אולי זה יעזור
אומנם אני רק סטודנטית אבל לאחרונה עשיתי עבודה על האיבחון הנ"ל , מקווה שזה יעזור: חסרונות: 1.אבחון מאוד ארוך ומתיש 2. הנורמות שקיימות הן משנת 1987 ומתייחסות למדגם מצומצם של 91 חולים פסיכיאטריים 3. לדעתי האישית תצפית אחת בכל סיטואציה בחלק הסוציאלי ( כמו בזמן ארוחה או קבוצה ורבאלית) לא מספיקה כדי לאבחן. 4. בחלק הסוציאלי- יש הוראות כלליות לגבי הסיטואציות הנצפות (למשל קבוצה בכלתי מובנית) ,אך כל אחד יכול לערוך תצפית בסיטואציה שונה (למרות שהמהות היא זהה) . דבר זה מעניק מצד אחד חופש בחירה אך מצד שני פוגע בסטנדרטיזציה של חלק זה באבחון. 5.ישנם חלקים באבחון שתלויים תרבות כמו כתיבת צ'ק. יתרונות: .1טבלאות הקידוד מוצגות באופן המאפשר ראיה מדויקת של העוצמות והחולשות של הנבדק . 2.בתהליך העברת האבחון ישנן שאלות הבוחנות את מידת הבנת ההוראות ע"י הנבדק וכך נותנות לו אופציה לבדוק את הבנתו ולבצע בצורה טובה יותר את המטלה . 3.לאחר ביצוע המטלה יש שאלות הבודקות את יכולת החשיבה המופשטת של הנבדק. שאלות אלו תורמות למעורבות הנבדק בקבלת מידע על מיומנויות קוגניטיביות של הנבדק. 4.הכלי מחולק לשני תחומים עיקריים בתיפקוד האדם וכך זה תורם הן להתמקדות בכל תחום שלעצמו וכן זה מאפשר להעביר את חלקי האבחון בזמנים שונים. 5.החלק של ה TOA מאוד מפורט ומקיף, מכיל תתי מרכיבים שמאפשרים לבודק לקבל תמונה כוללת על היכולות הקוגניטיביות והביצועיות של הנבדק זה מה שאני זוכרת. בהצלחה
