איזון בימי מלחמה

ה מוזה

New member
איזון בימי מלחמה

אחרי 3 שבועות של שתיקה רוצה קצת לשתף אתכם בתחושות ולשאול ,איך מוצאים מחדש את האיזון הפנימי של נפש שפגע בה הדף טילים ומלחמה? חלפו שבועיים מהיום בו הבית שלי ספג הדף אדיר של פגיעת טיל בבית לא הרחק זה היום בו אחרי מספר ימים של "עורף חזק" נשברתי,נפשית . אחסוך לכם את התיאור הציורי של אותן שעות ,רוצה לתאר את התחושות את התדהמה,ההלם,והפחד..פחד מסוג שלא הכרתי מעולם ולא ידעתי שקיים פחד נפשי שמורגש פיזית זורם בורידים מרעיד את הגוף ,חוסר שליטה וחוסר אונים ההדף לא גרם לנזקים[קלים בלבד] אין נזקים בגוף אבל יש מקום שאנשים לא רואים ונפגע חלפו שבועיים חשבתי כשהייתי מחוץ לבית שהנפש נרפאה,שזה מאחורי . חזרתי הביתה וכבר בדרך אל הצפון חזרה התחושה של הפחד,זה שעושה את הרעד בברכיים וכל רעש מחריד אותי,כל צפצוף מקפיץ אותי ,הנפש שלי חסרת איזון לחלוטין ,איך מתגברים ? איך אפשר למצוא שוב את האיזון שהיה בה ,את השקט , פתאום מצב חדש של שינוי חיצוני ומרגישה שהחייצוני משפיע על הפנימי ,קשה לי לחזור לעצמי ,לבטחון הפנימי לשקט הנפשי
 

אפרתs

New member
מוז

ראשית קבלי
גדול מכל הלב! לשאלתך, אני מתארת לי את הפחד הזה, את הרעידת אדמה הפנימית שחלה אצלך וערערה יציבות ואיזון של בטחון-בית. הבעיה היא שהמצב עדיין מפחיד, והסכנה עדיין קיימת- האזעקות, הידיעה שיש נחיתות קטיושות והחשש שמא בפעם הבאה שוב ירעדו קירות הבית או גרוע יותר לא עלינו.. חלילה וחס. כל אלה מקשים ויקשו בעת הזאת על החזרת האיזון הזה והרגשת הבטחון. אבל אני מאמינה שעצם השהייה שוב בבית, הניסיון ליצור שגרה בתוך המלחמה הזו. שגרה מסויימת, דומה ככל האפשר לזו שקדמה ל-22 הימים האחרונים, הניסיון ליצור סביבה מגינה ותומכת (בין אם באנשים ובין אם בקירות היציבים-תמונות, שירים וכד'.) יחזירו ולו מעט את השקט הפנימי, ירגיעו את הלמות הלב לפרקים.. אולי. הזמן יחזיר את האיזון הזה.. אחרי הכל בית הוא בית והוא אמור להיות מקום המבטחים. אחרי הכל, ישוב השקט אל ליבך, הוא חייב לשוב למרות הפחד, למרות הבהלה שהיתה.. היי חזקה ושמרי על עצמך! זה קשה עכשיו ואינך לבדך.. התקשורת מנסה לאחד ולחבק את תושבי הצפון וגם עולם הבידור.. אינני יודעת עד כמה זה באמת עוזר. אינני יודעת עד כמה זה באמת מורגש בכל מקום ומקום בין ישוביי חיפה וצפונה ומזרחה לה.. אבל להתמקד כעת לא בעידכוני החדשות אלא בסדרה "חברים" או "סיינפלד" יעזור להשקיט להצחיק את הלב.. את מבינה?.. היי כמה שפחות מעורבת במתח ובחרדות ונסי לתת לנפש רוויה של התרגשות והתהלבות וצחוק ואהבה.. מה שהיא זקוקה לו. החזיקי מעמד, אני בטוחה שהזמן והשהייה שם תחזיר לך את האחיזה הבטוחה בבית. מי ייתן ולא תצטרכי לעזוב שוב
 
למוזה היקרה

תני לרגשות ולתחושות הקשות להציף אותך הכל נכון והכל צריך לצוף כדי שלא ישאר בפנים. עברת מצב קשה ללא ספק גם אני צפונית וסופגת ...מכירה את התחושה עם כי לא מקרוב תודה לאל. אל תתנצלי על תחושותיך תחווי אותם במלואם ! רצוי שתשתפי חברה קרובה או מישהו קרוב אחר בתחושותיך כדי לפרוק אותם אפילו ללכת לפסיכולוגית טובה . את יכולה לכתוב (מבינה שיש לך כישרון כתיבה) לפעמים יש השראה דווקא ממצבים שכאלו או לצייר וגם לדבר על הכל ! בצורה זו תרגישי שאת מנקה את עצמך מהכל. רצוי גם לעבור ניקוי אנרגטי כי גם הגוף הפיזי זוכר טראומות להשתחרר בדרך מסאג' או הילינג או כל דרך אלטרנטיבית אחרת שתרגישי שהיא מתאימה לך. החשוב הוא לא לשמור בבטן כלום !!!!!!!!. לבכות לכעוס לצעוק ולהשתחרר !. באהבה ועוד יבואו ימים שקטים עזר כנגדו
 

ע ו פ ר ה

New member
שולחת חיבוק של תמיכה

אני ממליצה על כתיבה. קחי לך יומן מלחמה ותכתבי את התחושות. תכתבי את הדברים שעולים. לא חייתי אף פעם במצב של מלחמה מאיימת. חוויתי רעידת אדמה אישית ואז הכתיבה עזרה לי לשחרר כעסים, פחדים ואת כל מה שמסביב. לדבר עם אנשים ולכתוב בפורום זה כלי נוסף. לדמיין כדור אור שעוטף אותך ואת הבית ובני הבית זה גם תרגיל מחזק. אולי קצת קשה לעשות אותו בזמן שיש רעשים של צופרים ובומים אבל אפשר לדמיין איך הרעשים האלה נמצאים מחוץ לכדור האור ושהאנרגיה בתוך הכדור הזה היא אנרגיה מרפאת, אנרגיה מגינה ואנרגיה של אהבה. ואם תרצי את מוזמנת לבוא לנוח אצלי באזור מודיעין. באהבה עופרה מנחה בדמיון מודרך, NLP, פרחי באך וביורוגונומי
 

ה מוזה

New member
עזר כנגדו../images/Emo51.gif

שמרי גם את על עצמך , תודה על העצות אכן עם הזמן לאט לאט מצליחה קצת יותר לשחרר החוצה את המילים והתחושות והאמת? שבימים האחרונים הפחד כבר לא דייר יחיד כנראה שגם לפחד כבר נמאס ועכשיו אני בכעס,כעס על אותו נאצי שחפץ להשמיד אותנו,לזרוע פחד,לגרש אותנו מהבית . באמת כמו שכתבת "לבכות לכעוס לצעוק ולהשתחרר !." הבכי התחלף לו בכעס
 
מוזה יקרה הכל נכון וטוב לך

הכל משתחרר בזמן שנכון לך הכל טבעי נכון ורצוי כדי לצאת מהמצב הלא בריא הזה בשלמות לפחות פנימית. גם אני חיפאית ועוברת תקופה מאד לא קלה אבל אני נותנת לעצמי לעבור אותה וזורמת איתה עם זה בבכי,כעס,פחד שמתבטא בחוסר רצון לאכול או בבחילה או בכאבי בטן מסתבר שכל השכנים שלי עוברים אותו דבר (גם מקללים לפעמים ) הכל כדי לשחרר ומאד טוב לחוות ביחד זה נותן תחושה טובה של שיתוף. אני עכשיו בתקופה של הפנמה יותר והסתכלות חיצונית על מהלכים מדיניים פחות על עצמי יותר כלפי חוץ בהתחלה הכל בא אלי. היום לאחר שקצת השתחררתי אני מסתכלת החוצה ולומדת שיעורים פנימיים.הכי חשוב לא להלחם בתחושות לחוש אותן במלואם כדי להתנקות. אני בעד להוציא החוצה ולא לשמור בבטן ולהשאיר משקעים טראומטיים שיוצרים מחלות. באהבה עזר כנגדו
 

ה מוזה

New member
מנסה

למצוא רגעים קטנים של שפיות בתוך כל המהומה זו שבחוץ וזו שבפנים, מדי פעם מחליפה את ערוץ החדשות בסרט וקצת שוכחת מהפחד, אבל די בצליל הכי קטן בכדי להקפיץ אותי ,להקפיא אותי בו זמנית וזה החלק הקשה לדעת איך עושים את הסוויצ' הזה בין אזעקה לאזעקה אם בכלל אפשר לעשות כזה סוויצ',מקווה שהזמן יביא ימים שקטים ואוכל לראות סרט בלי להבהל מקול שמזכיר ...בלי לקפוץ מצליל חזק התקשורת מחבקת,הפרסומות מחבקות,אומנים מקדישים מזמנם וזה נפלא אבל בסופו של דבר ,כן ..אני לבד עם הפחד ,עם הרגעים של עכשיו ושל אלו לפני שבועיים ותקועה לי בראש התמונה שלי לבד אחרי ההדף בוכה,צועקת,מפוחדת אימים ואיש לא שמע ... אז אחרי כל החיבוקים ועם כל ההערכה אליהם זה לא מפיג את התחושות ולא מרגיע את הנפש תודה על החיבוק שלך,יודעת שהוא מהלב ומנסה לאט לאט לחזור לעצמי נדמה לי שאפילו המילים בהלם ולא ממש מצליחות לזרום אל הדף ......
 

seaגל

New member
../images/Emo24.gif

איזון בימי מלחמה.... יש דבר כזה? כבר שלושה שבועות אנשים חווים חוסר איזון חוסר וודאות כבר שלושה שבועות אנשי הצפון חווים איום משמעותי על חייהם כבר שלושה שבועות שהבית הפך להיות מקום לא בטוח ועל כן ולכן הדרך היחידה להתמודד היא להרגיש... את חווה את הפחד והלחץ והדאגה והחוסר ודאות ועוד הרבה מעבר לכך.... חכי עם הצורך להרגיש איזון ותחיי כל יום ביומו כמו שהוא עם כל הרגש...... ואת יודעת שאם הפחד הוא גדול מנשוא מותר לך לעזוב את הבית לתקופה ולמלא את הנפש ברגעים של שקט ....
 
חזרת?

יאאללה בואי נחיה את הפורום ונגיב לכולם על בסיס יומי ואם אין מה לומר נלמד את הנושא עג שנימצא מילים מה כבודה אומרת?
 
כן אבל אני מחכה שתחיי לי את השפה

ותכניסי בי רוח טובה,את ראשונה נבלתי קצת מאז יוצק הנשמות
 
כתבת את זה די מזמן

אז אני מקווה שאת כבר מאחורי זה רק רציתי להגיד לך שאני מזדהה איתך מאוד מכירה את כל מה שאת כותבת, עברתי ועדיין עוברת את אותו הדבר בדיוק. בהתחלה חשבתי שאני מתחילה להיות לא נורמאלית כי את מסתכלת ימינה ושמאלה , וכולם נראים בסדר, מדברים, צוחקים, עובדים, קונים אבל אז הבנתי שמי שמסתכל עליי, רואה את אותו הדבר מדברת, צוחקת, עובדת אבל אצל כולם בפנים עדיין סוער כולם קופצים מכל "בום" ומכל אופנוע שעובר ומכל שיר שמוזיקת ההתחלה שלו נשמעת כמו אזעקה. זה הכי טבעי בעולם ואיך בכלל אפשר להתאושש מחוויות כאלו כל כך מהר? מי שלא עבר את זה (ואני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה) בחיים לא יבין בדיוק את מה שעבר ועובר עלינו עדיין. מי שעבר את זה, יודע בדיוק למה את מתכוונת. זה ייקח קצת זמן צריך לקבל את זה בהכנעה, ובהבנה, אנחנו לא עשויים ברזל. אני לקחתי את זה קשה במיוחד בגלל שזה קרה בתקופה הכי יפה וטובה בחיי תקופה של כמה חודשים שהתחלתי להרגיש שלמות אדירה שהיה לי טוב שהייתי שלמה יותר מתמיד ופתאום בא זה, ושינה בי דברים וגילה לי על עצמי דברים חדשים. זו היתה אפילו פגיעה באגו אני? בחרדות? אני? אני הרי הבן אדם הכי שליו וחזק בעולם. אחרי כמה ימים הסכמתי להשלים עם העובדה . ואולי צרת רבים זו נחמה לטפשים אבל זה כן מנחם לדעת שאת לא לבד אותי בכל אופן מקווה שגם אותך ובעיקר מקווה לשקט ולשלווה לנו ולכל עם ישראל, במשך תקופה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ארוכה :)
 

ה מוזה

New member
הזמן קצת חלף

אבל אני לא יודעת עד כמה אפשר להגיד שאני אחרי זה פיזית עברנו את האזעקות,הטילים,הנפילות,כל הבלתי נתפס הזה אבל האם אנחנו כבר מאחרי זה? .....האם אני ?לא מרגיש לי ככה ואולי הדבר שהכי הזדהיתי עימו שכתבת כאן זה ההתמודדות עם הפגיעות הזו איך ברגע אחד מזו ששולטת במצב,שמסתדרת בכוחות עצמה ועוד מצאתי את עצמי כ"כ פגיעה,נזקקת,מבקשת,נתונה לרחמי אנשים אחרים ולי אין שום שליטה ... פתאום אין לי שליטה על החיים שלי והרבה דברים שהאמנתי בהם בנאיביות התפוצצו לי בפרצוף[לא רק טילים] אז כן,לקבל בהשלמה בהבנה ולקוות שהזמן יחזיר לי,אותי תודה שהבנת והבנת .
 

שיריה

New member
מוז יקרה,

את מתארת משהו שהוא טבעי לגמרי, כשהחיים שלך הבית והבטחון נמצאים בסכנה איך מתגברים ? אני אישית הייתי עושה המון אמבטיות שמנים , המון מדיטציות, לצאת לטבע, המון... לים :) לראות שהכל עדיין קיים, גם אחרי, שהחיים ממשיכים, תציירי, תכתבי, תוציאי, תפרקי, אל תתני לפחד להשאר בפנים. שולחת לך חיבוק גדול:)
 

ה מוזה

New member
../images/Emo23.gif

חשבתי על מה שכתבת,לצאת לטבע ונזכרתי שהטבע הוא החכם מכולם כשהתותחים רעמו כשהכל רעד ורעם הציפורים נעלמו [או שהשתתקו] הן עדיין לא חזרו ..כנראה שגם להן יש את הדרך והזמן לראות שהחיים ממשיכים ולבטוח מחדש בקן שבנו על העץ [שמחה לראות אותך כאן]
 
למעלה