רחוב האגס 1
New member
אח מגן / שכן אלים
אצלי בבניין יש אח ואחות שגרים באותה דירה. אני לא ממש מכיר אותם טוב, אבל את האח הכרתי כבר לפני יותר משנה. לא הכרתי אותו לעומק, אבל הוא לא ממש מצא חן בעיני כבר מההתחלה. לא שהיו בינינו יחסים רעים, אבל גם לא ממש שמרנו על קשר מאז, ובאופן כללי קלטתי שמשהו אצלו לא הכי בסדר. אבל עד עכשיו זה לא הפריע לי. בין השאר הוא אמר לי בזמנו שהוא גר עם אחותו. את האחות הכרתי דווקא רק לפני חודש, כאן בבניין לגמרי במקרה, אבל התברר שאנחנו לומדים כבר סמסטר שלם את אותו קורס (!). מיד הצענו זה לזה את עזרצינו בכל מיני דברים, בין השאר הצעתי לה טרמפים לאוניברסיטה אם אנחנו מתחילים באותן שעות, והיא גם לקחה ממני את מס' הפלאפון. אמרתי לה גם שהיא מוזמנת לקפוץ אלי למעלה מתי שבא לה. בקיצור - שיחה ברוח טובה. לפני שבוע וחצי התקיים המבחן של אותו קורס. אני לא הייתי אמור לגשת, אלא לעשות אותו כעבודת בית ולהגיש אותו במועד ב' בתחילת החודש הבא. היום המבחן עצמו, בערב (כלומר - אחרי שהמבחן כבר התקיים) קפצתי לדירתה של אותה שכנה כדי לשאול אם נשאר לה החומר למבחן, בהחנה שהיא כבר לא צריכה אותו אם הוא כבר התקיים באותו בוקר. דפקתי בדלת, וכשלא הייתה תשובה והנחתי שאיש לא שמע אותי, צלצלתי ליתר בטחון. היא שאלה מי זה, אמרתי מי אני, והיא אמרה "אה, אוקיי". מתשובה כזו לא הבנתי אם היא מתכוונת שהיא מזמינה אותי להכנס או לא. היא לא ניגשה ופתחה את הדלת, ואני נשארתי תקוע שם עוד למשך כדקה. בסופו של דבר, כשראיתי שאין תגובה, נשברתי ועליתי חזרה למעלה. מאז עבר שבוע וחצי. הבוקר תופס אותי האח שלה למטה, כשכבר הייתי בתוך האוטו, והוא אומר לי בזו הלשון: "בוא'נה, חבוב - אם עוד פעם אתה דופק קטע כזה, דופק לאחותי בדלת באמצע הלילה, נשבע לך אני שובר לך את הרגליים". וכדי לסבר את האוזן - השעה שבה דפקתי על דלתם הייתה 21:30 (תשע וחצי בערב)
אצלי בבניין יש אח ואחות שגרים באותה דירה. אני לא ממש מכיר אותם טוב, אבל את האח הכרתי כבר לפני יותר משנה. לא הכרתי אותו לעומק, אבל הוא לא ממש מצא חן בעיני כבר מההתחלה. לא שהיו בינינו יחסים רעים, אבל גם לא ממש שמרנו על קשר מאז, ובאופן כללי קלטתי שמשהו אצלו לא הכי בסדר. אבל עד עכשיו זה לא הפריע לי. בין השאר הוא אמר לי בזמנו שהוא גר עם אחותו. את האחות הכרתי דווקא רק לפני חודש, כאן בבניין לגמרי במקרה, אבל התברר שאנחנו לומדים כבר סמסטר שלם את אותו קורס (!). מיד הצענו זה לזה את עזרצינו בכל מיני דברים, בין השאר הצעתי לה טרמפים לאוניברסיטה אם אנחנו מתחילים באותן שעות, והיא גם לקחה ממני את מס' הפלאפון. אמרתי לה גם שהיא מוזמנת לקפוץ אלי למעלה מתי שבא לה. בקיצור - שיחה ברוח טובה. לפני שבוע וחצי התקיים המבחן של אותו קורס. אני לא הייתי אמור לגשת, אלא לעשות אותו כעבודת בית ולהגיש אותו במועד ב' בתחילת החודש הבא. היום המבחן עצמו, בערב (כלומר - אחרי שהמבחן כבר התקיים) קפצתי לדירתה של אותה שכנה כדי לשאול אם נשאר לה החומר למבחן, בהחנה שהיא כבר לא צריכה אותו אם הוא כבר התקיים באותו בוקר. דפקתי בדלת, וכשלא הייתה תשובה והנחתי שאיש לא שמע אותי, צלצלתי ליתר בטחון. היא שאלה מי זה, אמרתי מי אני, והיא אמרה "אה, אוקיי". מתשובה כזו לא הבנתי אם היא מתכוונת שהיא מזמינה אותי להכנס או לא. היא לא ניגשה ופתחה את הדלת, ואני נשארתי תקוע שם עוד למשך כדקה. בסופו של דבר, כשראיתי שאין תגובה, נשברתי ועליתי חזרה למעלה. מאז עבר שבוע וחצי. הבוקר תופס אותי האח שלה למטה, כשכבר הייתי בתוך האוטו, והוא אומר לי בזו הלשון: "בוא'נה, חבוב - אם עוד פעם אתה דופק קטע כזה, דופק לאחותי בדלת באמצע הלילה, נשבע לך אני שובר לך את הרגליים". וכדי לסבר את האוזן - השעה שבה דפקתי על דלתם הייתה 21:30 (תשע וחצי בערב)
