זיקון.......אני בדכאון......./images/Emo7.gif
זיקון יקר..... כבר זה למעלה משבוע שאני לא מפסיקה לבכות...על כל דבר קטן....ואני ממש לא הטיפוס שבוכה......להיפך אני הטיפוס הקשוח שאומר לכולם:"יהיה בסדר"....אבל השבוע הזה היה כל כך דכאוני שזה השפיע עליי חבל על הזמן... אתמול ישבתי בערב וצילמתי את כל המכתבים שאי פעם השאיר לי אהובי ז"ל והחלטתי לכתוב מכתב להוריו ולתת להם את המכתבים...כי אני בטוחה שהם ישמחו לקבל כל דבר שבנם כתב, עשה וכדומה....ונכנסתי לסיעור רגשות שחבל על הזמן...ובכיתי ובכיתי.....ואז שמעתי על המעבורת וחשבתי לעזאזל למה??? למה אלוהים צריך כל כך הרבה חיילים סביבו?????? והנחמה היחידה שלי הייתה ששם בשמיים באמת יותר טוב....בגן עדן...עם כל המלאכים...והדברים הטובים...אבל שוב הדמעות מציפות.....וזה לא נגמר.....ועכשיו בדיוק סיימתי לראות את הסרט מכתב בבקבוק...ותמיד חשבתי שיש סוף טוב כמו ברוב הסרטים....אבל אז גיליתי שהוא מת......והוא לא הספיק לממש את אהבתו השנייה עד שהוא כבר הצליח לשכנע את עצמו שמגיעה לו אהבה שנייה....והיא שרק נשאר לה עכשיו המכתב האחרון שלו....שהוא כותב שהוא אוהב אותה.....משפט שהיא חיכתה כל כך לשמוע........ואז התחלתי שוב לבכות.....הדלקתי סיגריה.....והתיישבתי מול המחשב...... אז תגיד לי אתה? לא להיות בקריזה אחרי כל זה??????? איה
