אחת המסקנות

[ינוקא1]

אחת המסקנות

שהגעתי אליהן מהמדיטציה שכתבתי אתמול , היא התפיסה של ה"אני" כאפשרות.

הרמב"ם וגם פילוסופים מוסלמיים הגדירו את ההבדל בין האדם לאל כהבדל בין "אפשרי המציאות" לבין "מוכרח המציאות".

(פירוש - הבריאה וכל אשר בה , יכולה להיות ויכולה גם לא להיות - לכן היא נקראת "אפשרי המציאות".
אך ההוויה עצמה מוכרחה להיות , כי אין אפשרות להוויה ללא הוויה - גם ל"ריק" ול"אין" יש הוויה משלהם , אחרת הם לא היו. לכן האל נקרא "מוכרח המציאות").

הבנתי כי ההתמזגות עם ההויה עצמה , באופן שהגוף לא יסתור את ההתמזגות , יכולה להיות רק כאשר אנחנו חושבים על עצמינו כ"אפשרות" !

זו הדרך היחידה לעבור בהוויה , בלי שהגוף יפוזר לחלוטין.

(זה מזכיר מאוד גם את החתול של שרדינגר מתורת הקוונטים.
http://he.wikipedia.org/wiki/החתול_של_שרדינגר )

 

[צחי שוחט]

וואלה נשמע נכון. כשאני שומע יהודית ממך,

היא נשמעת נכונה

.
וגם הסקת המסקנות שלך מעניינת.

לומר שיש הוויה מסויימת (עם רמיזה לעליונה) שקיימת בכל מקרה והבריאה היא רק אפשרית....חזק. למרות שזה נשמע - מה בכך

או ברורררר

.

 

[ינוקא1]

למדתי "יהודית" כמה שנים טובות , אבל רק עכשיו אני מתחיל "להבין" . . .

(ואני מכיר הרבה כאלו שלמדו כמה עשרות שנים טובות , ולצערי כנראה לא יבינו בגלגול הזה

הדברים כל כך "נסגרו" במשך הגלות שזה כמו חפירה ארכאולוגית)

ואתה יודע שהדברים הכי פשוטים הם תמיד הכי חזקים !!!

 

[neophile]

זה כמו הסוגייה של מלכות דאינסוף

אי אפשר לדבר על אדם קדמון ( הכלי של אינסוף) בלי לדבר על כל הספירות או לפחות על ה4 העיקריות - חכמה , בינה , זעיר אנפין והמלכות בייחוד .

 

[neophile]

כלומר אי אפשר לדבר

על דברים שקיימים במסגרת של זמן ומקום בלי מלכות , כמו כן אי אפשר לדבר על רוח בלי מלכות .
כתר ומלכות זה הקטבים הבסיסיים זה יאנג ויין ( אחד מזוגות היאנג והיין הרבים שנמצאים בתורת הספירות אך אלו הבסיסיים ביותר)

אנחנו לא יודעים מה זה קיום של רוח (במובן הקבלי של נפש-רוח-נשמה) אלה רק דרך המלכות .

והרי חכמה , בינה , זעיר אנפין ונוקבא הם ארבעת אותיות יהוה .