אידיאל שכזה

ButtercupA

New member
אידיאל שכזה

הבעיה העיקרית ביחסים ביני לבין אימי (שיש בהם בהחלט אהבה ואכפתיות) שיש לה מעין תמונה כזו אידיאלת ויפה בראש שאני לא בדיוק משתלבת בתוכה
בתמונה הזו יש אמא ובת ש"עושות דברים יחד", בת ש"עוזרת" ואחר כך, חלק חשוב הוא היכולת "לרוץ לספר לכל החברות שלה ו"לנצח" בתחרות הדימיונית שהן עושות ביניהן. אני מאוד לא אוהבת להשתתף במשחק הפולני המעצבן הזה. לדוגמא, אמא שלי רוצה שאני אלך אתה לקנות רהיטים- הטעם שלנו שונה, אני לא יכולה לייעץ לה והיא ממילא אף פעם לא תשמע לדעתי וזה יהיה מאוד מעצבן עבורי. (אני לא הייתי לוקחת אותה אף פעם איתי לקניית משהו שכזה). עכשיו מצד אחד היא רוצה שאני אבוא, ואז היא תוכל לספר לחברות ש"הבת שלה עוזרת" וזה שייך למשחק שאני לא אשחק בו, מצד שני, מה שהיא רוצה באמת, וזה לא שייך לבחירה הספציפית- שפשוט אהיה איתה. אם זה רק היה כל כך פשוט... מוכרת לכן הבעיה? מה הייתן עושות? אני הצעתי לה שתלך עם חברה שהיא אוהבת את הטעם שלה ואז זה באמת יעזור לה בנושא הספציפי הזה (היא תמיד אומרת לי "ל-X יש טעם מצויין" והמשמעות היא כמובן שלי אין...וככה תמיד היא מצליחה "להכניס לי בקטנה"), אבל היא אומרת שכל החברות שלה עסוקות לקראת החגים. הפולניות המעצבנות האלה! (אם לא הזכרתי קודם- מדובר באשה מהזן הפולני המקורי).
 

פלגיה

New member
יש לי שאלה

מה אכפת לך לבוא איתה לקנות רהיטים, בלי לייעץ לה? העצות שלך ממילא לא מתקבלות, אז למה לנסות לא להתעצבן? את לא חייבת לשתוק, את יכולה להגיד דברים טריוויאלים כמו "אני יודעת שאת אוהבת טורקיז עם ורוד" או "הספה הזאת תשתלב עם הווילונות שלך" (כי שניהם מזעזעים
) וכך הלאה.
 

ButtercupA

New member
חשבתי על זה

אין לי בעיה עם הטעם שלה, זה לא שהדברים שהיא מעדיפה לא נראים טוב לדעתי. אני לא נהנית מזה ובסופו של דבר, אם לא נהנים לעשות משהו- זה מורגש. ואם המטרה לתרום להרגשה היותר טובה שלה, אז זה לא ישרת את המטרה. לכן, המסקנה שלי היא שעדיף לעשות את הדברים שכן נהנים מהם ביחד. או למצוא את הדרך לעשות את מה שלא אוהבים בדרך נחמדה (שעוד לא מצאתי).
 

ButtercupA

New member
הייתי איתה עכשיו לא מעט

בגל מעבר הדירה (שבתות רצופות שהגעתי לעזור), וגם הזוגי שלי עזר לה לא מעט בכל מיני ענינים משפטיים וחוזיים. להפגש - לבקר, ללכת לסרט (היא כבר מעדיפה לא), לשתות קפה וכו'.
 

חני ב

New member
מה שאני מציעה לך

להפסיק להרגיש רגשי אשם (זה מה שאני חשה מההודעה שלך) ולדעת שאת כן עושה את מירב המאמצים לתת לה תשומי ויחס טוב. זו היא ותסנני את ההשוואות שהיא עושה עם הבנות של החברות שלה.
 
או, נתחיל מזה - מהמשפט שאמרת

המסקנה שלי היא שעדיף לעשות את הדברים שכן נהנים מהם ביחד אין שום דבר כזה?אפילו לא כוס קפה של חצי שעה בבית קפה נחמד?
 

ButtercupA

New member
זה בהחלט קיים, אבל..

עם זה אי אפשר לרוץ לספר לחברות
מצד אחד היא מספרת לי איך "בת של חברה השתלטה לה על כל ההחלטות ולא נותנת לה לזוז בלעדיה" רק שנראה שלי שבסב טקסט ב"פולנית" זה נקרא- אוי כמה שהיא דואגת לה ואכפת לה ממנה.... כלומר, שוב אני לא יכולה להיו הבת שהיא היתה נורא רוצה שאהיה- כי אני לא לוחצת, דוחפת, מכריחה אותה. העובדה שהיא לא היתה מאפשרת בכלל סיטואציה כזו (היא לא מקבלת עצות גם ככה) לא מפריעה לה לחלום
 

חני ב

New member
לא מוכר

ואני לא מבינה מה אכפת לך ללכת איתה אם היא רוצה את חברתך. אז אין לכן אותו טעם, היא הרי תקנה בסוף מה שהיא אוהבת.
 
טוב, אז אני מהצד השני -

גם לי יש תמונה אידיאלית בראש של מה שאני רוצה מאמא שלי - וזה לא יקרה לעולם. רק שאני כבר הפנמתי את זה ולכן לא מצפה כבר שהיא תייעץ לי בבבחירת רהיטים/בגדים/בן זוג/שמות לילדים. אמא שלך אולי לא רוצה לקבל ולהבין שאתן שונות בטעם - ולכן תמיד מצפה לגאולה הזו שתגיע והיא תוכל להשוויץ בפני החברות. מה שכן אני בהחלט מבינה את התחושה שלך - שאם זה עלול להיגמר בריב ובאי נוחות - בכלל לא להיכנס לזה. לא להיגרר לתוך זה ולא להסתובב בתחושה של "הנה זה תיכף יגיע". ככה שהעיצה שלי - היא תני לה סיבות אחרות לספר עלייך לחבר'ה. יש משהו שכן כיף לך לעשות עבורה או איתה? למשל להכין עוגה טובה ולפנק אותה?
 

ButtercupA

New member
זה לא ההבדל בטעם

זו רק דוגמא קטנה לפער בין מה שהיא צריכה ורוצה ומה שיש בפועל. ההבדל הוא הרבה יותר מהותי, אני פשוט הבת הלא נכונה... היא מצפה למערכת יחסים שלא קיימת ולא תהיה קיימת כי שתינו לא הפרטנריות המתאימות לה. למרות שכפולניה אמיתית יש הגדרות ברורות למה זה "בת טובה" זה בכלל לא מתאים לא לה ולא לי (רק לפנטזיות) ולגבי נושא הקניה הספציפי- ממש לפני חודש היא רצתה מכשיר חשמלי מסויים, הלכתי איתה לקנות. בחנות הכל היה מצויין. אחרי שהמכשיר הגיע הביתה- הסתבר שהוא לא מתאים לצרכיה. היה מלאי קיטורים, הטלת אשמה מסויימת על תהליך הבחירה (אני בכלל לא רציתי כזה...). היא החזירה לחנות וקנתה משהו שהתפשרה עליו כי זה מה שהיה לבחור. אחר כך הסתבר לה שבמקום אחר- היה "בדיוק" מה שהיא רצתה. איזו הרגשה מחורבנת היא נתנה לי (בלי לדעת בכלל שזה מה שהיא עושה). אז מה הפלא שלא בא לי להכנס לזה שוב?...
 
כן, לפעמים אני גם מרגישה שאני הבת הלא נכונה

או הבת המיותרת. הפנטזיותשלנו לגבי אמא ובת דומות מאוד - רק ששתינו לא מסוגלות לממש את הפנטזיה הזו אחת לשניה.משהו בחיבור בנינו לא הולך טוב. אני מניחה שלנו גם יש הגדרות לגבי מה זו אמא טובה - נכון? ואם ההגדרות הללו לא קורות אצלינו - זה מאכזב גם אותנו. הסיפור עם המכשיר החשמלי מוכר לי מסבתא שלי עם אבא שלי.......
 

nutmeg

New member
אני לא מבינה

מה זה קשור הטעם השונה שלכן לזה שהיא מבקשת שתבואי איתה? את לא יכולה לעזור למישהו להתלבט בין מגעיל ולמזעזע ולהתנתק מהעובדה שלא קונים רהיטים עבורך? גם מה זה משנה לך מה היא מספרת לחברות שלה או התחרויות הדמיוניות שלה? מה כל זה קשור לזה שאפשר ללכת עם אמא לחנות רהיטים, לתת לה להתלבט בקול רם מול מישהו שהיא אוהבת, לעזור לה להחליט על פי הטעם שלה ואחר כך לשתות קפה באיזה מקום? יש גיל שהיחסים עם אמא הם לא about you. יאללה, להתבגר!
 

nutmeg

New member
מה שאמרתי

שהחשבון שאת עושה לגבי מה אמא שלך עושה מול החברות שלה, מה היא מספרת להן עליך, איזה טעם יש לה ברהיטים, וזה שאת לא אוהבת פולניוּת - כל אלה הם שיקולים לא רלוונטיים לגבי התלוות לאמא לבחירת רהיטים. למה לא רלוונטיים? מכיוון שמדובר בחיים שלה ולא שלך. את מקצה אחר צהריים אחד לעשות משהו שאמא בקשה ממך, והיא אחר כך עושה עם היום הזה מה שבא לה. שני הדברים לא בהכרח תלויים אחד בשני. כמו שכתבת בתחילת הפתיל השתמע כאילו תהיי מוכנה ללכת עם אמא שלך לקנות רהיטים רק אם היא תשמע בקולך ותסכים לטעמך, לא תספר לחברות שלה כמה הבת שלה מוצלחת, ותפסיק להיות פולנית... שלושה דברים לא מציאותיים בעליל. את רוצה יחסים עם אמא שלך? התחילי לקבל אותה כמות שהיא ואל תתני את הזמן שאת מבלה איתה בזה שהיא תהיה מי שהיא לא.
 

ButtercupA

New member
כנראה שאת מדברת מתוך מסכת החיים שלך

אולי את מנתחת את מה שקורה ממה שאת מפרשת מתוך ראיית החיים שלך. כי עדיין לא הצלחת להבין את מהות הבעיה. תעזבי, לא כל תשובה את חייבת לדעת ...
 

nutmeg

New member
אשמח אם תבהירי את המהות

אני חובבת מהויות. ורק לסבן את האוזן - כולנו מדברים מתוך מסכת החיים הפרטית שלנו. אין לנו אחרת. אנחנו נפגשים בנקודות ממשק דומות, אך לא זהות. אני יכולה להבין על מה את מדברת מתוך זה שגם לי יש אמא, מתוך זה שגם אני אמא, מתוך זה שראיתי פה ושם כמה אמהות וכד'.
 

nutmeg

New member
לא כשמדובר על ניסוח מהות

עץ-זית כתבה מתוך שהיא מכירה את המקום הזה של לא לאהוב להיות מושא לחיצי הביקורת, או למה שלא יהיה שאמא פולנייה אומרת כשהיא הולכת איתך בקניון. המהות היא איזו עמדה יש לך מול אמא כזו, בהנחה שהיא [אמא] לא תשתנה. ויש פה בפורום הרבה בנות לאמהות מכאיבות שבחרו להתרחק מתוך עמדה כזו שלא מוכנה לעמוד נוכח הכאב, יש כאלה שלמדו להפריד את מי שהן מהמילים שאמא שלהן אומרת והן יכולות לקיים סוג של מערכת יחסים, ויש בנות שחוץ מלקטר על רועה מזלן שיצאה להן אמא מעצבנת ומכאיבה שלא מוכנה להשתנות מזה 200 שנה לא ממש שמעתי את העמדה שלהן. קיבלת מעץ-זית עידוד לעמדה הראשונה (אולי מתוך מה שעובד עבורה). העמדה היא "התרחקי". "עשי רק מה שטוב לך". לא בא לך לשמוע שאת "ילדה טובה" כי אתה באה לקנות רהיטים, אל תלכי לקנות רהיטים. ממני שמעת משהו לגבי עמדה אחרת, שכנראה לא עובדת עבורך כי את לא שם. יכול להיות שאת לא יכולה לנתק את עצמך מהמילים שלה ולקבל אותן רק כ"מילים שלה" ולא איזו 'אמת אלוהים חיים' - כי רק את יודעת מי את באמת. שום "ילדה טובה" מאמא לא תעשה אותך באמת "ילדה טובה" אם זה לא משהו שאת בוחרת להיות - ושום מעשה שתעשי עבור אמך לא הופך אותך בהוקוס פוקוס לפנטזיה הפולנית שיש לה בראש. היא חיה עם הפנטזה הפולנית הזו regardless מה שאת עושה או אומרת, לכן זה לא משנה. על פי העמדה שלי כלפי זולת (לא רק כלפי אמא), אני מרשה לאנשים לחשוב עלי מה שהם רוצים ובתמורה אני מרשה לעצמי לחשוב עליהם מה שבא לי
תאמיני לי, זה עסק לא רע בכלל... ויש עוד עמדות, אני בטוחה.
 
למעלה