אוריתוש היחידה
New member
איזה באסה
אני משרתת בבית חולים והיום שאר החבר'ה שמשרתים כאן שנה ראשונה שאלו בעצם חברי כי אותם הכרתי בימי למידה הראשונים לא הגיעו היום כי העמותה הזמינה אותם לפגישה בה מדברים על מצבי לחץ. גם אני שנה ראשונה בבית החולים אבל שנה שנייה בשירות הלאומי ושנה שעברה עברתי את הפגישה הזו ולכן החליטו לא להזמין אותי. אבל משעמם לי, לא היה לי עם מי לרדת לחדר אוכל, ההפסקה שלי הייתה ריקנית ומשעממת הייתי לבד כול היום מלבד הצוות שלי לעבודה שהיו איתי כול היום. אני חושבת שהייתי צריכה את היום הזה בעבודה שלי יש הרבה לחץ זאת עבודה ללא הפסקה לא היה מזיק אם הייתי עוברת זאת שוב. אבל שטויות לא בוכים אל חלב שנשפך! אני כותבת לכם כי רציתי לשתף אותכם בבאסה שלי. פעם קרה לכם שהרגשתם ככה???????
אני משרתת בבית חולים והיום שאר החבר'ה שמשרתים כאן שנה ראשונה שאלו בעצם חברי כי אותם הכרתי בימי למידה הראשונים לא הגיעו היום כי העמותה הזמינה אותם לפגישה בה מדברים על מצבי לחץ. גם אני שנה ראשונה בבית החולים אבל שנה שנייה בשירות הלאומי ושנה שעברה עברתי את הפגישה הזו ולכן החליטו לא להזמין אותי. אבל משעמם לי, לא היה לי עם מי לרדת לחדר אוכל, ההפסקה שלי הייתה ריקנית ומשעממת הייתי לבד כול היום מלבד הצוות שלי לעבודה שהיו איתי כול היום. אני חושבת שהייתי צריכה את היום הזה בעבודה שלי יש הרבה לחץ זאת עבודה ללא הפסקה לא היה מזיק אם הייתי עוברת זאת שוב. אבל שטויות לא בוכים אל חלב שנשפך! אני כותבת לכם כי רציתי לשתף אותכם בבאסה שלי. פעם קרה לכם שהרגשתם ככה???????