איזה כייף

Hwoarang

New member
איזה כייף

סוף סוף אחרי כמעט חצי שנה של אימונים אני מתחיל להרגיש שהתרגלתי לעבוד בשיטה...פתאום כל תרגיל נקלט בשנייה, יש הרגשה של זרימה עם הגוף, ופשוט זאת הרגשה שאי אפשר לתאר אותה! פשוט כייף לא נורמאלי! אם פעם הייתי מתלבט אם לבוא לאימון או לא, היום אני מבטל דברים סופר חשובים רק בשביל אימון אחד... יש לי שאלה אליכם...: האם גם אתם הגעתם למצב בו אני (בערך) נמצא? ואם כן כמה זמן לקח לכם להגיע אליו? דור
 
תזהר מהמישור

קודם כל מזל טוב. לדעתי אפשר להמשיל את זה למישהו שעד כה טיפס בעליה תלולה, ועכשיו סוף סוף הגיע למישור. אין ספק שמדובר בשינוי מבורך. הבעיה היא שאחרי המישור יש או מישור ארוך עוד יותר, או עליה תלולה בהרבה יותר....
 

WhiteSnake 85

New member
לא להפך?

זה לא אמור להיות להפך? הרי שכשאני במצב בו אני לא חש את האומנות לחימה כחלק בלתי נפרד ממני ולא חש שעליי להתאמן בה כל הזמן, זהו מצב של אי התקדמות וחובר גילויים חדשים - מישור. לעומת זאת כשאני מתאמן הרבה ומשקיע עוד ועוד ועוד,אז אני מגלה יותר ואז זאת עלייה כי גם קשה יותר להתמיד בדרך זו מאשר בדרך של אי הגעה סדירה לאימונים (כמו שקל ללכת במישור מאשר ללכת בעלייה). ???????
 

שי רגב

New member
יש עליות, יש ירידות, יש מישורים..

ראה את שכתב גל, בשירשור זה. בקיצור: תתחיל ללמוד כדי להגיע למטרה וברגע שאתה מתחיל (את הלימוד) - שכח מדוע אתה לומד
איך אמר נ-נח-נמחה? והעיקר, והעיקר - לא להישבר, לא להישבר כלל..
 

WaveGal

New member
משביתי שמחות סיניים וציניים:

ולהלן סיפור (ככה, בערך, מהזיכרון): "אינני מצליח להתרכז בדבר, כל התנועות שלי עקומות, שום דבר לא מצליח", אמר התלמיד למורו. "זה יעבור" הרגיע אותו המורה בשלווה. שבוע אחר כך חזר התלמיד: "תודה לך, מורי האהוב, על דברי החכמה. אני חד כתער, המדיטציה שלי עמוקה כתהום, תנועותי מושלמות וזריזות". "זה יעבור" הרגיע אותו המורה בשלווה.
 
למעלה