אחת

appleH1

New member
אחת

מישהו שלח לי שאלה במסר אישי, וחשבתי להוסיף את זה בפורום. כמובן שהכל נעשה באישורו. רק כדי שיהיה לדברים קונטקסט, זה מישהו שיגיע ללמוד פיזיקה בטכניון ושאל אותי כמה שאלות. עניתי עליהן בהרחבה, ואולי עוד אנשים יוכלו להעזר בהן. השמטתי חלק מהדברים שאולי יסגירו את זהותו, אבל כמעט אין עריכה. מענה ראשון שלי, נראה לי שאתם יכולים לנחש את השאלות: ----------------------- יותר נכון להגיד שלמדתי בטכניון, כי בערך לפני שבועיים הגשתי את העבודה שגמרתי לפני חודש וחצי, בביופיזיקה. בקשר לשאלות: אני מאוד אוהב את הפקולטה, אבל כמו שאמרתי, אולי זה בגלל שאף פעם לא ערערתי, אף פעם לא ביטלתי, אף פעם לא היו לי בעיות שצריך בשבילן אינטראקציה עם המרצים שחורגת מהשעות של הקורסים. ממה שהבנתי, הפקולטה גמישה וסובלנית בצורה די יוצאת דופן. יותר מזה, בניגוד ללימודי חשמל למשל, התחושה היא שמלמדים אותך כדי שתבין, ומתוך שותפות - כך שמאוד נעים לשאול את המרצים, ובמיוחד בסמסטרים הגבוהים, שאלות. לא ניצלתי את זה, גם לא בשביל כל מיני שאלות סקרניות והרחבת הדעת, אבל דלתם של המרצים פתוחה תמיד. או לפחות בשעות הקבלה. המעבדות הן בסך הכל כלי דידקטי. בסמסטרים הראשונים אתה בסך הכל עוקב אחרי הוראות שכתובות בחוברת שמחלקים לך, כאשר יש שאלות הכנה שאתה צריך לענות עליהן לפני שתתחיל בניסוי. אני לא עשיתי אפילו דו"ח אחד בכל שלוש השנים, כי היה לי שותף קפדן (אני זוכר משום מה שאתה גם רוסי, אז אני לא אגיד שזה בגלל שהוא רוסי :) ). מדי פעם יש אפשרות להפגין יצירתיות - בפרוייקט קטן שאפשר לקחת במעבדה 1 או 2 (שאני ממליץ לקחת ב 2) וגם בשני הסמסטרים האחרונים, כאשר המעבדה הופכת להיות משהו שאתה עושה בזמנך החופשי, פחות או יותר (אתה מקבל מפתח ובא מתי שבא לך). שאלות כלליות על הלימודים (על קורסים ספציפיים, למשל) אתה מוזמן לשאול, ונראה לי שזה נחמד לדעת קצת לפני שמתחילים. אני למדתי סתם פיזיקה, לא אלקטרואופטיקה, אבל חלק גדול מהקורסים התיאורטיים של המסלול לקחתי כבחירה. זה נושא יחסית מעניין, אבל זה כל מה שאני יכול להגיד, כי אין לי מושג מה קורה שם מבחינה מנהלתית. מה שכן, בסמסטרים הראשונים כולם לומדים אותו דבר. השנה האחרונה של המסלול, הנוספת (זו שמזכה אותך בתואר מהנדס, אני חושב), אמורה להיות בעיקר העמקה של הידע התיאורטי, הרבה עבודה ניסיונית, אבל הכי חשוב - הזדמנות להתחכך בפרופסורים (ועוד יותר חשוב, בדוקטורנטים, שיש להם קצת יותר הבנה, לפעמים..). מהרבה סיבות אני חושב שהמסלול של אלקטרואופטיקה כדאי. אם לא היית עתודאי, אז היה הבדל מסויים כשהיית מתחיל לחפש עבודה, כי היה לך ניסיון טכני גדול יחסית לפיזיקאים רגילים שסתם נוברים במחברות. בגלל שאתה כן עתודאי, זה עשוי לזכות אותך בשיבוצים, או באפשרות לשיבוצים, יוקרתיים יחסית, ברפאל, למשל. אני ממליץ לך להתחיל את התואר התלת שנתי, ואם יתחשק לך, לעבור. לא נראה לי שיעשו לך בעיות (הפקולטה בטח לא). הדבר שחשוב לזכור בקשר לפיזיקה, זה שהתואר הראשון הוא ממש רק טעימה, רק הקדמה לתארים מתקדמים. אם אתה נורא מתעניין בסיבים אופטיים, כדאי לך פשוט לקרוא, אחרי שתעשה קורס או שניים באופטיקה, כי חוץ מכמה משפטים כללים על העקרון אתה לא תקבל יותר מדי אינפורמציה. זה, אגב, אחד מהדברים היפים של התואר. הכי חשוב, בלי פאניקה. למרות שזה אחד מהתארים הכי קשים, הוא הרבה יותר כיפי ומשוחרר מחשמל. כל מי שיש לו טיפה של שאר רוח ולומד פיזיקה-חשמל (ואין הרבה כאלה, במיוחד לא מפסגות) מעדיף את הפיזיקה על החשמל. אם לא מבחינת תוכן, לפחות מבחינת הגישה. זה תואר שכדאי לעשות בכיף, בלי לחץ. אתה עתודאי, והציונים שתקבל ממש לא משנים שום דבר, מהניסיון שלי, ומהשיבוצים שראיתי שאנשים מקבלים. היינו שישה עתודאים בפקולטה, עם עוד שניים ממתמטיקה פיזיקה (הייתי עובר לשם אם הייתי יכול), וכולם קיבלו שיבוצים במקצוע.
 

appleH1

New member
שתיים

והנה המסר הבא שלי, אחרי שהוא הראה מצב רוח קצת יותר מדי טוב: ---------------------------- ועכשיו, לבשורות הרעות. קח, למשל, אותי. רשמית, אין לי מושג לאן אני מתגייס. אני יודע את זה באופן לא רשמי רק בגלל הבזק לא אופייני של תושיה. זאת אומרת שאף אחד לא דיבר איתי או התייעץ איתי בקשר לשיבוץ. כדי להמנע משיבוץ שלא ימצא חן בעיני הייתי צריך "לפוצץ" ראיונות, וכאן מגיעה הנקודה הבאה: אתה לא יכול להבדיל בין תפקיד טוב לתפקיד לא טוב, גם לא אחרי סוף התואר. אלא אם כן הוא בגופים אזרחיים, ואתה שם מטעם הצבא, לא בתור ממש חייל, מה שאומר שיש סיכוי טוב שדחיתי ג´ובים טובים ונכנסתי בקפיצת ראש לג´וב גרוע. כל זה, רק בשביל לקלקל לך קצת את המצב רוח, ועכשיו לתותחים הכבדים. יש לי חבר אחד שיגמור צבא בעוד כמה ימים והולך ללמוד אמנות בבצלאל (מה שהייתי לומד אם לא הייתי לומד פיזיקה, אולי). הוא עומד כרגע בפני פתיחה של חיים חדשים, עם דירה ושתי שותפות בירושלים. יש לי חבר אחר שהשתחרר, ומתכנן עכשיו, בלי לחץ, טיול ארוך לחו"ל, ובינתיים עובד במלצרות, מכיר המון אנשים חדשים ועושה בשביל הכיף קורס בארמנים. יש לי חבר אחר שיגמור בעוד חודש, שאין לו מושג מה הוא יעשה, וכשמזכירים לו שאין לו מושג מה הוא יעשה מתפשט לו על כל הפרצוף חיוך די גדול. עוד חבר, שהולך לעבוד על ספינת פאר במשך חצי שנה כמאבטח ולעשות המון כסף. ועוד אחד, שבא אלי פעם בשבוע שבועיים עם רעיון לסטראט אפ, שעובד בינתיים בבניית אתרים. ואני לא חושב שאתה יכול להעריך, מאיפה שאתה עומד, כמה החופש הזה מענג וכמה כואב להיות כל כך לא חופשי. בכל זאת, בשבילי העתודה השתלמה. בסוף התיכון הייתי בור, אידיוט, צר אופקים וכן הלאה, ונראה לי שעכשיו אני פחות. זה גם שווה משהו. חוץ מזה, את התואר הזה לקחתי די בקלות, בלי לעשות יותר מדי שיעורי בית (נראה לי שעשיתי פחות מעשר פעמים בכל התואר), עם לקרוא המון (שניים שלושה ספרים בשבוע, בעיקר ספרות יפה, ולאנשים קשה להעריך כמה תוכן זה מכניס לחיים), עם חברה (לפחות בשני שליש הראשונים של התואר) - כך שכשאני מסתכל אחורה, וחושב לעצמי על האפשרויות האחרות שהיו לי, אני די מרוצה. הבעיה היא, שכשאני מסתכל קדימה, אני די נחרד. ושלא תחשוב שהתואר הוא כל כך כיפי. הוא כיפי במבט לאחור, כשאתה באמת מפנים את מה שלמדת, ואתה כבר לא צריך להבחן על זה. לי, לפחות, היה ממש ממש קשה להביא את עצמי לשבת ולהתכונן למבחנים, עד כדי תקופות ארוכות של מה שאני יכול להגדיר רק כדכאון וכעס נוראי על עצמי, כי לא נגעתי בחומר למבחנים. אבל חוץ ממבחנים יש גם זמנים נחמדים יחסית. אני גר בערך שמונים ק"מ מהטכניון, על כביש החוף (כן כן, דרומית לטכניון), ולא נשארתי שם (בטכניון) אפילו סוף שבוע אחד, הישג שאני חושב שהוא חסר תקדים, כך שהיה לי מעניין בבית. זה היה חשוב כי - ושלא ישקרו לך - בטכניון אין חיי חברה, יש לכל היותר חברים (אני לא יודע איך זה בת"א). אבל אולי עדיף שאני לא אפחיד אותך יותר מדי, לפני שאני באמת יודע מה קורה איתי, ומה בדיוק התפקיד. יכול להיות שהכף מתאזנת כשהלא-עתודאים מתחילים ללמוד, אבל לי חסרה כרגע כמות גדולה מאוד של חופש. - - - - - - תגיד, יפריע לך אם אני אשים את זה בפורום? אני יכול למחוק את השם שלך אם אתה רוצה.
 

appleH1

New member
שלוש

ואחרי שהתפלספתי, הוא שאל אותי שאלה טכנית, על מרצים מועדפים, שהתשובה עליה מופיעה כאן. --------------------- בניגוד לשטיפת המוח שאתה עומד לקבל, ולעיסוק המתמיד והכפייתי שתתקל בו בשנה הראשונה ובמקרים עצובים במיוחד גם בשנים מאוחרות יותר, אני ממליץ לך להמנע מהמירוץ והמאבק על מרצים טובים. יש לכך הרבה סיבות. 1. צפוף אצל המרצים הטובים. צפוף במקום וצפוף בזמן. אין שום דבר יותר נלעג מסטודנט שרץ מתנשף עם התיק כדי לתפוס מקומות באולם שעומד להתפוצץ, חוץ מעתודאי שרץ מתנשף עם התיק כדי לתפוס מקומות באולם שעומד להתפוצץ. אני לא יודע מה איתך, אבל עבורי יותר חשוב לשבת בנוח וברווחה, ורצוי בלי גופים שנושמים נושפים מפליצים מדברים וכותבים במרחק של פחות מעשרה סנטימטר מהמרפקים שלי. צריך לזכור שרוב ההרצאות אורכות שעתיים, ואני בן אדם די עצבני. אחרי שעתיים של ישיבה ליד כל כך הרבה אנשים אני פשוט הופך לשבר כלי. 2. המרצים הטובים הם לא תמיד טובים. זאת אומרת, יש הרבה גחמות שהמאסה הסטודנטיאלית לוקה בהן, שמאלצות אותה לבחור במרצה זה ולא במרצה ההוא. לרובן אין קשר להנאה מהקורס ולא לציון הסופי שלך, ואלו שני הדברים החשובים היחידים (חוץ מהצפיפות). מכאן, שכל מאמץ שתשקיע וכל הסבל שתסבול כדי לשבת אצל מרצה טוב, לאו דווקא יקדמו אותך בשני תחומים אלה. 3. אצל המרצים שנחשבים פחות טובים בדרך כלל יש בעיה אחת או שתיים שפוסלות אותם מניקוד גבוה במשאל המרצה. לעיתים קרובות הבעיה היא חוש הומור קצת יותר מדי מתוחכם ועדין. במקרים אחרים זה יכול להיות מעיל צבאי ישן שהמרצה לובש גם בקיץ (בקורסים של מתמטיקה, בעיקר). אבל הסיבה הכי נפוצה היא בטחון עצמי קצת ירוד של המרצה. אצלי זה מעורר חיבה, אצל רוב האנשים זה מעורר זלזול. 4. אצל מרצים פחות צפופים בדרך כלל יש יותר סבלנות לשאלות, גם במהלך ההרצאה וגם (יותר נחמד) בהפסקות. כל מה שנאמר פה, תקף פחות או יותר גם למתרגלים - אבל אצל המתרגלים יש חשיבות יותר גדולה ל"טוב" או "לא טוב", ובמיוחד בפיזיקה ובמתמטיקה. זה בגלל שההרתאות בתחומים אלה הן בדרך כלל מאוד תיאורטיות, לעומת התרגולים, שבדרך כלל מסבירים לך איך לפתור שאלות שחלקן יהיו די דומות למה שיש במבחן. חוץ מזה, רוב התרגולים הם בני שעה אחת, וזה פרק זמן יותר סביר להצטופפות. בטכניון, כל מי שנמצא בפקולטה נורמלית, כולל הפיזיקאים, לומדים את אותם קורסי פתיחה בפיזיקה, ואת אותם קורסים במתמטיקה, ולכן יש עומס כל כך גדול על ההרצאות והתרגולים בשני הסמסטרים הראשונים בפקולטה לפיזיקה של הטכניון, רוב מה שאמרתי מתחיל לאבד משמעות בסמסטר השלישי, ומאבד אותה לחלוטין בחמישי. ככל שהסמסטרים גבוהים יותר, מספר הסטודנטים קטן יותר (יש פיצול גדול בגלל הבחירה), ובדרך כלל יש מרצה אחד לקורס, כך שאין צורך להתלבט. אם אתה רוצה הצעות קונקרטיות על מרצים של השנה הראשונה, הנה קצת: אלישע כהן, פיזיקה 1 או 2: מאוד פופולרי, ובמקרה שלו, בצדק. הוא די ענייני, ודי אליטיסט, ולפעמים, מה שגרם לי לחבב אותו, הוא יורד על הבורות של הסטודנטים ועל הבהמיות שלהם (שמתבטאת בשיעורים שלו באופן חריף, בגלל שכל כך צפוף). הוא די טוב, אבל אחרי סמסטר אחד אצלו נשברתי, כי היו שם יותר מדי אנשים בשבילי, ועברתי ל... יורם רוזן, פיזיקה 2 (לפעמים): הוא צעיר וגם די נאה, עם שרירים מאסיביים ברגליים, כך שאצלו יש אחוז גבוה יחסית של סטודנטיות, אבל מתוך 20 איש בהרצאה, לעומת 200 של אלישע. הוא מאוד נחמד ודי משעשע, אבל אם הייתי חרד לציוני הייתי חוזר לאלישע. ההבדל הוא שהוא הרבה יותר משקיע בהבנה, ופחות בתיאור מקיף וטרחני של הנושאים. אני באתי לעשות את התואר כדי להנות, אז בחרתי ברוזן. חדו"א 1: קורס שאם רוצים להנות, באמת כדאי ללכת למרצה בלי אנשים, כי ככה הקורס הופך לפחות מלחיץ ואנשים לא מבלבלים לך את המוח על כמה שהוא קשה (אתה מבין לבד). אני הלכתי למרצה שלדעתי הוא מעולה (זה עם המעיל הצבאי, לא זוכר איך קוראים לו), כי הוא פתר תרגילים והתנהג קצת כמו מתרגל. חדו"א 2: הייתי אצל מרצה ממש טוב, אבל כמעט לבד. הייתי היחיד שהבין מבין רוב החברים שלי, גם היותר משקיענים, ואני חושב שבזכותו. בכלל, בקורסים של מתמטיקה יש לאנשים המון דעה מוקדמת על המרצים ואין לי מושג למה. כשאני הייתי סטודנט, היה איזה מאובן שברירי שהרצה את שני הקורסים האלה, ופעם אחת באתי לראות הרצאה שלו. היה פשוט מדהים לראות שהוא לימד גרוע, ועד היום אני לא יודע למה אנשים שמו כסאות במסדרון כדי לשמוע אותו. אלגברה: מישהו פה כתב משהו כמו "אגא נאדר" ונראה לי שהייתי אצלו, כי אצלו הצפיפות השתלמה.
 
ישנם שני צדדים למטבע

אני כרגע אמנם עוד לפני תחילת דרכי בטכניון, ויכול להיות שגם אני ארגיש שחסר לי חופש בסיום הלימודים, אבל ישנו עוד דבר שעל עתודאים חדשים לזכור בעודם מתלבטים מה לעשות. חלק מתחושת חוסר החופש שלך נובעת מהעובדה שאתה משווה את עצמך לחבריך, והם כרגע כולם חופשיים. אולם, חלקנו נכנסים למסלול הזה יחד עם חבריהם. אני למשל יודעת שבעוד ארבע שנים, ארבעה מחבריי הטובים יהיו באותו מצב כמוני, או אף יותר "גרוע" (רפואה וטיס), לעומת רק שניים שיהיו במצבים שאתה תיארת. מה גם שאני מצפה להכיר אנשים חדשים בתקופת הלימודים, וגם הם כמובן יהיו באותה סיטואציה כמוני. כלומר, כאשר אנשים מנסים לחשוב כיצד ירגישו עוד שלוש/ארבע שנים עליהם לקחת בשיקול את החוג החברתי הספציפי שלהם, ולאו דווקא את זה שתואר כאן. ותודה שהעלית את זה לפורום, חלק מהעצות תרמו לי.
 

appleH1

New member
ואני מסתכל על שניהם, בסופו של דבר.

אבל חשוב שכל מי שמתחיל יהיה מודע לתחושות שישתלטו עליו אחרי שקייטנת הלימודים תגמר. אם מתאפשר לכם, הייתי ממליץ שתנסו לשוחח, ולא בפורום, עם עתודאים אחרים שכבר עברו חלקים שונים מהמסלול. זה יעזור לכם גם בהתנהגות מול מדור עתודה ובראיונות, למשל. האמת היא, שכמותית, רוב החברים שלי הם עתודאים, כולל כמה שהיו חברים שלי בתיכון. אני לא מתאר משהו שהוא תוצאה של קנאה, אלא רק משהו שאיבדתי ברגע שנכנסתי לעתודה. אני לא אעבוד בחנות דיסקים, כמו שחלמתי. אני לא יודע מתי יתאפשר לי לעשות את התואר בספרות שאני רוצה. אני לא אעשה טיול ארוך באירופה, ועם האזרחות הזרה שלי זה חבל. אני לא נמצא במירוץ שבו חשוב להגיע ראשון לתואר האחרון ולהתחיל לעבוד. לא כל כך חשוב לי לעבוד בפיזיקה, אבל כן חשוב לי ללמוד. ברור שאפשר להגיד שבכל מסלול חיים שהייתי בוחר, לא הייתי יכול לעשות כל מה שמתחשק לי, אבל גם אין ספק שהמסלול של העתודה מגביל אותי בצורה קיצונית. אורח החיים הצבאי מגביל אותי בצורה קיצונית. בשום מקום אחר אין התחייבות כל כך ארוכה, שאולי תצליח ואולי לא. מכל עבודה אפשר לסגת, לשבת חודש בבית ולהרהר בעתיד - חוץ מבעתודה. החברים שלך, ברפואה וטיס, אולי מאוד סגורים על מה שהם רוצים לעשות. זה לא כמו שאני יודע שאני רוצה להיות פיזיקאי ואני מוכן לעבוד בפיזיקה - הם כנראה אנשים עם אידאלים, עקרונות, שאיפות וכולי - לי יש רק סקרנות ועניין ותחושה של חוסר זמן. בכל מקרה, נכון שצריך לקחת בחשבון את החוג החברתי - זאת עצה טובה שכדאי לייעץ לעתודאים חדשים. לי לא החוג החברתי מפריע, אלא אינספור האפשרויות שנמנעות ממני. ומצד שני, כמובן, אני מאוד מרוצה מהתואר שעשיתי ומכך ש(לפי מה שאני יודע)השיבוץ שלי יהיה לא רע. אם הייתי צריך לבחור שוב פעם, הייתי עושה את אותה החלטה, ונכנס לעתודה באותו מקצוע שנכנסתי (למרות שכל האופציות והפקולטות היו פתוחות בפני).
 

LordR

New member
אני קצת שונה ממך

דבר ראשון תודה נגעת בדיוק בנקודות שעיניינו אותי מכל. ומאוד טוב שהעלת פה הרצון שלי זה להתמקד בפיזיקה זה מה שהכי מעניין אותי כעת והייתי רוצה להשקיע בזה חלק ניכר מחיי אז במקרה שלי נראה לי, שזה לא יגזול ממני דברים אחרים.
 

עומר ד

New member
צ´מע בנאדם..

אתה צריך לכתוב ספר!! קראתי את "אחת", "שתיים" ו"Aלוש" והתרשמתי!! יש לך כרון כתיבה (והכל לא בציניות- אני רציני) יפה מאוד.. תן לזה שם "עלילותיי בטכניון" או משהו כזה. הצלחת להפוך משהו שנשמע ממש משעמם כמו שגרת היומיום בפקולטה לפיזיקה בטכניון לחיבור די מעניין עלה ו-הצלח!
 

שמש27

New member
קבל ח"ח ענק ../images/Emo70.gif

אני אצור איתך קשר בימים הקרובים, נעשה עם זה משהו. יפה מאד !
 

דרור4

New member
מוסיף לברכות ומקפיץ למעלה

כל הכבוד על היוזמה, ותודה רבה על העזרה
 
למעלה