אהא
בקשר לשלום חנוך ודומיו, צריך לזכור שכשאנחנו קוראים ביקורת עברית על אלבום, צריך לדעת איך להתייחס לזה כשקוראים לאלבום "רועש" או משהו כזה... האמות מידה בארץ הן קצת אחרות. מישהו שיקרא ביקורות על 'חתונה לבנה' של שלום חנוך שכל הזמן מגדירים אותו כרועש וקשה להאזנה, יכול להיות שבראש שלו הוא מצפה לקבל ג'יינז אדיקשן או משהו כזה ואז הוא יכול להתאכזב. רוק ישראלי של לפני שנות התשעים הוא בד"כ רגוע. אם אתה עדיין לא מכיר, הייתי ממליץ לך על 'סוף עונת התפוזים' של תמוז, הרכב באמת חד פעמי שאפשר לשמוע בו הרבה השפעה של לד זפלין, פינק פלויד ובכל כל האלבום מרגיש מאוד אמריקה. יכול להיות שגם 'דודה', הנסיון הדי כושל של דני סנדרסון אחרי כוורת, ימצא חן בעיניך.