוזר ורק מקטר(ושלא נוסיף את החמה). כשמיקה נולדה כאילו הפסקתי בכלל להתייחס אליה פתאום רציתי שהיא תהיה כבר אחות גדולה ושתבין ושלא תציק ושלא תקנא ושלא תעיר את הקטנה..ונורא התעצבנתי ולא הבנתי למה היא לא מבינה. אתמול הסתקלתי עלייה והתחלתי לבכות מה אני עושה לילדה הזאת? מה קרה לי? למה אני לא יכולה אמא נורמאלית? למה אני כל כך לא סובלנית אם הגדולה? אני יודעת שהיא כבר זוכרת ובטח תזכור לי את זה כל החיים..כי יש דברים שגם אני זוכרת כשהייתי בגילה. אבל איך אני יכולה לשנות את ההתנהגות שלי? מה לא בסדר איתי?

 

[לב עם הרבה מקום]

אני מכיה את זה ועכשיו לעצתי

תחליטי על יום בשבוע שאת עושה משהו רק עם הגדולה, אפילו אם זה ללכת לסופר. תשתדלי גם לפחות פעם ביום נניח אפילו חצי שעה לעשות בבית משהו רק איתה, אם זה משחק כלשהו, או סתם לשים מוזיקה (עכשיו אפשר לשים שירי פורים ולהרעיש עם רעשנים), חוברת צביעה או עבודה. אני יודעת שזה קשה אבל אם תנסי כמה פעמים תראי שלך כיף וגם לילדה. אני לא יודעת אם ההתנהגות שלה השתנתה אבל את תוכלי לראות הטבה בהתנהגות אצלנו זה עבד.

 

[מאמינוי]

בטח שההתנהגות השתנתה

ובטח בגלל האחות החדשה,היא מקנאה .. התנהגות השתנתה ולא לטובה היא לא מקשיבה לנו יותר ,היא מתבכיינת כשלא מקבלת מה שהיא רוצה והרשימה עוד ארוכה.

 

[לב עם הרבה מקום]

אותו דבר אצלנו

הבן היה בן 4 כשאחותו נולדה, היום היא בת שנה וחודש ומה שאת כותבת על ההתנהגות היה גם אצלנו המצב מאוד משתפר כאשר נותנים יחס "שונה" לאחות הגדולה. במקום לעשות קניות עם 2 הילדים, תשאירי את הקטנה עם האבא/סבתא/מטפלת ולה תאמרי "את גדולה אותך אני יכולה לקחת איתי לסופר שתבואי לעזור לי" וזה כמובן בלי קשר לחצי שעה אחר הצהריים. במידה והיה באמת כיף איתה בסופר, תחזקי אותה ותגידי לה שהיה לך מאוד כיף איתה, ושהיא עזרה לך מאוד. במידה ולא - את כמובן אומרת לה אבל תנסי לא לכעוס עליה אלא להגיד לה שבפעם הבאה לא תקחי אותה אם היא לא תתנהג. האמת נראה לי שזה דווקא כן יהיה כיף איתה. לנו יש בעיה שהבעל חוזר מאוד מאוחר ואין לי עם מי להשאיר את הקטנה ולכן לפעמים אני מצ'פרת אותו ואני לוקחת אותו איתי ביום שישי במקום ללכת לגן, והוא כמובן "משוגע" על הימים האלה.

 

[קוקולה של אמא]

תראי,אצלי גם שתי בנות בהפרש קטן ...

אני גם מאוד חששתי מזה ואפילו בכיתי המון כי לא האמנתי שאוכל לאהוב ילדה נוספת חוץ ממאי ובסוף זה הגיע, והכי חשוב להמשיך רגיל עם הגדולה ולא להראות לה שהיא "מפריעה" בטיפול של הקטנה להיפך: תבקשי ממנה לעזור לך תשתפי אותה ,תעודדי אותה ,תחמיאי לה תמיד תמיד תחמיאי ותעודדי זה מאוד חשוב שהיא תשמע ממך כמה היא גדולה ועוזרת ונהדרת וזה ידרבן אותה ויגרום לה לחייך. תקחי לך איזה שעה אחה"צ כשהקטנה ישנה ותשחקו ביחד אחת על אחת כל יום תפני לה זמן של שתיכן . תסבירי לה כל דבר שהיא תבין אותך ולא לצעוק דוגמא: אם הקטנה ישנה ואת רוצה שקט אז תדברי עם הגדולה תגידי לה התינוקת ישנה אולי תשחקי במשהו אחר או בואי תעזרי לי להכין אוכל ,כל דבר שיסיח את דעתה מלהרעיש ולהעיר את הקטנה. אני ככה התנהגתי ואף פעם מאי לא הרגישה מקנאה מאחותה להיפך זה אצלי הקטנה שובבה דורסל רוצה הכל בשבילה ומקנאה במאי ואני לא נתתי לרטנה הרגשה אבל ממאי לא החסרתי כלום במובן הריגשי . ***תמיד תקשיבי לגדולה ולרצונות שלה שלא יבואו על חשבון אחותה** כי זה יגרע בהמשך וכל עוד הן קטנות תתמרני לך ותתיחסי לשתיהן באותה מידה כדי שיגדלו ויאהבו להיות ביחד. שיהיה לך בהצלחה ואת לא אמא רעה בכלל כולנו מזדהות איתך

 

[מאמינוי]

אני כל כך מנסה

ואני ימשיך כמובן אבל זה מתיש אותי! במיוחד כשהבעל מגיע ורוצה להרים את הקטנה הגדולה מתחילה להתחרפן ואם הוא אם שתיהן אז הגדולה מרביצה לה ,בעלי מתעצבן,מתחילים אם ה"לא,אסור ,תפסיקי" וזהו הכל נהרס! הגדולה נכנסת לאטרף שקשה מאוד להיות אדישים. אבל אני מבינה שהיא מקנאה וצריך לאט לאט להסביר ולהשקיע ...אני מאוד מקווה שזה יעזור.

 

[תאירעות]

מבינה אותך ומבינה גם את נויה...

מבחינתה מישהו חדר לתריטוריה שלה ולא סתם מישהי אלא מישהי שמקבלת המון תשומת לב כשהיא בוכה(וואי אחלה פתרון,אני אבכה ויתיחסו אלי)מישהי שגזלה את מה שהיה רק שלה,היא זועקת לתשומת לב ולא משנה לה אם היא שלילית או חיובית. טוב,את זה ראיתי לפי מה שכתבת שאת מבינה,אז מה שאני יכולה להציע לך זה- לתת לה המון המון המון תשבוחות על דברים אפילו שנראים לך מגוחכים. לנסות למצוא זמן רק שלך ושלה(אפילו חצי שעה ביום בזמן שהקטנה ישנה או משהו או שבעלך ישאר עם הקטנה). להשתדל לא לתת התייחסות להתנהגות שלילית. ולהפנים שהיא קטנה מאוד,היא ילדה בת 3,היא לא אמורה להבין ולהתחשב. והרבה ההצלחה!