באמצע הדרך
New member
אח, זה היה טוב...
שלום לכם יוצאים ויוצאות יקרים, המון זמן אני קורא בשקט (שאבא לא יתעצבן) בפורום שלכם, ואני מוכרח לומר שזה יוצא מן הכלל. רציתי לשתף אתכם בסיפורי ואולי גם תהייו לי לעזר בעתיד
נולדתי למשפחה ירושלמית חסידית רגילה לחלוטין, למדתי בת"ת ואח"כ עברתי לישיבה קטנה וישיבה גדולה, הכל היה רגיל פחות או יותר עד לאותו יום שכרבר אספר עליו. מגיל ילד הרגשתי משיכה לבנות, דבר כמובן שלא ניתן למימוש, בגיל יותר מאוחר הייתי יותר מדי בתוך המסגרת ולא היו לי יותר מדי אפשרויות, כך שכמעט ולא חשבתי על זה. בדרך כלל אני טיפוס שלא חושב הרבה, בחברה קוראים לי בחור קר גם ביראת שמים וגם בעבירות. אבל, הכל השתנה לפני שנה בכ"א אדר, נסעתי עם חבר לפולין, לקבר של ר´ אלימלך מליז´ענסק, היה שם יפה מאוד, אכלנו, שרנו והתפללנו קצת. בלילה חברי סידר לעצמו מקום לישון ואני נשארתי תקוע בלי מקום ללון, התחלתי להסתובב פה ושם, אבל גארנישט הכל היה תפוס עד אפס מקום. השעה כבר הייתה מאוחרת, כשמישו ניגש אלי ואמר לי, תנסה במלון שבקצה העיר, אולי שם יש מיטה פנויה, אחרי הסברים קצרים על מיקום המלון, התחלתי צועד רגלית לכיוון המלון (מרחק של 4 ק"מ). אני לא טיפוס שנרתע מללכת לבד בלילה ובקיצור כשהגעתי למלון התאכזבתי קשות, לא נותרה שם אפילו מיטה אחת פנויה, הצעתי לפקיד בקבלה שאני יישן בסאונה או בבריכה אבל שומכלום, אבן, וככה מצאתי את עצמי חוזר רגלית לכיוון הציון, מיותר לציין שהייתי שבור נפשית וגופנית והמצב רוח שלי שאף לאפס, לא אלאה אתכם בפרטים, מרוב שיעמום התחלתי לחפש קיצורי דרך והלכתי דרך כל מיני רחובות צדדים, באחד הרחובות אני רואה באחד החצרות שתי בחורות פולניות יפהפיות יושבות על על המדרגות ומעשנות, התחשמק לי באותו רגע סיגריה, והשמים עדי שלא התכוונתי לכלום באותו רגע. ניגשתי אליהם ושאלתי אותם, סיגרט? הם ענו לי בחיוך ופתחו לי את שער החצר, ואף הגדילו לעשות בכך שהדליקו לי ת´סיגריה, לא עבר יותר מחצי דקה ואני כבר מתכוון להמשיך הלאה, הם התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות באנגלית רצוצה, חלק מהשאלות אני הבנתי וחלק מהתשובות הם לא הבינו, ת´כלס אחת מהבחורות קמה ומזמינה אותי להיכנס הביתה פנימה, למען האמת פיחדתי קצת, אבל אמרתי בליבי, אולי מצאתי סו"ס מקום לישון הלילה. נכנסו הביתה, הם הוציאו שתייה מהמקרר כמה בירות, וויסקי ויין, האמת היא שהיססתי לגעת ביין, הרי זה יין נסך, אבל לא עמדתי בפיתוי (הראשון בסידרה) ושתיתי "לחיים" אח"כ באה עוד כוסית וויסקי, ואח"כ עוד קצת יין ואז היא קמה ודפקה לי נשיקה לוהטת בפנים ובפה, לקח לי זמן לעכל שהלשון שלה בתוך פי, אחרי הכל זאת הייתה הפעם הראשונה שלי עם בחורה בחיים, ואז השנייה התחילה מתפשטת מול עיני הנדהמות, הייתי מסטול לאללה ולא כ"כ הבנתי מה קורה איתי, אבל הם לקחו פיקוד והורידו לי ת´כובע וחליפה, עולם לא אשכח את השאלות על הציצית, מ´זה? הם שאלו ולא הצלחתי להסביר. לא עברו חמש דקות ואני מוצא את עצמי במיטה עם זוג בחורות פולניות מהמהמות שהדריכו אותי צעד אחר צעד מה ואיך לעשות, אחרי איזה 10 דקות זה הגיע והשפרצתי בכוח בתוך הבחורה, אח"כ אני רק זוכר את עצמי דופק, מנשק, נמצץ ומוצץ בטירוף. בבוקר מצאתי את עצמי ערום במיטה ליד הבחורות, אף הם ערומות, לא כ"כ הבנתי איפה אני ומה אני עושה פה, אבל זה עבר. קמתי, התקלחתי, אכלנו ארוחת בוקר משותפת (אולי כשרה?!) אמרתי יפה שלום והגעתי לציון. מאותו בוקר, אין לי חשק להתפלל יותר, להניח תפילין ובכלל ללמוד. מאותו בוקר, אני לא יודע מה אני רוצה בצמי בחיים ומה אני עושה כאן בכלל. מאותו בוקר, אני רק חושב על בחורות 24 שעות ביממה. מאותו בוקר, כבר היו לי המון חוויות עם בנות חרדיות, חילוניות יהודיות וגויות. מאותו בוקר, אני לא מוצא את עצמי בשום מקום, נשארתי עם הלבוש החרדי אבל לא עם התוכן, אני מת לצאת מהמסגרת אבל אני לא יודע איך אסתדר בחוץ, אני לא יודע איך ההורים שלי יקבלו את זה. שבוע טוב לכולם אבוד באמצע הדרך
שלום לכם יוצאים ויוצאות יקרים, המון זמן אני קורא בשקט (שאבא לא יתעצבן) בפורום שלכם, ואני מוכרח לומר שזה יוצא מן הכלל. רציתי לשתף אתכם בסיפורי ואולי גם תהייו לי לעזר בעתיד
נולדתי למשפחה ירושלמית חסידית רגילה לחלוטין, למדתי בת"ת ואח"כ עברתי לישיבה קטנה וישיבה גדולה, הכל היה רגיל פחות או יותר עד לאותו יום שכרבר אספר עליו. מגיל ילד הרגשתי משיכה לבנות, דבר כמובן שלא ניתן למימוש, בגיל יותר מאוחר הייתי יותר מדי בתוך המסגרת ולא היו לי יותר מדי אפשרויות, כך שכמעט ולא חשבתי על זה. בדרך כלל אני טיפוס שלא חושב הרבה, בחברה קוראים לי בחור קר גם ביראת שמים וגם בעבירות. אבל, הכל השתנה לפני שנה בכ"א אדר, נסעתי עם חבר לפולין, לקבר של ר´ אלימלך מליז´ענסק, היה שם יפה מאוד, אכלנו, שרנו והתפללנו קצת. בלילה חברי סידר לעצמו מקום לישון ואני נשארתי תקוע בלי מקום ללון, התחלתי להסתובב פה ושם, אבל גארנישט הכל היה תפוס עד אפס מקום. השעה כבר הייתה מאוחרת, כשמישו ניגש אלי ואמר לי, תנסה במלון שבקצה העיר, אולי שם יש מיטה פנויה, אחרי הסברים קצרים על מיקום המלון, התחלתי צועד רגלית לכיוון המלון (מרחק של 4 ק"מ). אני לא טיפוס שנרתע מללכת לבד בלילה ובקיצור כשהגעתי למלון התאכזבתי קשות, לא נותרה שם אפילו מיטה אחת פנויה, הצעתי לפקיד בקבלה שאני יישן בסאונה או בבריכה אבל שומכלום, אבן, וככה מצאתי את עצמי חוזר רגלית לכיוון הציון, מיותר לציין שהייתי שבור נפשית וגופנית והמצב רוח שלי שאף לאפס, לא אלאה אתכם בפרטים, מרוב שיעמום התחלתי לחפש קיצורי דרך והלכתי דרך כל מיני רחובות צדדים, באחד הרחובות אני רואה באחד החצרות שתי בחורות פולניות יפהפיות יושבות על על המדרגות ומעשנות, התחשמק לי באותו רגע סיגריה, והשמים עדי שלא התכוונתי לכלום באותו רגע. ניגשתי אליהם ושאלתי אותם, סיגרט? הם ענו לי בחיוך ופתחו לי את שער החצר, ואף הגדילו לעשות בכך שהדליקו לי ת´סיגריה, לא עבר יותר מחצי דקה ואני כבר מתכוון להמשיך הלאה, הם התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות באנגלית רצוצה, חלק מהשאלות אני הבנתי וחלק מהתשובות הם לא הבינו, ת´כלס אחת מהבחורות קמה ומזמינה אותי להיכנס הביתה פנימה, למען האמת פיחדתי קצת, אבל אמרתי בליבי, אולי מצאתי סו"ס מקום לישון הלילה. נכנסו הביתה, הם הוציאו שתייה מהמקרר כמה בירות, וויסקי ויין, האמת היא שהיססתי לגעת ביין, הרי זה יין נסך, אבל לא עמדתי בפיתוי (הראשון בסידרה) ושתיתי "לחיים" אח"כ באה עוד כוסית וויסקי, ואח"כ עוד קצת יין ואז היא קמה ודפקה לי נשיקה לוהטת בפנים ובפה, לקח לי זמן לעכל שהלשון שלה בתוך פי, אחרי הכל זאת הייתה הפעם הראשונה שלי עם בחורה בחיים, ואז השנייה התחילה מתפשטת מול עיני הנדהמות, הייתי מסטול לאללה ולא כ"כ הבנתי מה קורה איתי, אבל הם לקחו פיקוד והורידו לי ת´כובע וחליפה, עולם לא אשכח את השאלות על הציצית, מ´זה? הם שאלו ולא הצלחתי להסביר. לא עברו חמש דקות ואני מוצא את עצמי במיטה עם זוג בחורות פולניות מהמהמות שהדריכו אותי צעד אחר צעד מה ואיך לעשות, אחרי איזה 10 דקות זה הגיע והשפרצתי בכוח בתוך הבחורה, אח"כ אני רק זוכר את עצמי דופק, מנשק, נמצץ ומוצץ בטירוף. בבוקר מצאתי את עצמי ערום במיטה ליד הבחורות, אף הם ערומות, לא כ"כ הבנתי איפה אני ומה אני עושה פה, אבל זה עבר. קמתי, התקלחתי, אכלנו ארוחת בוקר משותפת (אולי כשרה?!) אמרתי יפה שלום והגעתי לציון. מאותו בוקר, אין לי חשק להתפלל יותר, להניח תפילין ובכלל ללמוד. מאותו בוקר, אני לא יודע מה אני רוצה בצמי בחיים ומה אני עושה כאן בכלל. מאותו בוקר, אני רק חושב על בחורות 24 שעות ביממה. מאותו בוקר, כבר היו לי המון חוויות עם בנות חרדיות, חילוניות יהודיות וגויות. מאותו בוקר, אני לא מוצא את עצמי בשום מקום, נשארתי עם הלבוש החרדי אבל לא עם התוכן, אני מת לצאת מהמסגרת אבל אני לא יודע איך אסתדר בחוץ, אני לא יודע איך ההורים שלי יקבלו את זה. שבוע טוב לכולם אבוד באמצע הדרך
