איזה מצב אבסורד...

[Nashuki]

איזה מצב אבסורד...

כל כך מתבאסת שאני בסיטואציה שחברה הכי טובה שלי מספרת לי שהיא בהריון והדבר הראשון שעולה לי זה דמעות בגרון (ולא דמעות של שמחה)...כמובן שכלפי חוץ משדרת לה שמחה ואומרת מילים טובות..אבל מבפנים פשוט נשברת. אני יודעת שזה טבעי ובלה בלה ולא כועסת על עצמי שמגיבה ככה, אבל פשוט מבואסת ככ מהסיטואציה ומהדבר הזה שנגזר עליי.

 

[ODOD11]

אחת התחושות המגעילות שליוו אותי לאורך הטיפולים

באמת אין איך להסביר את זה, אפילו שמידי פעם הצלחתי להבין את עצמי ולא לכעוס. שנאתי את עצמי על זה. מבינה לליבך כל כך..

 

[חיוכי אהבה]

זה מסוג הדברים שמאוד קשה לעצור אותם

חברה טובה היתה בהריון במקביל , להיריון שלי שפסק,
וזה היה נורא, היא חגגה את הולדת התינוקת שלה ביום של התל"מ שלי.
&nbsp
אף פעם לא חשבתי שאפשר לכאוב ככה, או לקנא ככה, או להרגיש כל כך הרבה
רגשות סותרים בו זמנית.
&nbsp
מה שכן, אל תשכחי שההורמונים מאוד עוזרים לשבש תחושות, ולהעצים תחושות,
גם אם את לא על הורמונים כרגע, הגוף והנשמה זוכרים.
&nbsp
חיבוק גדול,
מאחלת לך שההריון שלך יגיע במהרה

(תקין, וארוך ובידיים מלאות)

 

[טוליתי]

את נורמלית לחלוטין

זה פשוט קשה, וככל שהזמן עובר, כך יותר קשה להכיל הריונות של אחרים.
מאחלת לך שאוטוטו הדרך שלך תגיע אל סופה הטוב, בדיוק איך שרצית.
&nbsp

 

[Nashuki]

תודה, אין עליכן!

 

[פאשון]

אני מאוד מתחברת למה שכתבת

את שמחה בשבילה אבל עצובה יותר על עצמך. אני לפעמים מוצאת את עצמי מרחמת על עצמי. על המסע. על הגזירה. ולא יכולה לשמוע על בנות שנכנסות להריון.

 

[מתולתלת 3]

כמוני כמוך

אני והחברה הטובה שלי התחלנו לנסות להיכנס להריון באותו הזמן וחלמנו לצאת ביחד לחופשת לידה. אבל כמובן חלומות לחוד ומציאות לחוד - אני נאבקת בטיפולים בזמן שהחופשת לידה שלה כבר מזמן מאחוריה. אני לא אשקר זה מאוד קשה לי. הדבר העיקרי שעזר לי (בעקבות עצות שקיבלתי פה בפורום) זה להיות כנה איתה לגבי הקושי העצום שלי עם הטיפולים ופעם אחת אפילו שיתפתי בקושי שלי בלשמוע ולראות תינוקות של אחרים כרגע. כמובן שלא התייחסתי ספציפית לתינוק שלה אלא לאחיינים שלי ותינוקות בכללי, אבל אין לי ספק שהיא הבינה את הרמז כי בחודשים האחרונים היא בד"כ מציעה שניפגש בערבים אחרי שהוא הולך לישון. כמובן שהיא עדיין מדברת עליו המון ומראה לי תמונות כשאנחנו נפגשות אבל זה הרבה הרבה יותר קל כשהוא בבית עם אבא שלו ויש לנו זמן איכות ביחד כמו פעם. העצה שלי - תהיי כנה איתה לגבי כמה שקשה לך בטיפולים, היא החברה הטובה שלך ואני מאמינה שלמרות ההריון שלה את תמצאי שהיא עדיין יודעת לתמוך ולהכיל את הקשיים שלך. אתן עוד צעירות ולצערי כנראה שתיתקלו בסיטואציות אפילו יותר קשות מזאת במהלך השנים כי אלה החיים וחשוב שתדעו לתמוך אחת בשניה גם ברגעים כאלה שלא הכל הולך לפי התוכנית, בשביל זה יש חברות טובות.
קבלי חיבוק גדול

ואני מבטיחה לך שגם אתם תגיעו לשם

 

[a morph]

זה באמת אחד הדברים הקשים

לאחרונה עברתי את אותו הדבר עם חברה מאוד טובה.
מצד אחד שמחתי בשבילה, בצורה הכי אמיתית שיש (גם היא מטופלת פוריות, אז אם יש משהו שלא חסר לנו זה הזדהות אחת עם השנייה).
מצד שני הדמעות כמעט חנקו אותי, הכאב הצורב הזה של "ואני עדיין לא".
שבועיים אחרי זה רציתי למות כשהיא בישרה לי שהיא הפילה.