איבדנו צלם אנוש
התבקשתי לפרסם את המאמר הזה שכבר פורסם בפורום אקטואליה לנוער על ידי חמדונה. אשמח לתגובות ובעיקר לקצת אופטימיות חיוך רחב והרבה אהבה לאנשים הסובבים אותכם
בימים אלה אני מסיים 12 שנות השכלה רצופות במדינת ישראל. בין בחינת בגרות אחת למשניה אני זוכר לתת מבט חטוף אל מערכת החינוך אותה אני עוזב. וחברים יקרים, אני זועק למראה הנגלה לפני. אני המום לראות את רמת האלימות הגואה בקרב אלה הצעירים ממני רק בכמה שנים. אני סולד מהירידה החדה ברמת הלימודים תוך כדי התבוננות מדאיגה ברמת האדישות הכה לא אנושית של נערים ואפילו ילדים, כולם קורבנות של רפסודה רעועה הנקראת מערכת החינוך. אני עוזב את מערכת החינוך כמו מי שזה הרגע נהנה לשהות בבית הארחה, וברגע יציאתי ממנו, הוא עלה בלהבות ונשרף לאפר יחד עם כל אורחיו. אורחים כמוני שלצערם הגיעו זמן מסוים אחרי... אנחנו פותחים דף בעיתון ומתבוננים במקרה רצח מזעזע של בן אדם. יהיה הבן אדם נערה צעירה שכל חייה לפניה, יהיה האדם נער שרק רצה לבלות עם חבריו במועדון, ויהיה האדם הילד שלכם. אך פרט אחד נשאר זהה, מדובר כאן בבני אדם. לא יהודים בהכרח, אבל בני אדם! נדמה שצירוף המילים הכה פשוט הזה נעדר מזיכרוננו כבר הרבה זמן. "הביטוי יהודי רצח יהודי" איננו רלוונטי בעיני. הבא נאמר "בן אדם רצח בן אדם". האם שכחנו להסתכל אל אדם בעיניים ולראות את האנושיות שלו? האם שכחנו לזהות בכל אדם את ניצוץ החיים שהעניקה לו הבריאה? ומה יהיה כאשר ניצוץ החיים הזה עם כל הפוטנציאל שבו נקטף על ידי עוד קורבן של חינוך לקוי? האם נעצום עין או שמא נלחם להביא את השינוי? רבותיי, האשמים אינם ההורים, או הטלוויזיה, או המחשב, אלא המדינה. חזונו של אבינו בן-גוריון היה לבנות מערכת חינוך שתקלוט אנשים מכל קצוות הקשת התרבותית, חינוכית וערכית, ותעניק להם חינוך, תרבות וערכים ישראלים. ערכים כמו הומניזם, אהבת החוכמה וכמובן מעל הכל אהבת האדם. אין זה משנה מאין בא הנער או נערה, מאיזה עדה הם באים, מעמד כלכלי או איזה חינוך הם קיבלו בבית מאמא ואבא, בין אם זה חינוך תרבותי נאור, או חינוך אלים ומדכא. מוטלת על מערכת החינוך תפקיד להביא לתוכה ילדים ולהוציא בני אדם! לעולם לא אשכח את תורתו של הפילוסוף המודרני עמנואל קאנט שגרס כי בכל מעשה אותו אנו עושים, עלינו לראות באדם ותבונתו את תכליתנו, ועל כן אל לנו לפגוע בשום אדם, בין אם זה פגיעה פיזית או נפשית. ומדוע המסרים של עמנואל קאנט זרים לדור הנוכחי אתם שואלים? מדוע ילדינו גדלים להיות אנשים ציניים, חסרי כל רגישות או אהבה לזולת. מדוע אנו מגדלים דור של אנשים גועליים, בורים ואף אלימים בסביבה הנכונה? האשם הוא עדיין מערכת החינוך. במערכת שמשלמת למורה זכר זעום, ומעסיקה כל פרחח או פרחה שבקושי השיגו תעודת בגרות להיות מורים, אין פלא שהילדים שלכם גדלים להיות בורים. ורבותיי, לקחי ההיסטוריה לימדנו שבורות מביאה בסופו של דבר להשחתה של ערכי אנוש נעלים. האם אתם מתפלאים שבמדינה שבה הצלחה כלכלית באה על חשבון רווחה אנושית, גדלים ילדיכם להיות מפלצות ציניות וקרות ולא בני אדם? חברים יקרים, במדינה שבה מושקעים יותר כספים בניסיון להנציח כיבוש של עם זר, במקום לנסות לשקם את העם הזר, ולסיים את הכיבוש, אל נא תתפלאו שילדיכם גדלים באווירה האלימה. מר שטרית היקר, כמה "כפות" לא יעזרו לחנך את ילדינו לאהבת האדם. וגברת לבנת היקרה, דעותייך הימניות הקיצוניות הן רחוקות מלהיות קרובות לערכים הישראליים שאת כה רוצה להנחיל לילדים. נציגי הימין הדתי, בעידודכם את שלטון הכיבוש והפיכת הפלשתינאים לאויב חסר פנים, אתם בוודאי אינכם נותנים דוגמא אישית לתלמידים באשר לחשיבותן של ערכים יהודיים הומאניים. מר נתניהו היקר, תחרות בשוק כלכלי הוא דבר טוב, אך הנצחתם של פערים עצומים בחברתנו איננה מעניקה תחרות כלכלית הוגנת עם כל הכבוד לאדוני ובוודאי גם לא חינוך שווה לכל נפש. ובל לא נשכח את כל הפעילים הפוליטיים שאחמיא להם אם אקרא להם בורים. האם זו דוגמא לאהבת החוכמה שאנו רוצים לתת לילדים? רבותיי, הגיע הזמן לחזור לתלם. להשיב את המשמעות לצירוף המילים בן אדם, ולזכור את חשיבותם של חוכמה וידע ואת כוח ההרס של בורות וחוסר רגישות.
התבקשתי לפרסם את המאמר הזה שכבר פורסם בפורום אקטואליה לנוער על ידי חמדונה. אשמח לתגובות ובעיקר לקצת אופטימיות חיוך רחב והרבה אהבה לאנשים הסובבים אותכם