איזה קטע...
אני רואה את הבנות משחקות עם הגור החדש, אפילו עשו לו טיול בעגלול...
ופתאום נזכרתי... שאפילו טלפון לאמר להן חג שמח ולאחל להן שנה טובה הוא לא הרים... כלום, נאדה, אפילו לא טלפון קטן...
איזה מזל שאני כתבתי להן אגרת ברכה וקניתי להן מתנה... איזה מזל שלקחתי אותן ליער חורשים ששם נהנו מאוד... איזה מזל שהגור מעסיק אותן ומשמח אותן כל כך הרבה... בטוח מרגישות בחיסרון, זה אין לי צל של ספק, אבל לפחות אני מקווה שהצלחתי למזער. וכשאני קוראת על נשים שהחג עצוב להן כי הילדים שם... עצוב לי... אישית הייתי שמחה אם היו שם גם אם אשאר לבד, ככה אדע שלפחות יש להם אבא חם אוהב ודואג, גם ככה הם יחזרו לקן שלי...
אני רואה את הבנות משחקות עם הגור החדש, אפילו עשו לו טיול בעגלול...