ראשית....
בהופעה יש שירים מכל הדיסקים, כך שאתה יכול לוותר בכלל על הקנייה... אך אם ברצונך לשמוע את הגירסאות האולפניות, שבד"כ מהוקצעות יותר ובאיכות צליל טובה יותר, יש בפנייך מס´ אפשרויות. אני דווקא הייתי ממליץ להתחיל בהתחלה.. משינה הראשון (הקופים..) שם לדעתי, תוכל להכיר את משינה בצורה הטובה ביותר, בותוליים, קופצניים, עם הרבה מאוד להיטים ושירים טובים... (אופטיקאי מדופלם, עתיד מתוק, אנה, רכבת לילה לקהיר, אבל אין, ועוד רבים וטובים... דיסק פיצוץ!), נכון שלדעתי הוא לא הכי איכותי, אבל אם הלהקה מעניינת אותך , הכי יפה להכיר אותם מהתחלה, וכך תוכל לחוש בצורה טובה יותר את השינויים שהם עברו, וכמה שהשינוים האלו, בראייה לאחור, טבעיים.. משינה2 (קקטוס) דיסק רגוע יותר, והכי פחות מומלץ, נכון לעכשיו(!!!), לרכישה על ידך (על אף שאני אישית מת עליו), אבל הוא הדיסק, שדרכו הכי פחות ניתן להכיר את משינה.. השלישי הוא חביב, מנסה טיפה לחזור על ההצלחה של הראשון, עם הרבה מאוד להיטים (בכלל כל הדיסקים של משינה משופעים להיטים),כגון: שלג-צח, אהובתי, ברחובןת שלנו ועוד ואם אתה רוצה לתפוס מרובה.. קנה את הרביעי, גבירותי ורבותי, אך כפי שאומר הפתגם.. תפסת מרובה-לא תפסת... יש שם מכל שלושת הראשונים,ועוד מס´ שירים שלא נכנסו אליה0. כולו להיטים(בדרך אך הים, רני בפריז, היא התווכחה איתו שעות, וכו´), לכאורה הקניה האולטמטיבית, אך אתה מפסיד יהלומים כגון: התותח מצלצל פעמיים, הנסיכה, שלמונזה... הפקרות לשמה!!! ובנוסף לכול, והכי חשוב, קשה לחוש לפי הדיסק הזה, את ההתפתחות של הלהקה, שזה הכי יפה לטעמי. ולאחריו העמותה לחקר התמותה, דיסק קליל וטוב, יותר אקוסטי במידה מסויימת, צליל שונה מכל האחרים, מבטא לראשונה שינוי משמעותי בגישה של משינה, ואולי מתחיל להעיד על הבאות!!! כולל בתוכו: למה לי פוליטיקה עכשיו, הכוכבים דולקים על אש קטנה, אחכה לך בשדות ועוד רבים וטובים.. והשיא (שבא עוד לפני שיא הרגש...) הוא ללא ספק, ולדעת כל מי שאוהב את משינה ולדעת משינה עצמה... זהו מפלצות התהילה, אולי יצא לך לשמוע פעם או פעמיים את אשה, נכון, שהצליל לא קליט לשמיעה ראשונה,אבל(!!) אני נותן לך שנתיים לחפש עוד שיר ישראלי, שמכיל בתוכו צליל של סיטאר (כלי מייתר הודי)מה שמבטא את האיכות של השיר שהוא לא סתם רעש.., מעבר לרעש, לשיר הזה יש מילים יפות, וגם מלודיקה מדהימה שקצת מטושטשת מאחורי מסך הדיסטורשן, (ולא רעש גיטרות לא מובנות כפי שטענת!!) את המלודייה אפשר לגלות, דווקא בגירסאות של ההופעה, שפתאום אתה מגלה שיר חדש, ואתה מבין כמה באמת גדול הביצוע המקורי... כמוכן יש במפלצות, גירסא רוקרית מדהימה לשלומית בונה סוכה שהשובל שלה מתחבר עם את באה לבקר המדהים, שזהו לדעת רבים שיר איכותי, שעומד על גבול השלמות, טקסט, קצב, ביצוע ולחן.. ולמרות שיש לך אותו בהופעה, כדאי כדאי, להחזיק את הביצוע המקורי בבית... להיטים נוספים: אין מקום אחר, בנות הים, איזה איש (מדהים!!), אהבת אותי, ואם אני לא אעצור עכשיו אני פשוט ארשום את כל השירים, כי זהו הדיסק היחיד של משינה שעשוי כמקשה אחת, בצורה כזו שהופך את כל השירים למעין יצירה מתארכת ומדהימה! דיסק ענק... שבסופו השובל של הכל התחיל בנאצר משאיר בך את החשק הבלתי נשלט להתחיל באמת את הכל מחדש!!! ואחרי השיא.. כמה טבעי בא שיא נוסף, שיא הרגש, שלדעתי בא כהמשך ישיר של הדיסק הקודם, דיסק שבא קצת לשבור את "הרעש המיטאלי" ולנצל את השקט שאחרי, למוזיקה קצת יותר מלודית ושקטה (כאן במיוחד בא הצורך להכיר קודם את מפלצות כדי להבין באמת את מקומו הטבעי של הדיסק ברצף הזה..), דיסק זה אינו מתאפיין בקו מוזיקלי מסויים, יש בו קצת פאנק, קצת רוק-סטייל פינק פלויד, קצת רוקנרול מתגלגל, וגם בלוז... דיסק חביב, אך לא לקנייה ראשונה.. ואחרון, דיסק שאף הוא לא מאפיין את משינה, ולו רק בגלל שזהו הדיסק היחיד ששלומי ברכה לא כתב בו שום שיר, עד כה שלומי היה הכותב הבכיר של הלהקה, ובדיסק זה הוא פינה מקום, במתכוון, ליובל, שנתן יריית פתיחה ראשונה לקריירת הסולו שלו (מה שמלמד על הפירגון שהיה בין החבר´ה האלה, מעבר לאגו העצמי שיש לכל אחד, ואולי זהו בעצם הסוד הגדול של הלהקה, שמסתכם בדיסק אחד, אחרון, וחביב) במו קודמיו,יש בו הרבה להיטים, אני אוהב במיוחד את רכבות, בגלל הגיטרות של שלומי.. זהו מכל מה שרשמתי תחליט לבד מה טוב לך, אני ממליץ לך, לשים בצד את מה שחשבת שהכרת עד היום, ולהפתח לדבר, שלא תתחרט שהחלטת לנסות אותו, וגם יפתח אותך מוזיקלית בכלל (תתחיל לשמוע קצת מוזיקה טובה, פיקסיז, פינק פלויד וכד´..) אז רוץ לחנות הדיסקים הקרובה קנה את מפלצות התהילה, ותוך חודש תרשום פה בפורום כמה אישה הוא שיר מדהים... אך אם ברצונך קודם להכיר את הלהקה... לך קנה את הדיסק הראשון, ולא תתחרט.. דיסק יפה מאוד וכדאיי... זהו מדריך כללי לגרופר המתחיל של משינה... מומלץ לקריאה לכל מי שמחפש דיסק ראשון... אורן.
