איזה דיכאון...
מלפני שבוע אנחנו בהפסקה. אחרי שנתיים ביחד שבהן עברנו לגור ביחד (אחרי חצי שנה) ואחרי שלקחנו כלבה קטנה ומקסימה החליט בן זוגי שהוא צריך הפסקה. הכל קרה אחרי ריב גדול וארוך שבעצם נמשך שלושה ימים בon and off. אני לא מאשימה אותו, הייתי די מגעילה בזמן האחרון. כבר חודש בערך שאנחנו בתיכנונים לחתונה. הוא הציע לי בעת חופשה מקסימה באילת. מאז הרבה השתנה. האמת - קצת נלחצתי, בכל זאת חתונה, לא קורה כל יום. חשבתי והתחבטתי עם עצמי - הוא האחד? איתו אני רוצה לבלות את שארית חיי? אולי כן ו..אולי לא. המחשבות האלו העיבו על היחסים שלנו, וגרמו אצלי למתח רב. היו הרבה ריבים, ופתאום כל הדברים שבעבר לא הפריעו, פתאום נראו מלאי משמעות ונורא חשובים. פתאום נורא הפריעה לי חוסר הרגישות שלו כלפי. לפעמים, בעת ריב, אני מתחילה לבכות והוא פשוט מתעלם מזה ואף פעם לא מנסה לבוא ולפייס אותי - וזה נורא מעליב אותי ומכניס אותי ליותר עצבים. זה ילדותי? ולו מפריע שאני לא מסוג הבחורות שמפנקות את הגבר שלהן. שאני לא כל כך מביעה אהבה ולפעמים מתחשבנת על דברים מסויימים ולא נותנת מעצמי במאה אחוזים. אז עכשיו הוא צריך לחשוב אם הוא רוצה להתחתן עם בחורה כמוני. אני גם צריכה לחשוב אם אני רוצה להתחתן עם בחור כמוהו. המצב פשוט מדכא וממש אין לי כוח לתקופה מגעילה כזו. אני נורא רוצה לעבור את זה בשלום ולחזור לתקופה היפה שהיתה לנו לפני שהכנסנו את עצמנו למערבולת של תיכנונים לחתונה...
מלפני שבוע אנחנו בהפסקה. אחרי שנתיים ביחד שבהן עברנו לגור ביחד (אחרי חצי שנה) ואחרי שלקחנו כלבה קטנה ומקסימה החליט בן זוגי שהוא צריך הפסקה. הכל קרה אחרי ריב גדול וארוך שבעצם נמשך שלושה ימים בon and off. אני לא מאשימה אותו, הייתי די מגעילה בזמן האחרון. כבר חודש בערך שאנחנו בתיכנונים לחתונה. הוא הציע לי בעת חופשה מקסימה באילת. מאז הרבה השתנה. האמת - קצת נלחצתי, בכל זאת חתונה, לא קורה כל יום. חשבתי והתחבטתי עם עצמי - הוא האחד? איתו אני רוצה לבלות את שארית חיי? אולי כן ו..אולי לא. המחשבות האלו העיבו על היחסים שלנו, וגרמו אצלי למתח רב. היו הרבה ריבים, ופתאום כל הדברים שבעבר לא הפריעו, פתאום נראו מלאי משמעות ונורא חשובים. פתאום נורא הפריעה לי חוסר הרגישות שלו כלפי. לפעמים, בעת ריב, אני מתחילה לבכות והוא פשוט מתעלם מזה ואף פעם לא מנסה לבוא ולפייס אותי - וזה נורא מעליב אותי ומכניס אותי ליותר עצבים. זה ילדותי? ולו מפריע שאני לא מסוג הבחורות שמפנקות את הגבר שלהן. שאני לא כל כך מביעה אהבה ולפעמים מתחשבנת על דברים מסויימים ולא נותנת מעצמי במאה אחוזים. אז עכשיו הוא צריך לחשוב אם הוא רוצה להתחתן עם בחורה כמוני. אני גם צריכה לחשוב אם אני רוצה להתחתן עם בחור כמוהו. המצב פשוט מדכא וממש אין לי כוח לתקופה מגעילה כזו. אני נורא רוצה לעבור את זה בשלום ולחזור לתקופה היפה שהיתה לנו לפני שהכנסנו את עצמנו למערבולת של תיכנונים לחתונה...
