ButtercupA
New member
אידיאל שכזה
הבעיה העיקרית ביחסים ביני לבין אימי (שיש בהם בהחלט אהבה ואכפתיות) שיש לה מעין תמונה כזו אידיאלת ויפה בראש שאני לא בדיוק משתלבת בתוכה
בתמונה הזו יש אמא ובת ש"עושות דברים יחד", בת ש"עוזרת" ואחר כך, חלק חשוב הוא היכולת "לרוץ לספר לכל החברות שלה ו"לנצח" בתחרות הדימיונית שהן עושות ביניהן. אני מאוד לא אוהבת להשתתף במשחק הפולני המעצבן הזה. לדוגמא, אמא שלי רוצה שאני אלך אתה לקנות רהיטים- הטעם שלנו שונה, אני לא יכולה לייעץ לה והיא ממילא אף פעם לא תשמע לדעתי וזה יהיה מאוד מעצבן עבורי. (אני לא הייתי לוקחת אותה אף פעם איתי לקניית משהו שכזה). עכשיו מצד אחד היא רוצה שאני אבוא, ואז היא תוכל לספר לחברות ש"הבת שלה עוזרת" וזה שייך למשחק שאני לא אשחק בו, מצד שני, מה שהיא רוצה באמת, וזה לא שייך לבחירה הספציפית- שפשוט אהיה איתה. אם זה רק היה כל כך פשוט... מוכרת לכן הבעיה? מה הייתן עושות? אני הצעתי לה שתלך עם חברה שהיא אוהבת את הטעם שלה ואז זה באמת יעזור לה בנושא הספציפי הזה (היא תמיד אומרת לי "ל-X יש טעם מצויין" והמשמעות היא כמובן שלי אין...וככה תמיד היא מצליחה "להכניס לי בקטנה"), אבל היא אומרת שכל החברות שלה עסוקות לקראת החגים. הפולניות המעצבנות האלה! (אם לא הזכרתי קודם- מדובר באשה מהזן הפולני המקורי).
הבעיה העיקרית ביחסים ביני לבין אימי (שיש בהם בהחלט אהבה ואכפתיות) שיש לה מעין תמונה כזו אידיאלת ויפה בראש שאני לא בדיוק משתלבת בתוכה