איזה כיף היה היום...

[בעיה שלך שאני מפגר]

איזה כיף היה היום...

סתם שיחה במכולת עם המוכרת... אז כבר כמה ימים שאני בא לקנות במקום אמא שלי, והיא מכירה אותה... אז היא שואלת אותי "איפה היא?" וככה התחלנו לדבר... וזאת הפעם הראשונה שאני ממש מדבר עם אנשים מבחוץ... והרגשתי כל כך רגוע במקום להיות לחוץ כמו בדרך כלל... אולי זה בגלל שהייתי ממש מיואש אותו רגע. אז היה נחמד כזה... ורק שתבינו, זאת סתם שיחה רגילה שכל לקוח עובר אצלה, כמו עם נהגי מוניות... אבל בשבילי זה היה יותר מזה. למרות שעניתי לה תשובות נורא בסיסיות וקצרות ועכשיו זה מעצב אותי כי יכולתי לענות יותר טוב ופחות תפל. כל התשובות היו אצלי בראש ולא הצלחתי להוציא אותם כמו שצריך... אנשים לא מכירים אותי כמו שאני באמת וחושבים שאני מפגר או משעמם. וחבל לי. אני מרגיש מפוספס.

 

[asa112]

מוכר מאוד מהעבר

גם אני הרגשתי סיפוק אחרי שיחות מזדמנות מסוג כזה. פעם הבא אתה יכול לקחת נשימה ולמסור למוכרת דרישת שלום מאמא ומהשהו מסוג כזה. לשאול מה שלומה. זה תירגול טוב. הרגשה של פיספוס מוכרת מואד, אבל אם יש לך מה להגיד לאנשים אתה בסוף תמצא דרך להגיד. בהצלחה

 

[adii123]

אני חייבת להגיב ולומר ש..

שגם לי זה הרגיש ככה.. לפני שנה בערך הגמגום שלי היה כל-כך נורא שלא רציתי לדבר בכלל והייתי הולכת לסניף שלי (זה תנועת נוער) ולא מדברת בכלל המילים היחידות שאמרתי היו בערך:"היי וביי" כי לא רציתי שיצחקו עליי וכל זה ואז הייתי שותקת ואחרי כמה זמן הבנתי שזה לא הדרך ואמרתי לעצמי שאני אשתדל יותר למרות הגמגום שיש לי וכל שיחה עם בנאדם הייתה נראית לי כמשהו ענק! חחח וזה כל פעם חוזר לי התחושה הזאת שיש אנשים שאין להם גמגום והם מדברים בצורה זורמת בלי להעריך את מה שיש להם ביד.. והם יכולים להגיע להרבה דברים אם רק ינצלו את מה שיש להםם ובקיצור, צריך לפעול בשכל... ואם הייתה לי באמת הזדמנות ולא הייתי מגמגמת, הייתי מנצלת את זה עד הסוף.. ולטובה!