איזה הזוי זה

איזה הזוי זה

שבזמן שאני עסוקה בלהרוס את עצמי בצורה כזו או אחרת
אני מקבלת תזכורות לכך שאני גם צריכה לבנות דברים כאלה ואחרים
ושבונים עלי
ושיש לי אחריות
והפערים בין החלקים השונים מתחדדים
והפרדוקס בין מי שאני למה שאני
תנו לי להרוס בשקט
 

TinaBa

New member
הייתי רוצה לכתוב לך הרבה

אבל אני ממש קצרה בזמן.
אז רק רציתי להגיד שקראתי
ושאני מאוד מזדהה...
מאוד...
 

lital172

New member
מתעוררת.

אולי זו דווקא תזכורת טובה.. שיכולה לחזק אותך ולהגיד לך שאת בחרת מקצוע שיכול מאוד לעזור לאנשים.. שאת מוצאת את עצמך במקום הזה.. ומאמינה בעצמך שאת יכולה לבנות.. ושיש לך אחריות. זה תמיד מפחיד שאנחנו מחוייבים כלפי משהו ופתאום אנחנו בעצמנו קצת צריכים עזרה והדרך קצת מתמלאת מהמורות... אולי זה גם הזמן כמו שאת תומכת ונותנת תקווה לאחרים.. לתת לך את המקום שלך.. שיהיה שם מישהו שיכיל ויקשיב ויכוון אותך לדרך הבטוחה... שתוכלי להמשיך לתמוך ולעשות את מה שאת אוהבת...
 
תודה ליטל.

היום אני כבר מצליחה לראות את הדברים קצת אחרת. אבל שהגל שוטף אותי, הכל מחוק.
 

lital172

New member
ולמה בעצם להרוס?

את באמת רוצה שקט ושאף אחד לא יעצור אותך בדרך.? למה זה כל כך בוער בך? . ניסית לחשוב ממה זה בא? מה הגביר את זה אצלך כרגע? אולי כדאי שתכתבי ותעשי לך רשימה. מה יתן לך ההרס... ומה יתן לך הבריאות.. איפה תשיגי יותר..? איפה יהיה לך יותר שקט ורוגע.. אבל באמת. ולא דוקר ופוצע. שמחה שכתבת. שולחת לך חיבוק.. ופה בשבילך
 

levshavur

New member
"תנו לי להרוס בשקט"...ט

מתעוררת לחלום שלום,
אני חושבת שעל מנת שבאמת תוכלי לעזור בצורה יעילה לאחרות, את צריכה (כמו שליטל כתבה לך) למצוא את המקום לעזור לעצמך...
כי אם את תתני לגיטימציה לזה ש'להרוס בשקט' זה בסדר, גם המטופלות שלך ירגישו את זה...
הרי אנחנו כנשות טיפול, מקרינות את האישיות שלנו, את המצב שלנו בחיים...גם אם את תדקלמי על כמה פגיעה עצמית והרס זה רע וכד'...הקול שלך 'יסגיר' אותך...יש דברים שנקלטים ברמות עדינות...אנשים לא מודעים לקולות שלהם, אבל זה כמו שעבור האנשים שרואים רגיל משמשת שפת הגוף והבעות הפנים...זה 'מסר' שגם אם לא מודעים אליו, הוא קיים...אני מניחה שבצורה עדינה א/נשים מרגישים, גם אם הם לא יודעים להגדיר את זה בצורה ישירה...
אני מניחה שבכול זאת זה משפיע ברמות מסוימות...
אני מאמינה שהעבודה שאת עושה עם עצמך, יכולה להשפיע על איכות הטיפול שאת יכולה לתת לאחרות...
מה דעתך?
לבשה
 
היי לבשה,

אם תרשי לי להתערב, נראה לי שקצת פספסת את מתעוררת לחלום. כשאני קוראת את ההודעה של מתעוררת לחלום היא עוברת לי מאוד מודעת לעצמה, לאחריות שלה ולפרדוקס בו היא נמצאת. על כן, השיעור ב"דוגמא אישית" נראה לי קצת מיותר.
מעבר לכך, אם במקרה הייתי יושבת בכיסא שלך- כיסא מנהלת הפורום- הייתי מנסה לפתוח מרחב גדול יותר למתעוררת לעבד את מה שהביאה לפורום, לדוגמא, במקום לדבר על עצמי, הייתי שואלת:
מאיזה חלקים שונים את מורכבת?
מה היית רוצה להרוס?
מה ההרס הזה משרת?
מה את מפסידה ממנו?
מה תחושת האחריות עושה לך?
וכו'.


כמו כן, הפורום הזה הוא ייחודי, ואחת הייחודיות שלו היא שבהגדרתו הוא אינו מנוהל ע"י אנשי מקצוע,מה שהופך את השיח בו לחברי, מכיל, מחבק, תומך, דורש ועוד הרבה דברים נוספים. על כן, הייתי מאוד נזהרת בשימוש במונח "נשות טיפול". ואחדד את ההסבר על מנת למנוע אי בהירות- ניהול הפורום לא ניתן למנהל ע"פ הידע המקצועי שלו, ולמנהל הפורום אין יכולת לקחת אחריות טיפולית מקצועית על משתתפות הפורום דרך המסך, על כן, זה נפלא שלומדים ומרחיבים את הידע, אבל על גבי הפורום לפעמים שימוש מוגזם באזכור של זה עלול להוות יותר סכנה ופגיעה מאשר לתרום.

 

levshavur

New member
מקבלת את הביקורת...למרגריטה ולמתעוררת לחלום...סליחה...

מרגריטה שלום,
תודה על מה שכתבת לי...
זה נכון שיכולתי לשאול אותה יותר על החלק הזה שמרגיש 'להרוס בשקט'...
זה נכון שמנהל לא אמור לקחת אחריות טיפולית 'דרך המסך', וזו גם לא הכוונה שלי (למרות שיש מצבים שאני כן עוצרת לחשוב האם משהו שנכתב יכול לגרום נזק לאחרות)...
כשכתבתי למתעוררת לחלום לא חשבתי על עצמי כנותנת לה הדרכה או טיפול 'דרך המסך', מה שעבר לי במחשבה זה שהרבה פעמים אומרים לאנשים שעוסקים במקצועות טיפוליים לא לעסוק בנושא שהם עוד לא גמרו לעבד, מחשש לנזק למטופלים שלהם...כיום לאנשים שהיו (או עדיין) מתמודדים, והם עוסקים במקצוע טיפולי ישנה אפשרות לקבל הדרכה וליווי מקצועי בהתמודדויות שלהם, על מנת שהם אכן יוכלו לנתק את ה'חיים הפרטיים' שלהם מבחינת ההתמודדות ולתת למטופלים את המקסימום ...כשכתבתי לה 'נשות טיפול' לא התכוונתי שזה פורום של אנשי מקצוע, אלא דווקא שאני מבינה את המקום שלה בצורה טובה דווקא מעצם זה שגם לי יש מטופלים...
את אומרת שפספסתי אותה, ואולי זה כי אני בעצמי הבאתי לפה את ה'חיים הפרטיים' שלי
...אחרי שהיה לי יום מתיש עם לחץ רגשי אדיר מצד האבא האלים שלי, עם כמות מזערית של שעות שינה (למרות שרציתי מאוד, לא הייתה, ברמה המעשית, אפשרות נאותה לישון) ואני כרגע מתפקדת על אפס רמת אנרגיה...אבל מצפונית לא הרגשתי שאני יכולה להשאיר יומיים את הפורום ללא תגובות...(אתמול הייתי בחתונה משפחתית רחוק מהבית, אז לא הייתה לי גישה למחשב...)
אולי אני באמת לא מתאימה לנהל את הפורום הזה?...אוליי החשיבה שלי היא שונה ממה שכותבות אחרות פה חושבות? (כמו ששיתפתי משהו אישי בשרשור על הקנאביס ונו אלרמז חשבה שזה 'רעיונות' לאנורקסיות'...בשעה שזה לא היה בכלל בחשיבה שלי...
אוליי הניהול פה גדול עליי ונשחקתי...מעייפות ומעומסים?...
כן, אני ביום רע, ואני מחזיקה את הבכי והעייפות בבטן...רק בשביל לנסות ולהתרכז על מה שקורה פה ולשים את הבעיות האישיות שלי בצד... (וקרו היום דברים שמרעידים לי את האדמה מתחת לרגליים מבחינה רגשית...) אבל אני בכול זאת 'שמה את עצמי בצד' עד הגבול שאני מסוגלת..
מה שכתבתי לא היה ברמה של 'דוגמה אישית' במובן של אני ככה ואת לא, אלא דווקא מהמקום שמבין אותה, שמבין את הקושי שלה, דווקא כי היא מודעת...אבל חשבתי אולי יש עוד היבט...
אולי עכשיו מרוב שאני עייפה וכואבת ברמות על, קשה לי לנסח מחשבות בבהירות...
אדם לא יכול לתפקד על כמעט אפס שעות שינה , לעבור טלטלה רגשית מאוד אנטנסיבית, וגם עוד להיות 100% מרוכז...
אז מודה, אני לא במיטבי היום, ומבקשת סליחה ממתעוררת לחלום, ומכול מי שעוד אולי נפגעה ממני...אין לי כוונה לפגוע באף אחת... אני אוהבת את הפורום הזה, ואת הכותבות פה, ועושה מתוך שאכפת לי...אז מודה שאולי יש לי לפעמים קצר בניסוח כשאני ברמת תפקוד נמוכה כול כך...
לבשה.
 

someone343

New member
אולי לא קשור

ואני לא אקח את השרשור של מתעוררת, שאני מאד מזדהה עמה ומבינה אותה ... (חיבוק
)
&nbsp
אבל כן קצת קשור בנושא לשאלות שהעלת בנוגע להיותך מנהלת הפורום,
אני אישית חושבת שעצם מה שכתבת,למשל המשפט שכתבת "..אבל מצפונית לא הרגשתי שאני יכולה להשאיר יומיים את הפורום ללא תגובות..."
ועצם המחשבה ,ההשקעה והאכפתיות שלך כאן בפועל לגבי כל הודעה והודעה אומרת עד כמה את מתאימה כן לנהל,
טבעי כמובן שלא תמיד נתחבר לאותה מחשבה של הכותב או לא נקלע בדיוק וכדומה... אבל התייחסתי בקשר לניהול..
 
רק לציין...

שא. אין לך מושג לגבי מערך הטיפול וההדרכה שאני מצויה בו
וב. מי אמר ש"לנתק את ה'חיים הפרטיים' שלהם מבחינת ההתמודדות" זו אכן מטרה???
 
עצה קטנה

אולי אם את מרגישה כל כך מותשת ומוצפת תפתחי הודעה ראשית משל עצמך ותבקשי בה תמיכה?
 
חייבת להודות שאני יושבת מול המסך די המומה מהתגובה הזו

ברגע הראשון החזרת אותי אחורה לאחד האשפוזים בתחילת הדרך בו נאמר לי "איך את חושבת שתוכלי להחזיק אחרים? בקושי את עצמך את מצליחה להחזיק.." בסופו של אותו אשפוז כמובן נכתב בתיק הרפואי שלי ש"יש להבהיר למטופלת שהיא לעולם לא תוכל לעבוד במקצוע טיפולי"
&nbsp
אז ככה אני מרגישה עכשיו.
וצריכה להזכיר לעצמי שהרבה מים עברו בכנרת מאז. ושאני במקום אחר מאז. והוכחתי הרבה דברים מאז, להם, ובעיקר לעצמי. ואני בהחלט כבר לא במקום שאני צריכה להוכיח משהו למישהו עכשיו.
&nbsp
אז תודה על התזכורת על כמה שההתמודדות שלי הופכת אותי למטפלת לא טובה אבל לא חושבת שאת בעמדה בכלל לשפוט אותי.
את לא מכירה אותי מעבר למסך ואת לא מכירה את התהליך שעברתי, ועודני עוברת על מנת להביא לאינטגרציה בין כל החלקים השונים שלי.
&nbsp
אגב, אני כמטפלת לא מפחדת שיקלטו את האישיות שלי, ואת הרגישות שלי. זה מה שאני מביאה וזה מי שאני וזה הייחודייות שלי.
ואני בטח לא מדקלמת אמירות שאין מאחוריהם דבר.
&nbsp
&nbsp
נ.ב- אמנם חשפתי פה ושם בפורום חלקים שונים שלי וכבר לא זוכרת מה אמרתי ובאיזה ניק אבל אשמח שדברים ספציפיים שנאמרו בהודעה פרטית ישארו בהודעה פרטית. תודה.
 

levshavur

New member
טעיתי ובגדול...


מתעוררת לחלום שלום,
אני בעצמי כשקראתי היום את מה שכתבתי, לא הבנתי מה גרם לי לכתוב כך...אני מודעת לכך שהייתי שיפוטית וקרה, שלא הערכתי מספיק את היכולות שלך...
אני מבקשת ממך סליחה שוב על שגרמתי לך נזק ברמה הרגשית ושהחזרתי אותך לאחור...
אני לא חושבת שמתמודדים שמטפלים הם פחות טובים, להפך, אני חושבת שדווקא כי הם 'עברו דברים' בחיים, הופכת אותם למטפלים רגישים יותר ואולי גם קשובים יותר מאשר מטפלים שרק למדו מהספרים...
זה נכון שיש רגישויות, ושהמקום הזה של 'להרוס בשקט' קיים אצל חלק מהמטפלים...
אני מקווה שהתגובה הזאת תפתח את הדלת ליישר את ההדורים כלפייך, וכלפי כותבות אחרות שנפגעו ממני...
ישבתי היום את כול השעה הטיפולית עם העו"ס רק על הנושא של ניהול הפורום, וכול מה שאני עוברת רגשית בעניין...לגבי המסקנות שלי בעקבות המפגש הטיפולי הזה, לגבי עניין הניהול, אכתוב לך בפרטי...
מקווה שלא יישאר לך בלב משקע כלפיי...
לבשה
 

TinaBa

New member
איך את היום?

רוצה להזכיר לשתינו שאנחנו מורכבות, ושהמעברים בין החלקים יכולים להיות לא קלים, במיוחד כשהחלקים כל כך קיצוניים (הרס שלנו מול בניה עבור אחרים).
&nbsp
איך היית רוצה שיהיה אחרת?
(שואלת את עצמי את אותה שאלה.... בא לך לחשוב ביחד?)
 
זה נראה לי כמו אתגר כפול

גם לטפל, גם להיות מטופלת
לנסות לעזור לאחרים בזמן שלא בטוח שאת רוצה לעזור לעצמך
ואת יודעת שיש תקופות שבהן זה קשה יותר ושבהן הנטייה לחבל בעצמך מתעצמת
מותר לך לתת לזה מקום גם כשאת צריכה לתת מקום לאחרים
רק שמרי על הגבולות שלך
וככל שאת יכולה, גם על עצמך
 
למעלה