איזה סיוט...
חדשה פה, אכן, אבל אחרי מאורעות היום החלטתי שאני צריכה קצת תמיכה נפשית קטנה. אני בת למשפחה רזה, מה זה רזה, אוכלים מה שבא להם ולא משמינים בכלל. אחיותיי רזות, אחי רזה, והכל- בלי לעשות כלום. איכשהו, אני "בורכתי" בנטייה להשמנה. למה במרכאות? כן! באמת בורכתי! מה רע בלהיות קצת שמנמנה? אין מידה מושלמת בעולם, ואני לדעתי, במידה בסדר גמור. קצת עודף משקל, אז מה? לא משהו שמסכן את הבריאות. בגלל שאני יוצאת לשנת שירות עם הגרעין שלי בשבוע הבא, אז הייתי צריכה להשלים קצת קניות בגדים. הלכתי לקניון הקרוב עם אחותי הבכורה (ששנייה אחרי שילדה את בנה לא ראו עליה שום שומן במקום כלשהו בגוף) וחיפשתי מכנסיים וחזיות. מובן שלא מצאתי, כי כל מה שמצא חן בעיניי, כמובן שאין במידה שלי, ומה שכן במידה שלי, כמובן ארוך מדי ואני נמוכה ביותר. אני שונאת את העובדה שכל הבגדים שמתאימים לי באורך גם מתאימים לאנורקסיות במידה 36, ומה שמתאים למידה שלי יתאים מצויין לאישה גבוהה, מטר תשעים. אז וויתרתי על המכנסיים. חנות לחזיות, איזה כיף. ירשתי מאלוהים יודע מי חזה גדול יחסית. מיותר לציין שאמי ואחיותיי שטוחות כמו קרש גיהוץ. שם הרגשתי בנוח, מצאתי חזייה במידה שלי, התאימה בצורה מושלמת, אבל.... היא עולה הון תועפות! אחרי בירור קטן ב-3 חנויות לחזיות מתברר שאין חזיה במידה D שעולה פחות ממאתיים שקל. וכמובן מיותר לציין שאני לא עשירה ואין לי הון להוציא על חזייה אחת. אני לא מבינה מה הקטע. בגלל שאני בעלת חזה גדול אמור להיות לי יותר כסף? בסוף לא קניתי. יצאתי מהקניון בידיים ריקות, מה שכמובן, כמו אחרי כל ביקור אחר בקניון (לא שאני שם יותר מדי פעמים) דיכא אותי לחלוטין וגרם לי להרגיש חרא עם עצמי. ואני לא מרגישה שאני צריכה דיאטה, אני בסדר גמור עם איך שאני נראית. אז למה כל העולם לא יכול להיות בסדר עם זה? זה ישמע מגוחך לחלוטין אבל אני מרגישה מקופחת כל כך. בגלל שיש עליי בשר, בגלל שכן- אני שמנה וגאה בזה (רוב הזמן) אני צריכה לסבול? להוציא מלא כסף על בגדים מתאימים ואח"כ עוד שאנשים יבהו בי ויתלחשו מאחורי הגב, למה שלעולם יהיה אכפת מהעבודה שאני שמנה למרות שלי לא אכפת? אוף! אחלה. יצא ארוך. העיקר שהוצאתי את הכל. אני אתרחק מחנויות למשך חצי שנה בערך, כמו שתמיד קורה, ואז אנסה את מזלי שוב. חרא עולם.
חדשה פה, אכן, אבל אחרי מאורעות היום החלטתי שאני צריכה קצת תמיכה נפשית קטנה. אני בת למשפחה רזה, מה זה רזה, אוכלים מה שבא להם ולא משמינים בכלל. אחיותיי רזות, אחי רזה, והכל- בלי לעשות כלום. איכשהו, אני "בורכתי" בנטייה להשמנה. למה במרכאות? כן! באמת בורכתי! מה רע בלהיות קצת שמנמנה? אין מידה מושלמת בעולם, ואני לדעתי, במידה בסדר גמור. קצת עודף משקל, אז מה? לא משהו שמסכן את הבריאות. בגלל שאני יוצאת לשנת שירות עם הגרעין שלי בשבוע הבא, אז הייתי צריכה להשלים קצת קניות בגדים. הלכתי לקניון הקרוב עם אחותי הבכורה (ששנייה אחרי שילדה את בנה לא ראו עליה שום שומן במקום כלשהו בגוף) וחיפשתי מכנסיים וחזיות. מובן שלא מצאתי, כי כל מה שמצא חן בעיניי, כמובן שאין במידה שלי, ומה שכן במידה שלי, כמובן ארוך מדי ואני נמוכה ביותר. אני שונאת את העובדה שכל הבגדים שמתאימים לי באורך גם מתאימים לאנורקסיות במידה 36, ומה שמתאים למידה שלי יתאים מצויין לאישה גבוהה, מטר תשעים. אז וויתרתי על המכנסיים. חנות לחזיות, איזה כיף. ירשתי מאלוהים יודע מי חזה גדול יחסית. מיותר לציין שאמי ואחיותיי שטוחות כמו קרש גיהוץ. שם הרגשתי בנוח, מצאתי חזייה במידה שלי, התאימה בצורה מושלמת, אבל.... היא עולה הון תועפות! אחרי בירור קטן ב-3 חנויות לחזיות מתברר שאין חזיה במידה D שעולה פחות ממאתיים שקל. וכמובן מיותר לציין שאני לא עשירה ואין לי הון להוציא על חזייה אחת. אני לא מבינה מה הקטע. בגלל שאני בעלת חזה גדול אמור להיות לי יותר כסף? בסוף לא קניתי. יצאתי מהקניון בידיים ריקות, מה שכמובן, כמו אחרי כל ביקור אחר בקניון (לא שאני שם יותר מדי פעמים) דיכא אותי לחלוטין וגרם לי להרגיש חרא עם עצמי. ואני לא מרגישה שאני צריכה דיאטה, אני בסדר גמור עם איך שאני נראית. אז למה כל העולם לא יכול להיות בסדר עם זה? זה ישמע מגוחך לחלוטין אבל אני מרגישה מקופחת כל כך. בגלל שיש עליי בשר, בגלל שכן- אני שמנה וגאה בזה (רוב הזמן) אני צריכה לסבול? להוציא מלא כסף על בגדים מתאימים ואח"כ עוד שאנשים יבהו בי ויתלחשו מאחורי הגב, למה שלעולם יהיה אכפת מהעבודה שאני שמנה למרות שלי לא אכפת? אוף! אחלה. יצא ארוך. העיקר שהוצאתי את הכל. אני אתרחק מחנויות למשך חצי שנה בערך, כמו שתמיד קורה, ואז אנסה את מזלי שוב. חרא עולם.
