ומה אם טאקאטו מאוהב בהנרי??
לאחר שהנרי התוודה בפני ריקה, וכולם חזרו לקרב, טאקאטו קיבל מכה קטנה מהדי-ריפר, והוא נפל על האדמה די חבול. הנרי מיהר אליו לתמוך בו... "תחזיק מעמד, חבר, אתה בסדר?" הוא שאל אותו. "כל עוד אני בזרועותייך הגבריות, כן," מלמל טאקאטו בחולמניות. "מ... מה?" נדהם הנרי. "לא, עזוב, אני סתם הוזה..." מיהר טאקאטו להגיד, לפני שייחשף סודו. "אסור להרשות לדי-ריפר לנצח. עד שסוף סוף הבנתי את המשמעות לחיי," אמר הנרי. "מה שבאמת חשוב זה להגן על סוזי, ולתמוך בחברים ו.. להילחם למען האהבה..." "Tהבה?" טאקאטו נשא אליו עיניים כמהות. "אתה... גם אתה?" "אני חושב שכן. סוף סוף הבנתי שאני מאוהב," אמר הנרי. לבו של טאקאטו החל להלום בעוז. הוא הרגיש את מגעו החמים של הנרי סביב גופו החבול, אך לא היה מוכן לזוז משם... הוא היה יכול לנצור את הרגע הזה לנצח... "אני מבין אותך, גם אני לא מסוגל לשלוט ברגשותיי," לחש טאקאטו, "או, הנרי, האם אתה מרגיש אותו דבר לגביי?" "גביך?" התפלא הנרי. "אני לא מבין. אני דיברתי על ריקה." כאב עמוק פילח לפתע את לבו האומלל של טאקאטו. הוא חש נסדק כולו, ועצב נורא משתלט עליו. "ריקה?" מלמל. "אבל..." "היא מדהימה, לא ככה?" מלמל הנרי בחיוך, "אני מאוהב בה עד אובדן חושים... וסוף סוף היא יודעת זאת..." טאקאטו רצה להוסיף ולהתענג על החוויה שבלשבת בחיקו של אהוב נפשו, אך לא יכל, כי בדיוק אז בקעה אחת מצורות החיים של הדי ריפר והתקיפה אותם. "הנרי!" זעק טאקאטו כשהנרי נקטף ממנו והועף לצד השני של המקום. טאקאטו הבחין בריקה, רוכבת על קיובימון, ממהרת לעזור להנרי. הן הביסו את צורת החיים ההיא, וריקה והנרי נשקו זה לזו. טאקאטו נשך את שפתיו בכאב. עוד אשיג אותו, חשב בנחישות. את תראי, ריקה, אני עוד אשיג את הנרי. שום דבר לא יפריד בינינו. גם לא את, ג´ינג´ית! והוא צחק צחוק פרוע ומתגלגל...
