לא כועס...
יצאתי מהנעלי בית והמזגן והתגלגלתי במורד הרחוב עד לפינה של בקשיץ (מי שגר באבן יהודה יודע על מה אני מדבר...), וכל זה כדי להתבאס, החושילינג להתבאס. וכל זה בא עלינו דווקא כשהיתה תחושה שיש התקדמות בכל התחומים בענף. קראתי שמישהו כתב, ואמנם סייג את דבריו ודיבר על כמודם ומקומו, שלא צריך להשקיע כ"כ הרבה בשניים שלושה מובילים. מי שרוצה שענף הטריאתלון בישראל יפרח, חייב להבין שזה יקרה רק כשהענף יחדור לתודעה. וזה יקרה רק כשהמובילים יצליחו להביא תוצאות והישגים, כמו למשל השתתפות באולימפיאדה. איך אפשר להגיע לאולימפיאדה בלי להתחרות בחו"ל, לצבור נסיון ונקודות. אני יכול לדבר רק בשם משפחת אלתרמן - כל מה שיש לנו אנחנו שמים בספורט ובחלום האולימפי. אם זה שעות אינסופיות, שאני לא יודע אם יש עוד טריאתלטים בארץ שמתאמנים כמו התאומים. אם זה סדר יום משפחתי. אם זה אנרגיה של כולנו. ואם זה כסף.... הרבה כסף..... אבל יש גבול למה שאנחנו יכולים לממן לבד. ועכשיו הכל יכול לקרוס בגלל שאין כסף. אז אני יכול להצדיע לאיגוד על כל תמיכה שהוא תומך, ולקרוא לו לתמוך עוד, כדי להגשים את החלום האולימפי שיצעיד את הטריאתלון הישראלי קדימה.