איזה סוג את/ה ?

איזה סוג את/ה ?

השאלה מתייחסת לזכר ונקבה כאחד, ישמח לשמוע את מצבכם: האם אתה אופטימי ? זורם עם הזמן ולא חושב יותר מידי על העתיד, ויודע שיהיה רק טוב . או פסימי ? וכדי שהרע לא יתגשם - אתה מחשבן לעצמך איך ההמשך יראה בכדי שיהיה רק טוב . אני אישית פסימי ! או במילים אחרות אופטימי עם ניסיון... כי הגעתי למסקנא שא``א לזרום עם הזמן ולומר יהיה טוב, אלא צריך לחשבן את העתיד...! ומה איתכם ?
 
אני ריאלית

כי יש מצבים שצריך להיות פסימים ויש ימים שצריך להיות אופטימים אבל אף פעם לא קיצוניים, לא לכאן ולא לכאן...
 
אתה משום מה יוצא מנקודת הנחה ש..

העתיד הוא רע ורק מי שלא חושב על העתיד יכול להיות אופטימי. אז זוהי בדיוק הבעיה שלך.. אפשר להסתכל גם על העתיד בצורה אופטימית.. כמובן שזה שאני אופטימי לא אומר שאני טיפש ושאני לא בונה את העתיד אלא רק אומר יהיה בסדר.. ההפך הוא הנכון. נקודת מבט אופטימית על החיים נותנת כח לבנות את החיים ולהתמודד איתם. ולשאלתך: אני אישית נורא נורא אופטימי! :)
 
חלילה....

אני ממש לא חושב שהעתיד הוא רע ! אבל כשאדם מסתבך עם דברים מסויימים וחושב שאם הוא יזרום עם הזמן זה יועיל לו ויהיה לו טוב - זו טעות ! כי חייבים גם לחשוב על הדברים האחרים שיכולים להיות...!
 
אני כלל לא מגדירה זאת

כ`פסימיות` או `אופטימיות` אבל להגדרתך אז אני קרובה הרבה יותר לפסימיות..
 
מה?

העבר "אין" העתיד "מנין" ......... רק ההווה עדיין! בוודאי שהחיים לימדו אותך להיות פסימי, אתה תמיד מחשבן את העבר ומנסה לתלות בו את העתיד. למה שלא תעצור ותחשוב רק עלך הוהווה? על מה שאתה עושה כעת? על איך תתמודד כעת עם אתגרי החיים?
 
ניתן להגדיר

את ההוה מתוך ראית העתיד והתקווה או היאוש, וניתן להגדיר אותו מתוך העבר וממילא האכזבה או ההצלחה. ההוה הרי לא באמת קיים- הגדרתו היא 'מה שבין העתיד לעבר'. ואתי לפחות, הוא די מדכא.
 
למעלה