יקירותי, כיף לקרוא את כל האיחולים
אבל הכי כיף זה לראות שמעבר לשמחה האישית שלי אני נותנת תיקוה גם לכן ולכם כאן בפורום. עכשיו אני אפרט את כל החויה מהתחלה ועד הסוף, בתקוה לענות לכל השאלות. ביולי 2003 עברתי תרומת ביצית בקפריסין. היו לנו ארבע הפריות מתוך חמש ביציות. כל העוברים היו יפים מאד ומפותחים להפליא. החזירו לי שני עוברים טריים ושנים הקפיאו. מי שרוצה יכול לקרוא
פירוט מלא של הפרוצדורה ההיא. בסוף היה הריון כימי. נשברתי כמו שלא נשברתי מעולם קודם לכן. ממש התאבלתי על ההריון ועל עצמי ובכלל, הייתי בטוחה שזהו, אם עם עוברים כאלה יפים הפלתי, כנראה שהרחם שלי עוין-עוברים ואין לי סיכוי להרות אי פעם. הלכתי לעשות כל מיני בירורים של הפלות חוזרות (כיון שזאת לא היתה הפעם הראשונה). לא מצאו כלום. חשבנו לנסות לבדוק את הזרע, אולי העוברים יפים אבל מפסיקים להתפתח בגלל שהזרע לא תקין. החלטנו לעשות מחזור טיפול אחד עם עוברים שלי בשיטת ברטוב. לא יצא מזה שום דבר טוב. דר' שולמן ניסה לשכנע אותי שאין פה שום בעיה של הפלות חוזרות, זה רק ענין של מזל והדבר הכי נכון לעשות זה להמשיך לנסות. אז אחרי הנסיון הכושל עם ברטוב החלטנו שמיד בחודש העוקב ננסה להחזיר את המוקפאים. לא תליתי בזה הרבה תקוות. מי שמכירה אותי יודעת שאני מאמינה קטנה מאד במוקפאים, מה גם שהיו לנו רק שני עוברים. מכיון שאני מבייצת באופן טבעי לא נשאר לעשות הרבה, רק לעקוב אחרי הביוץ. חוץ מזה קיבלתי תמיכה של דיקור סיני וצמחים כדי לחזק את הרחם ולעבות את הרירית. עשיתי US ודם במשך 3 ימים רצוף עד שהגיע הביוץ, ואז התקשרנו מהר למכון בקפריסין להודיע להם שיוציאו את הקטנים מהפריזר. אחרי 24 שעות התקשרה האמבריולוגית של המכון להודיע לנו שעובר אחד שרד את ההפשרה. מתוך עשרה תאים שהיו לו כשהקפיאו אותו נשארו שישה. אוקי, אז אמרתי לה שאנחנו מגיעים למחרת. לדעתי היא קצת לא האמינה שאנחנו מגיעים בשביל עובר אחד בלבד ושאלה אותי שוב: "יש לכם רק עובר אחד כן? את מגיעה כדי להחזיר עובר אחד?". בטח שאני מגיעה, אלא מה, נזרוק אותו לזבל? אפילו שלא ממש האמנתי... היינו צריכים לבצע את ההחזרה ביום שישי. לא היו טיסות חזרה לישראל עד יום ראשון ולכן החלטנו שניסע שנינו, ניקח מלון טוב וננוח כל השישבת. ונראה את הנסיעה הזאת כאילו היתה חופשה של סופשבוע בלי ציפיות מהעובר. למזלנו בגלל שזה מחוץ לעונה המחירים היו די זולים, והירשינו לעצמנו להתפנק במלון 5 כוכבים ולפצות את עצמנו על חוית המלון המגעיל שחוינו בנסיעה הראשונה. כשהגענו למכון האמבריולוגית סיפרה לנו שהעוברון שלנו מתפתח יפה, התחלק כמו שצריך והוא כבר מתחיל להתלכד לגוש תאים לקראת השלב הבא בחייו - שזה שלב הבלסטוציסט. ביצעו את ההחזרה, הכל הלך חלק ובזמן שנחתי במיטה (שם נשארים שעתיים במיטה) הגיע דר' טרוקודס לחדר ויחד דיסקסנו את הבחירה של התורמת הבאה שלנו... רק שתבינו עד כמה לא היו לנו ציפיות. חזרנו למלון. התבטלנו וחרפנו כמו שני דובים בשנת החורף וביום ראשון בערב חזרנו הביתה. אחרי 12 יום היתה בטא 374. פשוט לא האמנתי למראה עיני. קיבלתי, ואני עדין מקבלת תמיכה של אנדומטרין, וגם אספירין ליתר בטחון (למרות שלא מצאו אצלי בעיות של קרישיות). הערה אחרונה ל-a17 ששאלה איפה עשיתי את ההחזרה: כמו שאת מבינה עשיתי את ההחזרה בקפריסין אבל אני שבה ומספרת שהיה זוג אחד במפגש שערכנו לפני כמה שבועות שסיפר שהביא בלי שום קושי מיכל של חנקן נוזלי עם עובריו הקפואים מקפריסין. הם לא הבריחו את העוברים אלא הצהירו עליהם בגלוי. כך שכנראה שזה אפשרי וברור שמבחינה כספית זה עדיף. זהו, עד כאן. אני עדיין לא ממש קולטת מה קורה לי וממשיכה להתפלל שהחלום הזה לא יגמר והכל יהיה בסדר. ושוב תודה לכולן על התגובות החמות ומאחלת לכולכן - בקרוב אצלכן! סביון
גדול גדול! (זה מדהים אותי איך אני מרגישה קשורה לאנשים בפורום הזה...!)
