אחרי שנה שלמה של......

[י ל ד ת האור]

אחרי שנה שלמה של......

כן

לא

אולי

אני רוצה

לא רוצה

אני אצליח

לא אצליח

אני פוחד

אני יכול

ועוד.... ועוד....... הוחלט כי הוא יוצא לפנמיה השנה (ההחלטה הסופית היתה שלו) עוד קצת התפלצפות עלי ועל הסובבים אותו ואותי.... הוא כבר נפרד מהחברה בכיתה

היום הוא עשה מבחנים

יצא כמו טווס מהחדר.....ראשון "ראית איזה חכם אני אמא" אחרי 10 דקות בערך הודיעו לו שהוא התקבל עכשיו......הוא לא מפסיק לבכות

 

[מיקי 43]

הוא מתבגר ומתחיל להבין

וזה בריא לבכות גברים אמיתיים בוכים ומשחררים ומתרקחים ולומדים ומצליחים ומתקדמים בעזרת משפחה תומכת מאחור וחוזק נפשי בשילוב רצון הוא יצליח בגדול רק לזכור שנה א קשה מאד יש המון רגעי משבר אסור להישבר חובה ללמוד להתגבר בהצלחה מיקי

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo8.gif

אמרתי לו "אם יש לך בעיה הכי קטנה" טלפון אחד ל"שרק"

עכשיו הוא נרדם שששששש

 

[רות 2]

המון המון הצלחה ושפו על ההחלטה שלכם

יעשה לו רק טוב .. הרבה טוב.. !!! מאחלת רק טוב !!

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif

 

[L o v e M e1]

שיהיה לו בהצלחה, והעיקר הוא צריך

לדעת שתמיד יש לו לאן לחזור, ומותר לו לפחד ולבכות בכל זאת, זה ללכת אל הלא נודע ולקחת בעיקר אחריות על עצמו. בטוחה שגם עליך תעבור תקופה לא קלה, אבל אם תדעי שטוב לו, יהיה טוב לך.

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo24.gif

 

[מזל חי]

איזה כיף ../images/Emo24.gif

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo140.gif

 

[R a c h e li]

החלטה קשה......

ולדעתי גם לך מותר לבכות

עוגות סוף שבוע עלי......

אוישששששששששששששששששש כמה שאני שמחה וגם עצובה........ חמוד רחלי אוהבת אותך.....

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo25.gif

שבת ראשונה אצלך

גם אני אותך

 

[M i c h a l y U S A]

שיהיה לו ב ../images/Emo57.gifהצלחה!!!

אין לי מושג בן כמה הוא אך יש גיל שהם עושים החלטות לבד..גם אם קשה..ברגע שהחליט הוא ילך לקראת זה..אך גם יודע אם קשה וזה לא מה שרצה..יש לאן לחזור.. כבר עם הרבה נסיון בהחלטות של בני הנעורים..וחושבת שצריך לדעת לשחרר אותם ולתת להם את האמון שיש להם הכוח להחליט מה טוב בשבילם. רק השחרור קשה לפעמים...אצלי זה היה ברזיל..עכשיו שניים שחזרו לארץ..ופשוט מתרגלים לרעיון שהם אנשים בפני עצמם.. שיהיה לו בהצלחה בכל מעשי ידיו..

 

[י ל ד ת האור]

הוא בן 14 בקרוב

התקופה האחרונה בבית היתה קשה עבורו יחד עם הרבה שיחות הוא הגיע להחלטה לפני פסח ביקרנו בפנמיה הוא התלהב מאוד אני רק מקווה שהוא יפרח שם

 

[my sunshine]

כי למרות הכל, עכשיו

הוא מתחיל להבין את כל המשמעויות של זה, המרחק מהבית, מהחברים ממך ומאחותו.. מהמשפחה.. בטוחה שהוא יודע שהבית הוא עדיין מבצרו, המקום שאליו הוא תמיד יכול לשוב, להתקשר כשצריך. וחוץ מזה, אם הוא מתחרט עדיין לא מאוחר.

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo25.gifלא מאוחר בכלל והוא יודע

 

[אופק דגנית]

זוכרת..

שהנער שלי העלה את רעיון הפנימיה.. התפשרנו על..שנה בהמתנה..בשבילי לעכל רעיון בשבילו טיפה להתבגר יותר ואם הרעיון עדיין ישאר חיי בראשו.. אז אסכים ואלך איתו ..ברצונו. השנה כבר אוטוטו מסתימת לה..והרעיון "מת"..מהר יותר ממה שחשבתי.. ואוו.. לי אפילו במחשבה..הדמעות כבר יוצאות.. בהצלחה.. לרצות להיות "ילד פנימיה"..זה להיות ילד עם אופי חזק..

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo25.gif

 

[עלה ירוק לכנסת הבאה]

בהצלחה לו בדרכו

ולך, חיבוק, שלא יחסר.

 

[י ל ד ת האור]

../images/Emo140.gif תודה

 

[Kטלנית]

ילדה, את ממש לא../images/Emo70.gif../images/Emo9.gif

ילד בוגר ונבון שהגיע להחלטה הזאת כל עוד זה בא מרצנו והכי חשוב מה

שלו כל שנותר זה לאחל לו: "ח-ז-ק, ו-א-מ-ץ" ההחלטה היא לא קלה שמעי, בכל זאת זה סוג של פרידה מותר ואפילו רצוי לבכות זה באמת נורמלי ואנושי לדבר איתו הרבה להגיד לו שאתם גב לו בכל החלטה שלו לכאן או לכאן הוא לעולם לא יהיה לבד ובמידה והוא יתן את החלטתו הסופית לנסות ולחיות במסגרת פנמיה תמיד לטפטף לו ולהגיד לו ש: תמיד היה יהיה וישאר לו ה

הפינה החמה המון חום ואהבה כשהוא יודע שמאחוריו משפחה תומכת חמה מבינה מעריצה ובעיקר אוהבת

אני מאמינה שהוא יגדל ויפרח

המון הצלחה בכל דרך שיבחר הנער

ו

לך אמא יקרה

"על המבוגרים להיות אנשים המקנים לאלה הנתונים לחסותם שורשים וכנפיים"

[אשלי מונטגיו]