איזה בלגן בראש...

[gananet]

איזה בלגן בראש...

הגננת לא יודעת כי היו לה 35 ילדים והיא לא ממש מכירה את הילדה. מסתבר בדיעבד שהיא גם לא עשתה שום הכנה לכיתה א'!!! הפסיכולוגית אומרת שיש לה מלא בעיות, קו האמצע, תחושה עמוקה... והיא צריכה להישאר בגן חובה שנה נוספת. היא עשתה הפניה לטיפול בעיסוק אבל לא מגישה לנו את הדוח המלא כדי שנקבל תמונה מליאה. המפקחת אומרת על סמך ההפניה שיש להשאיר אותה בגן שנה נוספת. ביחידה להתפתחות הילד לא מקבלים את ההפניה, בגלל שצריך גם מכתב מהגננת (כאמור מסתבר שהיא לא ממש מכירה את הילדה) ומרופא המשפחה (שנמצא בחופש ל-3 שבועות!). כך שאי אפשר לחלום להתחיל בטיפול. לא בא בחשבון להשאיר אותה שנה נוספת באותו גן עם אותה גננת שלא עושה הכנה לכיתה א' האלטרנטיבות רחוקות. לא רואה את האור בקצה המנהרה. כולה כיתה א' וכולם בלחץ!!! אני מתחיל להשתגע!!!

 

[אמא של ילדה קוראת]

רגע, רגע, לנשום עמוק...

מההתחלה. בוא נעשה קצת סדר. דבר ראשון - אתם מסכימים עם ההערכה של הפסיכולוגית? כי אם כן, עזוב את הדוח המלא כרגע, בוא תדאג קודם כל לגן לשנה הקרובה ואחרי זה הדוחות... אם לא, אז למיטב ידיעתי (אבל זה לא בדוק) חייבים להראות לכם דוח שהכינו על הילד שלכם, אני לא חושבת שדוח כזה יכולים להסתיר מכם. בקשר לטיפול - בכל מקרה גם אם תתחילו טיפול היום, הוא לא יעזור לשנת הלימודים הקרובה, והרבה מאנשי המקצוע גם ככה בחופש באוגוסט, אז אפשר לחכות עם זה בשקט לספטמבר. מבחינת אלטרנטיבות לגנים - מה זאת אומרת רחוקות? אין עוד גן בשכונה הקרובה או בשכונה ליד? הגן הזה הוא האופציה היחידה? אגב, גם אם כן, ולילדה עדיף להשאר עוד שנה בגן, עדיף שתהיה אפילו בגן כזה ותקבל את החיזוקים הדרושים ממרפאה בעיסוק ומכם מאשר שתעלה לא מוכנה לכיתה א' - ילד שעולה לא מוכן יכול "לסחוב" את הקשיים והפערים והתסכולים עוד הרבה שנים אחרי. (עושה קצת סדר בראש?)

 

[gananet]

לא יודע

מה זה לסחוב תסכולים? נראה לי שכל העניין הזה הוא די חדש. בזמני כל ההבחנות והטיפולים בעיסוק וכל זה לא היו בכלל קיימים. הילדים עלו לכיתה א' ובזב נגמר הסיפור. היום ממציאים כל מיני שטויות שאין לי מושג מהם (חציית קו האמצע, תחושה עמוקה) ואומרים "הילד נשאר בגן". להגיד שאני "שלם"... לא ממש. אני גם מבין, שאם "המערכת" היתה עובדת כמו שצריך (הפסיכולוגית לא היתה מושכת את התיק במשך 4 חודשים ומגישה דו"ח בזמן ולא מושכת את זה לעוד חודשיים, הגננת היתה עושה מוכנות לכיתה א' ובכלל מזהה בעיה כלשהיא, לפי הבנתי גם הגננת של תרום-חובה הייתה צריכה לזהות איזה בעיה לגבי קו-האמצע) אז הילדה היתה עולה לכיתה א' בלי בעיה.

 

[אםהבניםשמחה]

קו אמצע

חציית קו אמצע= היכולת לצייר קו שחוצה קו. כלומר X. זה קריטי מבחינת התפיסה של המח, קריאה וכתיבה. זה עניין של בשלות. טרופ חובה זה מוקדם מדי ליכולת הזאת. בד"כ מגיע להבשלות סביב גיל 5. אל תעלה לכיתה א ילדה שאינה מוכנה. נכון, כשהיינו ילדיםה יו פחות אבחונים. גם עישנו ליד תינוקות ועשו הקרנות חופשי... אל תשוה. יש יתרונות לחלק מהאיבחונים. תראה את זה ככה, למזלך גילו את הבעיה לפני שהיא בא ומתוסכלת מזה שהיא לא מצליחה לקרא. תנו לה עוד שנה בגן. גם בלי טיפול היא תשיג את הפער. תחושתיות- כן לטפל. שהגננת תכתוב מכתב. גם אם היא לא מכירה מספיק. ממילא לא יתבססו על המכתב שלה בטיפול. לכו לרופא מחליף. זה מספיק טוב. בהצלחה.

 

[אמא של ילדה קוראת]

בלסחוב תסכולים התכוונתי שילד שעולה לא מוכן

לכיתה א' ולכן לא מצליח לרכוש את הקריאה / כתיבה כמו שצריך, או מתקשה בחשבון, זה יכול להעיב על כל הראייה שלו את עצמו לעוד הרבה שנים אחרי זה. הוא יסחוב את התסכול הזה שילדים אחרים מצליחים והוא לא. וזה לא בגלל שהוא טיפש או לא מסוגל, זה בגלל שהוא לא מוכן או בשל, אז חבל לפגוע לו בדימוי העצמי. חציית קו אמצע זו דווקא לא "שטות" חדשה. זה מושג שקיים הרבה שנים. אחד הדוגמאות שלו הוא שילדים קטנים למשל אם תושיט להם משהו לצד ימין, הם יושיטו את יד ימין, ואם תושיט להם משהו לצד שמאל, הם יושיטו את יד שמאל. הרבה פעמים ילדים מציירים ביד ימין, בצד ימין של הדף ואם הם צריכים לצבוע משהו בצד שמאל, הם מעבירים את הצבע ליד שמאל. רק כשהם גדלים והיד הדומיננטית מתבססת, ויש להם חציית קו אמצע הם מתחילים לעשות את הכל ביד החזקה. תחושה עמוקה - אני לא יודעת מה זה, אבל אם יש מושג מתוך האבחון שאתה לא מבין, אז פשוט תשאל. זה שהמערכת לא עבדה כמו שצריך - אני מסכימה איתך באלף אחוזים, לא רק במאה, אבל השאלה במה אתה רוצה להתרכז עכשיו, בלעזור לבת שלך או בלכעוס על המערכת?

 

[פלג מים1]

עכשיו קיבלתם אבחון?

מוזר קצת, לא? אז קודם כל כפי שהמליצה לך אשי"ק לנשום עמוק, לעזוב הכל בצד, להתסכל על הילדה הפרטית שלכם ולשאול מה הכי טוב עבורה. אני מאסכולת ה'להשאיר'. ככה היא גם תוכל לקבל חיזוק חיצוני (ריפוי בעיסוק?) וגם 'תבשיל' בגן. זה נכון שפעם לא היו אבחונים אבל פעם היו מתייחסים לילדים כאלו ואומרים שהם 'עצלנים' או פשוט 'טיפשים'. אז תחשוב לבד מה עדיף... חבל קצת שהמערכת התעוררה רק באמצע אוגוסט וגם לא ברור לי איפה אתם, ההורים, הייתם עד עכשיו. אבל אני ממש לא מאשימה או משהו כזה. בכל מקרה טיפול, שאינו פרטי, יקח עוד קצת זמן (יש תורים לזה, מניסיון). והכי הכי חשוב להסביר לילדה את המצב במילים פשוטות שישאירו אותה בתמונה ולא יפגעו לה בדימוי העצמי. חיבוק ענק.