אידאליזם,

[תםטםOHIO]

אידאליזם,../images/Emo221.gif

ומחשבה שמעצבת עולם טוב יותר מול פרקטיות וניצול החומר...

בעצם, זה הכל התחיל בדיקסי, שהביעה את הרעיון שלה לעולם אידאלי- אני לא חושבת שיש הבדל בין העולם האידאלי של סוס לעולם האידאלי של אדם בשניהם הסוס וגם האדם חופשיים לעשות כרצונם ולחיות את חייהם לפי מהותם הפנימית והחופש שלהם אז אני שואלת אתכם, בהקשר של סוסים כמובן, איך הייתם מגדירים את המיצוי האישי שלכם? וגם, איזה עולם אידיאלי מחזיק בתוכו גם סוסים וגם אנשים שעונים להגדרה היפה למעלה? או אם לשבור רגע בחדות למטריאליזם..........- עם ה50 מליון מהלוטו , איזה עולם הייתם בונים?

 

[dixie chick]

אני לא חושבת שיש אפשרות לחיות בעולם אידאלי

עם סוסים במצב של היום בעולם האידאלי שלי גם לסוס יש בחירה והיום במציאות הקיימת לסוס אין בחירה וגורלו תלוי בעיקר במזל (באיזה ידיים יפול בידי מי יטופל) מצד שני גם לאנשים אין באמת בחירה, האם אני בוחרת לאיזה משפחה להוולד למשל? (כמו שסוס לא באמת בוחר את המשפחה שלו ואם במקרה היא מכילה אנשים) אז מה היא בחירה אמיתית? ואיך סוס יבטא אותה? האם סוס באמת יכול לקום וללכת? האם סוס בי"ס באמת יכול לבוא למדריך ולהגיד לו "לא בא לי לעבוד היום עזוב תבטל את השיעורים" ואותו מדריך ילך ויבטל את השיעורים?

 

[תםטםOHIO]

אוקיי

אז זה דומה למה שהתכוונתי כשכתבתי שעולם אידאלי של סוסים ושל אנשים זה עולמות שונים. אני מניחה שבשאיפה להגיע לאיכות חיים טובה יותר אפשר לנסות ולקבוע איזשהן החלטות קבועות לגבי נוחות, שיהיו חלק מהסכם לא כתוב בין אדם וסוס. אני חושבת שהמושג בחירה כאן לא מתאים. כתבת מהות, ורצון. ויש לי תחושה שמהות ורצון היו ניסוח קולע ברמה שאלו קובעים עבורנו, בעולם של בחירה חופשית. הבחירה שלנו מצטמצמת בתוך הצרכים שלנו והרצונות שלנו ושל אחרים (וסיבתיות) ובזמן, אני קוראת לכל אלה חיכוך. אלה קובעים לנו למעשה את הבחירה או שפשוט ממש קשה לי לדמיין עולם בלי חיכוך שמביא טריגר לרצונות להתהוות. ואת יודעת מה, על "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", או בכלל התפישה שיש מעבר למה שאנחנו קולטים (אפלטון) יש מי שסבור שאדם בוחר להיוולד לתוך משפחה מסוימת ושבעל חיים גם בוחר את הבעלים שלו או המשפחה שלו ועל אותה מידה- את באמת חושבת שעדר סוסים יכול להכיל אנשים כמשפחה? אז אולי בעולם של חיכוך ובחירה חופשית (שהבחירה הרי קיימת, והמוגבלות היא בגדר הסכמים למען חופש הדדי וגם בטחון ) סוס מתנגד להכנס לשיעור כשהוא משתולל ועדיף שיגיד, תשמע, היום לא מתאים לי הלקוח הזה אני עלול להתפרץ עליו, תחליף אותי עם סוס אחר... או אם תהיה שם תקשורת (כיאה לעולם אידאלי ) מספיק מוצלחת ברמה של - למה היום אני לא רוצה לעבוד, מה החובות שלי מול הצרכים שלי וכו'.

 

[dixie chick]

ועוד באותו נושא לדעתי באידאליזם

אין מקום לשיקולים פרקטיים או קיומיים נוכחיים או לכסף או לעולם שסביבנו אין בו משמעות זה סוג של אוטופיה שאנחנו שואפים אליה כל חיינו גם אם לא מגיעים לדעתי בעולם אידאלי בין סוסים לאנשים ההבנה בין סוסים ואנשים כמו בין אנשים לכל החיות שסביבם וכל שאר האנשים שסביבם היא מושלמת לגמרה, ולכן התקשורת היא חופשית וזורמת ואין חוסר הבנות או תסכול או כעסים תקשורת עם אנשים לא מסתדרת לנו לעיתים קרובות אז תקשורת עם סוסים על אחת כמה וכמה...

 

[תםטםOHIO]

מעניין

כי אם אין מקום לשיקולים חומריים,- ואין חיכוך, אז אין גבול לדמיון. ככה בעצם פורחת הכלכלה או אפילו המספר 0 או כל עולם שמבוסס על מתמטיקה ואינו פיזיקלי, וזה עוד בעולם שלנו המציאותי. מבחינת האין גבול הזה אז לא פלא שהיוונים יכלו לראות אדם עם כנפיים וגוף של סוס. או שאולי הוא באמת היה קיים ואנחנו לא יכולים לראות אותו?

אבל יותר ברצינות, לא הבנתי אם את חושבת שהמגבלה של התקשורת או הבנה לדעתך תלויה או קשורה בשיקולים חומריים. אם את חושבת שכן אז בעצם למה. ?

 

[dixie chick]

כי בעולם החומרני של היום ואיך אנחנו מסתכלים

על הכל תקשורת היא UNDERRATED לעומת דברים כמו מצליחנות השקעה "קריעת תחת" וכוחניות הם דברים שמוערכים אצלנו בעולם לעומת ישיבה והקשבה או מחשבה ארוכה או הרגעות שנחשבים כשרונות "נחותים" כלומר בחברה של היום האדם המוערך הוא זה ש"קורע את התחת נמצא כל הזמן ב100% מעצמו וכל הזמן רץ מתזז ממקום למקום נכנס בכולם קשוח ומתמיד" והאדם הלא מוערך הוא "העצלן שלא מתמודד עם העולם לא מגיע לתוצאות חושב יותר מדי ולוקח לו יותר מדי זמן לעשות דברים ולהזיז דברים קדימה" האם הרושם הזה הוא נכון? לרובנו הוא מתחבר ישירות אבל האם באמת האדם הרגוע הוא לא מוערך והתכונות שלו הן שליליות? או שמה למשל איטיות משמעה מחשבה מעמיקה והבנה נכונה?

 

[תםטםOHIO]

אוקיי

את התפישה שהצגת לגבי הצלחה של זה שקורע תחת וקשוח ומתמיד העליתי על סוס ובום, אין תקשורת, אין תנועה אבל בפועל הבטחון הזה והכריזמה הזו של מצליחן בעל תכונות של התמדה יעבדו בשבילו גם בסוסים, עד רמה מסוימת, עד גבול מסוים. אז זה ממש לא משנה שחברה שיפוטית תיקח עצלן אחד או COOL אחד אבל אם "לוקח לו יותר מדי זמן לעשות דברים ולהזיז דברים קדימה" גם הסוסים לא יקדמו אותו כשלעומתם סתם בחור שמסתכל על הדרך ורואה אותה, וחושב עליה בבהירות מתוך נסיון לגבש בה מתודיקה או שפה והבטחון שלו נבנה מבוסס על מאמץ כן יצליח במבחן הסוסים. עכשיו אחת הנקודות שחוסמות תקשורת לדעתי היא שבמהלך הגמגום הראשוני הזה כשמנסים משהו שלא מצליח, אבל במקום לנסות משהו אחר פשוט מנסים יותר בכח. זאת נקודת שבר בכל הבניה מעכשיו והלאה כי בצעקות אף אחד לאמגיע לשום מקום ובטח לא אחד שעדיין לא מכיר את כל המילים/אותיות. שפה או מתודה נבנית תהיה תמיד נאמנה לסימן הכי עדין. ואני חושבת שאותו מצליחן כריזמתי מתוזז נתקע הרבה פעמים בדיוק כאן כשמה שהוא מכיר זה שצריך להקדיש "יותר מ100%" ובכח ובהתמדה כי כך החברה מעודדת אותו, על פני לעצור ולהתבונן ולגלות שהוא זה שחוסם את עצמו. אז אני לא חושבת שאיטיות ועצלנות זה אותו דבר. אבל גם מותר לנוח, וממש רצוי אפילו לנוח. ולפעמים לעצור, לבהות, לא לעמוד בדרישות, להקדיש מחשבה, לא לעשות כלום, זה חלק בלתי נפרד מהחיים וגם מהצלחה. ואגב, תכונות מולדות לא יעזרו לנו ברכיבה. שום דבר לא יעשה מה שמאמץ והבנה וזמן לא יעשו. גנטיקה לא תעשה לאפחד את העבודה.

 

[dixie chick]

אכן אני מבינה מהתשובה שלך שהבנת את כוונתי

כל התכונות האלה וכפי שהן מתוארות זה כפי שהן מתוארות על ידי החברה בלבד...