איזה יום...
היום שלי התחיל בהרגשת דיכאון. קודם כל.. מזג האויר ממש מחורבן
אבל חוץ מזה התקופה הזו של לפני הכריסמס היא ממש מעצבנת. למה? בגלל שכולם כל כך עסוקים ולחוצים בזמן שאין ממש הזדמנויות חדשות. כולם אומרים "תתקשר אחרי הכריסמס".. "טוב.." אמרתי לעצמי.. "נתקשר ללקוחות קיימים ונשאל אם הם צריכים עוד מוצרים כחלק מההערכות לחג".. התקשרתי ללקוח אחד אבל היה להם מספיק מלאי. ניסיתי עוד כל מני אבל לא הצלחתי להשיג אותם... "יום אבוד" חשבתי..זה מעצבן להרגיש שצריך לעשות משהו אבל אין מה.. כמו לעבוד בניוטרל.. טוב. נסעתי לקניות בסופר (משהו שלוקח כמה שעות
) וכשחזרתי אני מקבל טלפון ממפיץ שלי. "אני צריך LOT הוא אומר לי". ואללה מצויין.. מיד שיפר לי את מצב הרוח. השעה 17:45 ואני מתכוון לסגור את הבאסטה. הטלפון מצלצל. "שלום זה בלה בלה בלה בלה".. "מי" אני שואל (וחושב לעצמי שעוד טלמרקטר התקשר אלי)?. "זה בלה בלה" .. "אתה לא זוכר אותנו"? "אההה.." אני אומר "בטח שזוכר" (אלה אותם חברה שעליהם כתבתי שהיתה מכירה קשה). "אנחנו רוצים להזמין עוד" הוא אומר. "אין בעיה" אני אומר...... זו הפעם הראשונה שאני מקבל הזמנה חוזרת מלקוח שלי אישית (לא מפיץ שכבר קנה כמה פעמים). איך יום כזה מעפן נהפך ליום לא רע בכלל.....
היום שלי התחיל בהרגשת דיכאון. קודם כל.. מזג האויר ממש מחורבן