The Ancient Mariner
New member
איגניקה
איגניקה (eugenics) היא חקר ושימוש במתודות שונות לצורך השבחה תורשתית. ניתן לומר כי הדיון באיגניקה גבר במאה ה-19, כאשר פרנסיס גלטון פירסם בשנת 1865 מאמר בנושא. הוא חילק את עקרונות השבחת האדם לפוזיטיביים ונגטיביים: יש בני אדם ראויים יותר, ואותם יש לעודד להתרבות, גם באמצעות תמריצים כלכליים (בגרמניה עקרון זה יושם ע"י טיפוח אתוס המשפחה והאמהות). לעומתם, יש בני אדם שאינם ראויים להתרבות - אלכוהוליסטים, פושעים, עניים ("תכונות" שנחשבו מולדות). עד שבאו הנאצים והוציאו לאיגניקה שם רע, היא היתה תחום מכובד בהחלט- העוסקים בה באו מכל הקצוות, מימין ומשמאל, בדרך כלל ללא גוון לאומני (למעט הנטיה להעדיף את הגזע הלבן). איגניקה היא נושא מוסרי סבוך מאין כמוהו. (ואם יש נושא מוסרי סבוך איפשהו אתם תוכלו למצוא אותי שם
). רוב בני-האדם בעולם המערבי עוסקים בצורה כזאת או אחרת באיגניקה: בדיקות הריון הן הדוגמה הברורה ביותר. על-אף שלכשעצמן אינן נופלות תחת ההגדרה של מתודה להשבחה גנטית, הן משרתות בדיוק את המטרה הזאת - הרי הן נועדו כדי למצוא תכונות לא רצויות בעובר: מחלות, מוגבליות ונכויות קשות למינהן. אין ספק שנשים רבות עורכות הפלות בשל תכונות לא רצויות שמתגלות בעובר. נכויות הן הדוגמה הברורה ביותר. כמו-כן, לא מן הנמנע שיש נשים שבוחרות לערוך הפלה כי העובר אינו בזוויג שהן מעוניינות בו. כיום יש טכניקות מתוחכמות יותר והן הופכות זמינות מיום ליום. IVF, מה שמכונה הפריית מבחנה, מאפשרת להורים לברור זיגוטות מסוימות החוצה ולבחור להשתיל דווקא זיגוטה בעלת תכונה רצויה מסוימת ברחם. הדוגמה הברורה והפשוטה ביותר היא באמת ברירה על-פי זוויג, פרוצדורה קלה וזמינה לכל מי שבוחר לערוך הפריית מבחנה. (בישראל לפני כמה חודשים עבר חוק שאוסר על בחירת זוויג היילוד בהפריית מבחנה). לא רחוק היום שטכניקות אף מתוחכמות הרבה יותר יהפכו לזמינות - הנדסה גנטית פר-אקסלנס. הורים יוכלו להזמין עובר הנושא תכונות מסוימות - פוטנציאל לגובה, אינטליגנציה, צבע שיער, עיניים. ומי יודע - אולי גם נטייה גדולה יותר לאמפתיה? את היחס לאיגניקה ניתן להגדיר על שתי קצוות ובינהן הרבה אפור: מחד, ארגונים מסוימים לזכויות נכים קוראים לחקיקה שתאסור על בדיקות הריון. הם טוענים שעל-ידי ברירה של העוברים הנכים למעשה אנחנו יוצרים חברה פחות סובלנית, שאינה מקבלת שונות. על-ידי כך אנחנו יוצרים חברה הומוגנית ורעה לחיות בה. עוד על סקאלה זאת כמובן עומדים כל מיני ארגוני Pro Life שהתנגדותם להמתת עוברים, או התערבות ב"רצון האל" גורמת להם לרצות איסור מוחלט על כל אפשרות של איגניקה. מנגד, אחרים יטענו כי אין כאן כל פסול מוסרית. החברה לא הופכת להיות פחות סובלנית בעקבות איפשור של טכניקות ברירת תכונות. הוגים ימנים שעומדים בקצה זה (Nozick למשל), יטענו כי למדינה אין זכות להתערב כאן, וכי יש לתת לכוחות השוק לשלוט (אם אינני טועה הוא היה זה שטבע את המונח "סופרמרקט גנטי"). הוגים שמאלים שעומדים בקצה זה (Singer למשל), יטענו כי הבעייתיות של איגניקה עומדת רק במידת הזמינות של משאב זה לאוכלוסייה, וכי ברירה כזאת שתעמוד רק ברשות המעמדים העליונים תייצר פערים גדולים יותר, ולמעשה ממש תייצר מחדש אריסטוקרטיה. סינגר איננו קורא לאסור על איגניקה, אלא מדגים איך בעזרת פתרונות יצירתיים אפשר להפוך איגניקה למשאב שזמין לחלקים מספיק גדולים באוכלוסייה. ואיפה אתם?
איגניקה (eugenics) היא חקר ושימוש במתודות שונות לצורך השבחה תורשתית. ניתן לומר כי הדיון באיגניקה גבר במאה ה-19, כאשר פרנסיס גלטון פירסם בשנת 1865 מאמר בנושא. הוא חילק את עקרונות השבחת האדם לפוזיטיביים ונגטיביים: יש בני אדם ראויים יותר, ואותם יש לעודד להתרבות, גם באמצעות תמריצים כלכליים (בגרמניה עקרון זה יושם ע"י טיפוח אתוס המשפחה והאמהות). לעומתם, יש בני אדם שאינם ראויים להתרבות - אלכוהוליסטים, פושעים, עניים ("תכונות" שנחשבו מולדות). עד שבאו הנאצים והוציאו לאיגניקה שם רע, היא היתה תחום מכובד בהחלט- העוסקים בה באו מכל הקצוות, מימין ומשמאל, בדרך כלל ללא גוון לאומני (למעט הנטיה להעדיף את הגזע הלבן). איגניקה היא נושא מוסרי סבוך מאין כמוהו. (ואם יש נושא מוסרי סבוך איפשהו אתם תוכלו למצוא אותי שם