אטימות וגועל נפש

אטימות וגועל נפש

משרד הביטחון לא איפשר לקבור את אריק רוזנטל ז"ל, איש השייטת שנפטר מסרטן אשר קיבל, ככל הנראה, מצלילות בנחל הקישון, בטקס צבאי מלא. כנראה שאין גבול לאטימות במדינה שלנו. יש כנראה משהו שאני לא מבין, אז אולי כדאי שמישהו יסביר לי: מה זה לעזאזל כל כך איכפת להם? אני מבין את העניין של אחידות המצבה, אבל מה לעזאזל משנה להם באיזה טקס זה יעשה? הרי כל חייל שנהרג במהלך שירותו הצבאי, אפילו חייל שגרם במו ידיו למותו ע"י משחק בנשק או נהיגה פרועה וכדומה, זוכה לטקס צבאי מלא. אז מה איכפת למשרד הביטחון שלוחם נועז, שמירב הסיכויים הם שנפטר בגלל פעילות שביצע במהלך שירותו, יקבר בטקס צבאי? זה עולה להם כסף? מצידי, יכולים לאפשר לכל חיל ששירת ביחידה קרבית בצה"ל וסיכן את עצמו למען המדינה להיקבר בטקס צבאי אם הוא רוצה בכך. אם המציאות היא שחילי המילואים הקרביים הם בסכ"ה חילים שיש להם כל שנה 11 חודשים חופש (במקרה הטוב), אז שזה יהיה ככה גם אחרי שהם נפטרים. אם פיספסתי משהו, שמישהו יסביר לי.
 

שמוצקין

New member
כן....

זן לא דוגמא בודדת .כנראה שהאדם נחשב לרכוש צהל גם אחרי מותו... לדעתי קשה להבין את המהות של צהל בלי לשמוע על מקרים כאלה. מהות של אטימות וגועל.
 

shlomikli

New member
Vסיבה היא שהם מסרבים להכיר באחריותם

הם יודעים שקבורה צבאית מלאה תביא לים של תביעות (מוצדקות, מן הסתם) של לוחמים שחלו בסרטן בגלל חוסר האחריות של המערכת ששלחה אותם לצלול בנהר מזוהם להחריד.
 
למעלה