איזה קטע מטורף...
חשבתי שהדברים האלה כמו לקרוא ולכתוב חוויות על אהבה עברו לי כשהייתי קטנה... טוב, אולי לא באמת עברו... אבל לרגע לא תיארתי לעצמי שהם יחכו לי בסיבוב מלשחק אל תוך הדבר הבטוח... אל תוך מה שבעבר לא רציתי כי ידעתי שזה לא בשבילי, שזה לא מה שאני באמת רוצה ושמגיע לי יותר... המישהו הזה שידעתי שרוצה בי אבל אני פשוט לא יכולה להיות שלו, לא עכשיו, לא כשאני של מישהו אחר... אולי בעצם לא אף פעם, כי הוא פשוט לא האחד... אז סירבתי לו... בהתחלה בהססנות... בעדינות... לא נעים לי לפגוע... אחר כך זה כבר התחיל להעיק.... חשבתי שהוא קצת מגזים... לוחץ יותר מדיי.... בסוף כבר עמדה לי המילה "פתטי" על הלשון (מודה באשמה) וזה לא היה בגללו... הוא פשוט לא היה ה"הוא", זה שבאותו הזמן השתוקקתי אליו בכל ליבי וכל עוד הוא לא היה "הוא" לא יכולתי לחשוק בו... כשהסיפור עם ה"הוא" נגמר והוא בא לנסות את מזלו בשנית, לא רציתי להיכנס לזה... לא רציתי להרגיש נאהבת... בטח שלא להרגיש שאני אוהבת... למה לטרוח בכלל?! שוב אכזבתי, שוב הרגשתי רע ושוב הכנסתי את זה למקום האחורי והשקט בלב שלי... היי, אסור להתחרט על העבר נכון? לאחר זמן מה התקרבנו מחדש... הפעם לאט לאט... בזהירות אבל בהתמדה... לאט לאט הוא נפתח אליי... בקטע שונה... קליל יותר... סיפר לי על בחורה שרצתה בו אבל שהוא לא מספיק רצה אותה... רק בשביל הסקס הוא אמר... עכשיו הוא מרגיש רע על איך שהוא נהג בה הוא אמר.... חבל שהיא נפגעה...כמו כל ידידה טובה ניחמתי אותו ואמרתי לו שהיא בטח הבינה אותו לא נכון, שהוא בטוח הבהיר לה שזה רק מיני, שהוא לא בנאדם כזה... נו, חלאה... הריי הוא לא כזה... במהותו הוא מחפש אהבה... ואז הוא ענה... כן, כמו שחיפשתי איתך אהבה... אבל את לא רצית בי והרגשתי פספוס נורא... פתאום... משהו נפתח בי.... התחלתי להרהר.... אולי שוב עשיתי טעות? אולי הרחקתי ממני אדם שבאמת יכול לעשות לי טוב... מעבר לזה... אולי אני יכולה לעשות טוב גם בשבילו... מהר מאוד הדחקתי את המחשבה... הרי אי אפשר לשנות את העבר, נכון? הנכונים האלה הלכו והתערמו אצלי כשכל הזמן הדהד מעל ראשם "לא נכון!" אחד גדול.... עד שבסוף העזתי לשאול "אתה עדיין בעניין?" הוא נתן בי מבט המום וענה "את לא חושבת שזה מאוחר מדיי? מה שהיה, היה" אמר ואז נשק לי... אז חשבתי אוקיי... הוא כועס... הוא נפגע...אני הייתי ממש רעה אליו ומגיע לי שהוא לא ירצה בי יותר! אני האשמה והרעה היחידה בסיפור הזה... אבל עמוק בפנים הוא יודע שאני צודקת אחרת הוא לא היה נושק לי נכון? אז זהו שלא נכון! הוא נשק כמו גדול... חיבק כמו גדול... ליטף כמו גדול ולבסוף גם זיין כמו גדול (לקחו לו כמה שבועות להגיע לזה לא לדאוג)... כל כך כמו גדול בשביל לגרום לי להרגיש שהנה... דברים הסתדרו... לשם שינוי החיים שלי לא כאלה דפוקים וקרה לי כמו באגדות... קיבלתי את ההאפי-אנד שלי... נכון? לא נכון! בסוף כל מה שקיבלתי היה: זה מאוחר מדיי, לא רוצה אותך יותר, זה לא מה שחשבתי שזה יהיה... תביני, אני אידיוט, לא מגיע לך כזה בחור... לא מגיע לך כזה יחס... אני רוצה שתהיי מאושרת... שיהיה לך רק טוב.... אל תרגישי רע שגרמתי לך להאמין ובסוף אשכרה להוריד מכבודך ופשוט להשפיל את עצמך בניסיון לגרום לי לראות את ה"אור"... וההיא? ההיא שלא רציתי... זאת שסתם זיינתי... לא יודע... יש בה משהו... בא לי עליה שוב... אבל רק בשביל הסקס... זה לא חצי ממה שרציתי ממך... אבל פספסנו... ועכשיו כשתלכי אני אגיד לך שנראה לי שאני לא אפגש איתה... שאת טועה... שאני יודע שזה לא כדאי וזה סתם חרמנות ונורא חבל לי שהפסדתי אותך, אולי אפילו לנצח... אבל יום יבוא ואני אגיד לך שטעיתי... מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדיי... אני רוצה שתרגישי בגג העולם כשתצאי מפה... שזה לא את... זה אני... אבל דיי כבר תלכי מפה!... כמה אני יכול להמשיך לטחון את הסרט הזה? כמה? תלכי כבר בשביל שאני יוכל ללכת להביא אותה אליי... שתעשה לי קצת נעים... ואז כשהיא תשאל מי הייתה איתך כשהיא ראתה אותנו באותו היום תוכל להגיד לה שאני סתם מישהי שרצתה אותך וזה לא יצא ואתה מרגיש רע כי אתה חושב שאולי פגעת בי... אבל מה שהיא לא תדע לעולם... זה איך שהסתכלת עליי מבוייש באותו הרגע שאני ראיתי אותכם... איך השפלת מבט כי ידעת עמוק בפנים עד כמה שיצאת נמושה... עד כמה שאתה הולך לחזור למקום האחורי והשקט הזה שנמצא עמוק בתוך הלב שלי, תחת סקשן ה"לא לפתוח" לעולם... אה ומקווה שהזיון איתה היה שווה את זה... לא דואגת לך...אמרת שהיא יודעת לעשות נעים...
חשבתי שהדברים האלה כמו לקרוא ולכתוב חוויות על אהבה עברו לי כשהייתי קטנה... טוב, אולי לא באמת עברו... אבל לרגע לא תיארתי לעצמי שהם יחכו לי בסיבוב מלשחק אל תוך הדבר הבטוח... אל תוך מה שבעבר לא רציתי כי ידעתי שזה לא בשבילי, שזה לא מה שאני באמת רוצה ושמגיע לי יותר... המישהו הזה שידעתי שרוצה בי אבל אני פשוט לא יכולה להיות שלו, לא עכשיו, לא כשאני של מישהו אחר... אולי בעצם לא אף פעם, כי הוא פשוט לא האחד... אז סירבתי לו... בהתחלה בהססנות... בעדינות... לא נעים לי לפגוע... אחר כך זה כבר התחיל להעיק.... חשבתי שהוא קצת מגזים... לוחץ יותר מדיי.... בסוף כבר עמדה לי המילה "פתטי" על הלשון (מודה באשמה) וזה לא היה בגללו... הוא פשוט לא היה ה"הוא", זה שבאותו הזמן השתוקקתי אליו בכל ליבי וכל עוד הוא לא היה "הוא" לא יכולתי לחשוק בו... כשהסיפור עם ה"הוא" נגמר והוא בא לנסות את מזלו בשנית, לא רציתי להיכנס לזה... לא רציתי להרגיש נאהבת... בטח שלא להרגיש שאני אוהבת... למה לטרוח בכלל?! שוב אכזבתי, שוב הרגשתי רע ושוב הכנסתי את זה למקום האחורי והשקט בלב שלי... היי, אסור להתחרט על העבר נכון? לאחר זמן מה התקרבנו מחדש... הפעם לאט לאט... בזהירות אבל בהתמדה... לאט לאט הוא נפתח אליי... בקטע שונה... קליל יותר... סיפר לי על בחורה שרצתה בו אבל שהוא לא מספיק רצה אותה... רק בשביל הסקס הוא אמר... עכשיו הוא מרגיש רע על איך שהוא נהג בה הוא אמר.... חבל שהיא נפגעה...כמו כל ידידה טובה ניחמתי אותו ואמרתי לו שהיא בטח הבינה אותו לא נכון, שהוא בטוח הבהיר לה שזה רק מיני, שהוא לא בנאדם כזה... נו, חלאה... הריי הוא לא כזה... במהותו הוא מחפש אהבה... ואז הוא ענה... כן, כמו שחיפשתי איתך אהבה... אבל את לא רצית בי והרגשתי פספוס נורא... פתאום... משהו נפתח בי.... התחלתי להרהר.... אולי שוב עשיתי טעות? אולי הרחקתי ממני אדם שבאמת יכול לעשות לי טוב... מעבר לזה... אולי אני יכולה לעשות טוב גם בשבילו... מהר מאוד הדחקתי את המחשבה... הרי אי אפשר לשנות את העבר, נכון? הנכונים האלה הלכו והתערמו אצלי כשכל הזמן הדהד מעל ראשם "לא נכון!" אחד גדול.... עד שבסוף העזתי לשאול "אתה עדיין בעניין?" הוא נתן בי מבט המום וענה "את לא חושבת שזה מאוחר מדיי? מה שהיה, היה" אמר ואז נשק לי... אז חשבתי אוקיי... הוא כועס... הוא נפגע...אני הייתי ממש רעה אליו ומגיע לי שהוא לא ירצה בי יותר! אני האשמה והרעה היחידה בסיפור הזה... אבל עמוק בפנים הוא יודע שאני צודקת אחרת הוא לא היה נושק לי נכון? אז זהו שלא נכון! הוא נשק כמו גדול... חיבק כמו גדול... ליטף כמו גדול ולבסוף גם זיין כמו גדול (לקחו לו כמה שבועות להגיע לזה לא לדאוג)... כל כך כמו גדול בשביל לגרום לי להרגיש שהנה... דברים הסתדרו... לשם שינוי החיים שלי לא כאלה דפוקים וקרה לי כמו באגדות... קיבלתי את ההאפי-אנד שלי... נכון? לא נכון! בסוף כל מה שקיבלתי היה: זה מאוחר מדיי, לא רוצה אותך יותר, זה לא מה שחשבתי שזה יהיה... תביני, אני אידיוט, לא מגיע לך כזה בחור... לא מגיע לך כזה יחס... אני רוצה שתהיי מאושרת... שיהיה לך רק טוב.... אל תרגישי רע שגרמתי לך להאמין ובסוף אשכרה להוריד מכבודך ופשוט להשפיל את עצמך בניסיון לגרום לי לראות את ה"אור"... וההיא? ההיא שלא רציתי... זאת שסתם זיינתי... לא יודע... יש בה משהו... בא לי עליה שוב... אבל רק בשביל הסקס... זה לא חצי ממה שרציתי ממך... אבל פספסנו... ועכשיו כשתלכי אני אגיד לך שנראה לי שאני לא אפגש איתה... שאת טועה... שאני יודע שזה לא כדאי וזה סתם חרמנות ונורא חבל לי שהפסדתי אותך, אולי אפילו לנצח... אבל יום יבוא ואני אגיד לך שטעיתי... מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדיי... אני רוצה שתרגישי בגג העולם כשתצאי מפה... שזה לא את... זה אני... אבל דיי כבר תלכי מפה!... כמה אני יכול להמשיך לטחון את הסרט הזה? כמה? תלכי כבר בשביל שאני יוכל ללכת להביא אותה אליי... שתעשה לי קצת נעים... ואז כשהיא תשאל מי הייתה איתך כשהיא ראתה אותנו באותו היום תוכל להגיד לה שאני סתם מישהי שרצתה אותך וזה לא יצא ואתה מרגיש רע כי אתה חושב שאולי פגעת בי... אבל מה שהיא לא תדע לעולם... זה איך שהסתכלת עליי מבוייש באותו הרגע שאני ראיתי אותכם... איך השפלת מבט כי ידעת עמוק בפנים עד כמה שיצאת נמושה... עד כמה שאתה הולך לחזור למקום האחורי והשקט הזה שנמצא עמוק בתוך הלב שלי, תחת סקשן ה"לא לפתוח" לעולם... אה ומקווה שהזיון איתה היה שווה את זה... לא דואגת לך...אמרת שהיא יודעת לעשות נעים...