איזה יום מעייף.........
יום הבחירות ! בבוקר מתשע וחצי עד שתיים עשרה בחצי היינו במה שהיה אמור להיות טורניר בלייבליידס בדיזנגוף סנטר והפך להיות בזיון ובלגן נוראי של מאות ילדים מצטופפים בנסיון נואש להירשם , שלא לדבר על להתחרות , ולשחק בזירה אחת מסכנה בתוך טוייס אר אס. עד שהג'וניור התייאש בעצמו וביקש ללכת .... מהבלגן , הצעקות והצפיפות הנוראיים ששררו שם. אחורי זה הלכנו להצביע בביצפר של הג'וניור. כל הקלפיות בכל הכיתות היו ריקות לחלוטין בלי נפש חיה , רק בקלפי שלי השתרך תור ארוך ומעצבן באיזה מסדרון צפוף בכניסה לחדר האחות. בהזדמנות בדקתי את הראיה שלי והסתכלתי מרחוק על הפלקט של הקלפים - למי צריך להצביע. כן כן , הייתי מאלו שהחליטו ממש מאחורי הפרגוד. הפתק ששמתי לא עבר את אחוז החסימה. תנחשו?
משם נסענו לממש את המתנה של ג'וניורינה לג'וניור ליומולדת ולהתחיל את שיעורי הרכיבה על סוס בפארק הלאומי ברמת גן. אספנו את ג'וניור הגדול בדרך ונסענו לשם בפקקים איומים בת"א. שם אחרי שחיכינו חצי שעה בקור אימים , חיכינו עוד חצי שעה שתיגמר הבדיחה שנקראה שיעור רכיבה. המדריך פשוט הוליך את הסוס שהג'וניור ישב עליו במעגל בקוטר שני מטר , מוליך אותו באף , בחבל , בלי שהג'וניור אפילו נוגע במושכות. נעשה שם ממש עיגול מצוייר של חול , כמו של חוני המעגל. ככה חצי שעה בעיגול הזה. אין מה להשוות לשיעור רכיבה שהיה לו אז כשנסענו לטיול בגליל. שם הוא ממש רכב לבד ואפילו קצת דהר במגרש ענק. הייתה הרגשה ממש כמו שמובילים את הילדים בשיירה של פונים בפארק הלאומי. מצחיק. רצינו לפחות ליהנות ולהיכנס גם לספארי אבל שמענו ברמקול שלהם שסוגרים את הכניסה לאריות עוד מעט , אז ויתרנו.ובגלל שהיינו רעבים נסענו לאווזי בשכ' התקווה. מישהו ניסה למצוא שם פעם חניה ביום בחירות?
מצאנו . ואז , עמדנו חצי שעה בתור מחוץ למסעדה בקור , מחכים לאוכל. היה מפוצץ. היה טעים ולא מזין. מי אמר יום כיף?
הערב התקשרתי למחנכת של ג'וניור והצעתי לה לארגן טורניר בלייבלייד בביצפר , לרווחת כל עשרות המאוכזבים. נדמה לי שהרעיון הקבל (בברכה
) הידעתם שפורים בעוד שבועיים וחצי ?
יום הבחירות ! בבוקר מתשע וחצי עד שתיים עשרה בחצי היינו במה שהיה אמור להיות טורניר בלייבליידס בדיזנגוף סנטר והפך להיות בזיון ובלגן נוראי של מאות ילדים מצטופפים בנסיון נואש להירשם , שלא לדבר על להתחרות , ולשחק בזירה אחת מסכנה בתוך טוייס אר אס. עד שהג'וניור התייאש בעצמו וביקש ללכת .... מהבלגן , הצעקות והצפיפות הנוראיים ששררו שם. אחורי זה הלכנו להצביע בביצפר של הג'וניור. כל הקלפיות בכל הכיתות היו ריקות לחלוטין בלי נפש חיה , רק בקלפי שלי השתרך תור ארוך ומעצבן באיזה מסדרון צפוף בכניסה לחדר האחות. בהזדמנות בדקתי את הראיה שלי והסתכלתי מרחוק על הפלקט של הקלפים - למי צריך להצביע. כן כן , הייתי מאלו שהחליטו ממש מאחורי הפרגוד. הפתק ששמתי לא עבר את אחוז החסימה. תנחשו?
