איבדתי....

[אותה המלאכית]

איבדתי....

אבדתי את הכל... את הידיד הכי טוב שלי את החברים שהיו לי את המשפחה שלי את הלימודים שלי את העתיד "הכלכלי" שלי את הזמן שלי את השינה שלי את החיים שלי את הנפש שלי... נישאר לי עוד משהו לאבד?

 

[אותה המלאכית]

שכחתי להוסיף שגם אבדתי...

את האהבה את האמון את התקווה

 

[golem]

נשאר עוד משהו אחד...

תאבדי את הייאוש!! תיפטרי ממנו וכמה שיותר מהר לטובתך!!

 

[אותה המלאכית]

קצת מסובך....

אני 10 שנים חזקה... אפילו יותר.... ולא חשבתי על זה והאמת זה לא שאני מתייאשת, זה פשוט מה שיש בי... מה שאני חושבת... ואני אמשיך הלאה.. בלי יאוש ובלי תקווה רק הגוף... (מחשבה, דעת, רגש לא יודעת עם נישאר... יכול להיות לא ניראה לי)

 

[@@]

בוקר טוב מלאכית ../images/Emo8.gif

ראשית כל קבלי ממני

לחימום היום ולחימום הלב. חשבת למה כל זה קורה או קרה לך? סתם לא מאבדים את כל מה שמסביבנו, אולי עשית משהו שגרם לכל זה לקרות? (כי את ממש לא מפרטת מה קרה בעצם) תנסי להתגבר, אני שמחה שאת חזקה, אבל יותר מזה את צריכה להתמודד עם כל מה שקרה ולנסות להחזיר את כל מה שאיבדת, רק את יכולה/ מסוגלת לעזור לעצמך. שיהיה לך המשך יום נפלא.

ריקי

 

[golem]

יש לי הרגשה...

שאת מנסה לשכנע את עצמך יותר מדי שרע לך ולא טוב לך - ולהמשיך בלי רגש ...ועוד כל מה שאמרת... תנסי ההפך - תסתכלי על הדברים הנחמדים שעוברים עלייך (ועוברים)..תסתכלי על העולם בחיוך. תשכנעי את עצמך כל היום עד כמה המצב נחמד (אני לא מגזים ואומר מצויין אבל זה יבוא עם הזמן..) פשוט במקום לשקוע בשכנועים עצמיים כדי לשקוע - תשכנעי את עצך לזרוח חזרה!!

 

[אותה המלאכית]

לשניכם....

מה שקרה זה שלפני 10 שנים מישהו מהמשפחה שלי פגע בי... והייתי דיי תמימה ולא ידעתי מה זה... אחרי 5 שנים מישהו אחר מהמשפחה ניסה לפגוע בי אך אז הייתי מודעת לזה והתרחקתי ממנו ואז הוא פנה לאחותי... והייתה לי הרגשה מאז היו לי סיוטים וכו´... לא הצלחתי להיקשר לאפ´חד, או להתאהב או משהו כזה... לפני שנתיים בערך אחותי סיפרה לי על זה ואמרתי לה שאני יודעת והיא הייתה בהלם... לא אמרתי לה עליי... שנה שעברה הכל התפוצץ (בערך לפני חצי שנה) המורה לחצה עליי לספר לה כי הייתי מחסירה הרבה מבית ספר בגלל שלא הייתי ישנה בלילות ואיכשהו הכל יצא... ומאז זה עבר ליועצת, ואז למשטרה... את המשפחה שלי כבר הלכה... שניים מהם אני כבר לא רואה... הרוב נגדי ואני לא מרגישה שייכת... לפני כמה חודשים ניכנסתי לדיכאון והיו ימים שלמים שלא הייתי אוכלת והרזתי המון והיה לי ידיד טוב שהוציא אותי מזה... ולפני כמה ימים התחלתי להתרחק מכולם... גם ממנו, ואז אמרתי לו שאני רוצה כמה זמן... אז פרסמתי את השיר שרשמתי פה... "רוצה להגיע לשמיים..." והוא הבין את משמעות השיר, והוא רצה זמן... קצת לחשוב וכו´... וזהו... כרגע לא נישאר לי כלום...

 

[@@]

כל המילים שנאמר לא יעזרו

איזה סיפור קשה, חשבתי פעמיים אם לרשום לך תגובה, לפעמים במצבים כאלו עדיף לשתוק, אבל החלטתי לכתוב לך. אני ממש בהלם שכולם התרחקו ממך במקום שיתמכו בך ויעזרו לך והם בחרו לנטוש אותך, זה קורה המון בסיטואציות כאלה, המשפחה מנסה להדחיק ולשקר לעצמה. אין לי מילים אשר ינסו לשכך את הכאב שלך, אבל את חייבת לפנות לייעוץ מקצועי, אסור לך לטבוע במערבולת שאת נמצאת בה, אבל אם לא תפני לעזרה מקצועית אני חוששת שאת תשקעי ולא תצליחי להתקדם הלאה. החיים שלך לא יחזרו להיות כמו שהיו מלפני הסיפור, אבל אני ממש מתחננת אליך תפני לעזרה, את לא יכולה להשאר במצב שלך. ואל תאבדי תקווה ואל תעלי בראש שלך מחשבות לא טובות (את יודעת למה אני מתכוונת) אף אחד בעולם לא ראוי לזה.

ואלפי

ו-

אחד גדול. אני תמיד פה בשבילך. אוהבת ריקי

 

[אותה המלאכית]

קודם כל תודה רבה...

דבר שני... בקשר לטיפול מקצועי, אני עם יועצת עובדת סוציאלית, פיס(ולוג)ית ולא ממש עוזר.. אני לא ממש מצליחה לבטא להם את מה שאני מרגישה ושוב זה בגלל ריחוק...

 

[golem]

תראי מלאכית...

הרבה אין לי מה להגיד - וכל מה שאני יגיד את יכולה לפסול בשניות כי אני באמת לא יכול להעמיד את עצמי במקומך.... אבל אני כן חושב שאת צריכה לבטוח באנשים אחרים - לא כולם אנשים רעים - אבל אם תחסמי את עצמך מכולם פשוט לא תדעי את זה.

 

[אותה המלאכית]

אמממ..

אני לא חושבת שיש אנשים רעים בכלל.. יש אנשים שעושים את מה שהם עושים מבעיות אישיות שלהם.. לכן אני גם נוהגת לסלוח...

 

[@@]

מלאכית מתוקה

אני שמחה שאת נוטה לסלוח ולא לשמור טינה, זה חלק מהחיים שנו לדעת לסלוח גם אם יש אנשים שהם פשוט לא ראויים לסליחה. אבל בשביל שתוכלי לעזור לעצמך, את חייבת לאט לאט להפתח ולהחזיר לעצמך את האמון שאיבדת באנשים, זה שכמה אנשים רעים פגעו בך, זה לא אומר ששאר בני האדם הם רעים או מתוסבכים. את חייבת לתת אמון לפסיכולוגית שלך אני בטוחה שהיא תוכל לעזור לך בזה שתנסי לתת בה קצת יותר אמון. תנסי, כי את יכולה, עם הרבה עבודה אבל את פשוט יכולה, אני יודעת שאת מסוגלת לעזור לעצמך.

ריקי

 

[אותה המלאכית]

תראי...

יש אנשים שאני יודעת שהם לא צריכים לקבל את זה שאני אסלח להם אבל, כשאני רואה שהם למדו את הלקח ושהם באמת מצטערים אני סולחת... בקשר לחברים אפעם לא הייתה לי חברה אמיתי ולהפך היא פגעה בי גם (המישהי שהייתה הכי קרובה אליי מהבחינה הזאת) ומאז אני לא יכולה להיקשר לבנות כל כך... יש לי מלאאאאא ידידות אבל לא יותר מזה... הם לא יודעות מה אני עוברת וכו.... עם הפסיכולוגית אני מקווה שזה יסתדר...

 

[@@]

אני מבינה אותך......

גם לי הייתה חברה מאוד מאוד טובה שפגעה בי מאוד, ומאז מצאתי אם עצמי בלי חברות מסביב, עם הרבה ידידות כמו שלך אבל בלי חברת נפש. לא בגלל שאמוני נפגע אלא שפשוט אני מעדיפה להיות "נטולת חברות", אבל יכול להיות שבאמת כתוצאה מזה שנפגעתי אני פשוט מעדיפה להיות לבד. אבל לפעמיים הייתי רוצה חברת אמת אשר אני אוכל לפרוק את ליבי והיא תוכל להבין אותי ולעזור לעצמי. אבל זה נורא קשה להשאיר דבר כ"כ קשה וכבד על הלב בלי לחלוק אותו עם אף אחד, אני פשוט מצדיעה לך שאת מאודדדדד חזקה ומנסה להתמודד עם הקשיים בכוחות עצמך. אם הייתי במצבך אני לא יודעת אם הייתי לומדת לסלוח, למרות שאני סלחנית באופי, אבל זה קשה לסלוח לאנשים שהרסו את החיים שלך, עם כל הלקח שהם למדו, כי הם בעצם המשיכו בחייהם, אבל מה איתך? את נתקעת, את לא יכולה להסתכל קדימה, את נשארת פגועה. מצפה לתגובתך. אוהבת ריקי

 

[אותה המלאכית]

אמממ...

דבר ראשון כמוני כמוך בקשר לחברות... יש לי חברות שלפעמים אני מספרתלהם מה אני מרגישה אבל עדין הם לא יודעות מה קרה באמת או את הכל... אני מביאה את זה בצורה כזאת שיוכלו ליעץ לי או משהו.. למשל כמו עכשיו הסיפור הרבה יותר מורכב והם לא המשיכו בחיים כמו שאמרת... את ה"עונש" הם עדיין מקבלים אבל אני יודעת שזה רק יהיה לטובה בסוף... כי הם באמת מצטערים מזה ואני בטוחה שזה לא ישאר ככה אלא הם ישתנו בתוכם...

 

[@@]

מלאכית מתוקה

אני מקווה מאוד בשבילם שהם ישתנו, אבל הם ממש לא מעניינים אותנו, נכון? אני בדעה של עזרא, ככל שתפתחי כאן בפורום, זה יעזור לך עם להפתח יותר עם הפסיכולוגית וזה יעזור לך להחזיר את האמון בבני האדם. אני מאוד שמחה שאת נפתחת בפנינו, את צריכה הרבה אומץ בשביל זה, למרות שזהותך לא נחשפת אבל זה עדיין צעד גדול שעשית ואני ממש שמחה. תמיד פה בשבילך מתוקה. ריקי

 

[golem]

מלאכית ../images/Emo24.gif

קודם כל ...כל הכבוד לך על הפתיחות - זה קשה בטירוף - אבל את מצליחה לדבר על הרגשות שלך וזה חלק חשוב, לדעתי, בהתגברות על הנושא. האמת שבקשר לסליחות - אני גם די כמוך - אבל זאת נקודה בעיניי קצת פחות מענינת וחשובה - שהם יחיו את החיים שלהם ואני מניח שאת לא רוצה שום קשר איתם - אז רק לשמור טינה - זה לא דבר בריא בעיניי - ולכן אני חושב שאת עושה נכון. מה שאמרת על הפסיכולוג עניין אותי מאוד - כי גם לי הציעו פעם ללכת אבל סירבתי כי לא הרגשתי שאני מסוגל להיפתח בפני בן אדם זר לחלוטין - אבל אני כן חושב שאת צריכה לעשות את זה - ובתור שלב ראשון את נפתחת יחסית מולנו כאן בפורום - וזה אולי יקל עלייך מול הפסיכולוג. אישית הגעתי למסקנה שעדיף לפרוק מועקות מאשר לצבור אותן בפנים - יש גבול לכמות המועקות שאנחנו יכולים לסחוב בלי לפרוק. אני מאחל לך רק טוב - ושאם אי פעם תצטרכי יד עוזרת, אוזן קשבל או כל דבר..תפני אליי ואני ישמח לעזור.

עזרא

 

[אותה המלאכית]

../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif

תראה... בקשר לפסיכולוג אני עצמי לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב עם כל מה שעברתי אני יודעת כבר מה טוב ומה לא טוב והרבה מאוד אנשים פונים אליי שהם צריכים עזרה, אפילו סתם ככה בצ´אט מישהו אומר שהוא צריך עיצה אני עוזרת, אני חושבת שאתה צריך להיפתח למי שאתה באמת אבל באמת בוטח כי בדרך כלל אצל הפסיכולוגים זה עניין של אינטרסים. אני אומנם קטנה ובקשר ללימודים, אני לא הכי אוהבת אותם למרות שאני חושבת שהם חשובים לי, אני משתדלת ללכת ולהשלים אבל האמת אני לא חושבת שהלימודים הם מה שיחזיקו אותי בעתיד אלא מה שאני עוברת עכשיו, זה מכשל אותי ועושה אותי מאוד מודעת, ואני נגעתי בחיים שלי בהמוןןןןן תחומים מבנים חברים סמים התעללויות וכמעט כל נושא שקיים, ואני חושבת שהדברים שעד עכשיו אני עוברת זה רק יכול לחזק אותי לגבי העתיד (אם לא ישבור) לכן... אני פה כדי לשמוע וליעץ ולפרוק... לומר את מה שאני חושבת ואותו דבר לגביך, אם תצטרך משהו כל דבר שאני יכולה לתת , אוזן קשהת תמיכה כלשהי, ואפילו רק חיבוק או יחס אני פה (ותאמין לי חיבוק ויחס כמה שזה נשמה קטן זה דבר ענקי!)