אני מאוהבת בסצינה אחת מתוכו -
סצינת הכניסה הארוכה של הגיישה שנשכרה לפתות את הגיבור. הסרט כולו מצולם נהדר, אבל את הסצינה הזו הקלטתי וצפיתי בה שוב גם בנפרד, כי היא מהאימאג'ים המופלאים האלה שאמנות גדולה מצליחה להעמיד. גם יפהפיה ומדוייקת באורח נשגב, גם הישג קולנועי מרהיב, גם קומית, וגם טעונה מאד פוליטית.