מחברת מילים
New member
אחרי שבועיים
אחרי שבועיים, שנינו על סף שיגעון. תערובת של יאוש, כעס, חוסר אונים ותשוקה אין סופית.
בבוקר האחרון אנחנו נפרדים כאילו כלום, ומיד צוללים אל יום עבודה שיסתיים סוף סוף ויוביל אותנו שוב זה אל זה.
התארגנתי. התכוננתי. הכנתי את גופי לקראתו.
נכנסתי למים.
נעים...
מים חמימים...
אבל למרות זאת אני חייבת לצאת מהר.
עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום....
אני נכנסת לרכב. נסיעה של חצי דקה והוא עוצר במגרש חניה ריק, מקביל לחומת אבן.
"צאי מהאוטו"
אני מצייתת והוא יוצא במהירות ומצמיד אותי בגבי אל דלת המכונית תוך שהוא מחבק אותי אליו חזק. אחרי רגע אנחנו שני בלונים מרוקנים מאויר. השפתיים שלנו מתאחדות למפגש מתפתל וחמים כך שאם היינו יכולים לבלוע זה את זה היינו נעלמים בשניה.
אני לא מסוגלת להרפות מהחיבוק הזה ורוצה להרגיש אותו צמוד אלי לנצח. לא לתת לו ללכת לשום מקום.
במזג האוויר של השבוע אנחנו שני יצורים עטופים שכבות בד שנפגשים גוף אל גוף רק בשפתיים חמות ובאצבעות קפואות. השפתיים שלי מחפשות את הצוואר שלו והאצבעות שלי מלטפות את האוזניים החמות שלו. הבושם שלו מטריף אותי ושנינו נאנחים אנחת רווחה שמובנת רק ליחידים שמחזיקים מעמד כמונו.
"טוב" הוא מתנתק "זה רק כדי להירגע"
שוב נכנסים לרכב כשעל הפנים של שנינו משוך חיוך ארוך שאומר ששנינו רוצים רק דבר אחד. ממוקדי מטרה ברורה.
עוד מוקדם לחזור הביתה אל המתבגרים עתירי ההורמונים שלנו, אז אנחנו נוסעים למקום שלנו על הצוק מול חוף הסירות. עוברים למושב האחורי ושוב מתאחדים לחיבוק ארוך. הוא אוהב את הלשון שלי ומחפש אותה בלשונו. אני מתמסרת לטעם ותוך כדי שולחת יד לשחרר אותו מהסוודר. הוא אוחז את פני ומביט בי לרגע.
"כל כך התגעגעתי אליך" הוא אומר ומחזיר את פיו אל פי.
הידיים שלו מרימות את הסוודר העבה שלי ונבלעות מתחתיו. הן הולכות למקום הכי חם ועוטפות כל אחת שד מכובד ששמח לקראתן. הוא מעסה אותי בכפות ידיו הגדולות ומצית בי חום גדול שהולך ומתפשט בכל גופי.
הידיים שלי מנסות להסיר עוד שכבות שמפריעות להן בדרכן אל הגוף החם – חולצה, ציצית, גופיה....
אחחחח... כפות הידיים שלי מקיפות אותו – גב, כתפיים, חזה, בטן, גב ועוד גב....
"איזה כיף להרגיש אותך ככה, כבר חשבתי שלא אצליח להחזיק מעמד הפעם"
האצבעות שלו מתעכבות על הפטמות הזקורות שלי והוא צובט אותן קלות. גל עונג אדיר מתפרץ בתוכי ואני רוצה לגלוש עליו עד אין קץ, אבל מתנתקת מיד כדי לחתור אל היעד שלי. אל החוף שלי.
היד שלי שואפת למקום מסוים, להרגיש את הגבר שבו מתעורר. השבועיים האלה מערערים בי תמיד את שאריות הביטחון העצמי, ואני חייבת לדעת שאני עדיין עושה לו את זה. המכנסיים שלו מתוחים ומעידים שהוא זקוף וער לגמרי כבר. אני מתמלאת סיפוק ורוצה להודות לו כל כך על קבלת הפנים החמה הזו. משחררת את הכפתורים וחושפת את שרביט הקסמים הנהדר שלי. אוחזת אותו ביד אחת, ומצמידה בשניה את האיש שלי אלי עוד ועוד. אני אוספת אותו באצבעות עגולות, למעלה ולמטה, מרגישה אותו חזק וארוך. הוא נאנח ונצמד לגב המושב, מעלה ומוריד את האגן בתנועות קצובות לקול האנחות הגוברות של שנינו.
הרטיבות שמתחילה להתפשט אצלי מבקשת שלא אתן לה לחדול. אני מתכופפת ונושקת לעטרה החומה והמתוחה אל על. נשיקות קטנות. סביב סביב. לשון מנקדת נקודות בלתי נראות. המגע שלה עדין. נוגע לא נוגע. אני רוצה יותר אבל עוד מעט. לא הכל בבת אחת. אני רוצה לשגע אותו, להטריף אותו, להכניע אותו. להרגיש שהכל בידיים שלי.
אני מרימה את הראש ומביטה בו עצום עיניים, צמוד למושב ונאנח.
"איזה כיף לי" אני מחייכת אליו
"אל תפסיקי" הוא עונה
אני לא יכולה להתאפק וחוזרת למטה. קודם יד, מרגישה את האיבר המוצק והעבה מחליק בתוכה ושולח בין רגלי זרמים של רטיבות מתוקה. הרטיבות הזו מדליקה אותי כל כך ואני מכוונת את הטיל שלו ישר אל תוך השפתיים שלי.
מממממ......
למעלה ולמטה......
הלשון שלי מסתובבת עליו כמו רקדנית על עמוד. אני שומעת איך כל תנועה שלו בתוכי מוציאה ממנו אנחות עמוקות יותר. כעומק התנוחה כך עומק האנחה.
אני טועמת אותו מכל הצדדים. נותנת ללשון שלי לצבוע אותו מכל עבר. השיניים שלי גם הן רוצות להצטרף ונסגרות בעדינות, גורפות אותו מלמטה למעלה. אני מתמלאת תחושה של עוצמה אין סופית. כל הפחדים שאפפו אותי בשבועיים האחרונים מתפוגגים אל תוך הלילה ומשאירים אותי חזקה ובטוחה מתמיד.
אחרי סבב נוסף של חיבוקים, לשונות וידיים עוטפות, אנחנו מתיישבים זה לצד זה. הוא מבקש לשמור את השיא למנה העיקרית. אני מעריצה אותו על האיפוק ומתכוננת בתוכי להמשך הערב.
אחרי שבועיים, שנינו על סף שיגעון. תערובת של יאוש, כעס, חוסר אונים ותשוקה אין סופית.
בבוקר האחרון אנחנו נפרדים כאילו כלום, ומיד צוללים אל יום עבודה שיסתיים סוף סוף ויוביל אותנו שוב זה אל זה.
התארגנתי. התכוננתי. הכנתי את גופי לקראתו.
נכנסתי למים.
נעים...
מים חמימים...
אבל למרות זאת אני חייבת לצאת מהר.
עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום....
אני נכנסת לרכב. נסיעה של חצי דקה והוא עוצר במגרש חניה ריק, מקביל לחומת אבן.
"צאי מהאוטו"
אני מצייתת והוא יוצא במהירות ומצמיד אותי בגבי אל דלת המכונית תוך שהוא מחבק אותי אליו חזק. אחרי רגע אנחנו שני בלונים מרוקנים מאויר. השפתיים שלנו מתאחדות למפגש מתפתל וחמים כך שאם היינו יכולים לבלוע זה את זה היינו נעלמים בשניה.
אני לא מסוגלת להרפות מהחיבוק הזה ורוצה להרגיש אותו צמוד אלי לנצח. לא לתת לו ללכת לשום מקום.
במזג האוויר של השבוע אנחנו שני יצורים עטופים שכבות בד שנפגשים גוף אל גוף רק בשפתיים חמות ובאצבעות קפואות. השפתיים שלי מחפשות את הצוואר שלו והאצבעות שלי מלטפות את האוזניים החמות שלו. הבושם שלו מטריף אותי ושנינו נאנחים אנחת רווחה שמובנת רק ליחידים שמחזיקים מעמד כמונו.
"טוב" הוא מתנתק "זה רק כדי להירגע"
שוב נכנסים לרכב כשעל הפנים של שנינו משוך חיוך ארוך שאומר ששנינו רוצים רק דבר אחד. ממוקדי מטרה ברורה.
עוד מוקדם לחזור הביתה אל המתבגרים עתירי ההורמונים שלנו, אז אנחנו נוסעים למקום שלנו על הצוק מול חוף הסירות. עוברים למושב האחורי ושוב מתאחדים לחיבוק ארוך. הוא אוהב את הלשון שלי ומחפש אותה בלשונו. אני מתמסרת לטעם ותוך כדי שולחת יד לשחרר אותו מהסוודר. הוא אוחז את פני ומביט בי לרגע.
"כל כך התגעגעתי אליך" הוא אומר ומחזיר את פיו אל פי.
הידיים שלו מרימות את הסוודר העבה שלי ונבלעות מתחתיו. הן הולכות למקום הכי חם ועוטפות כל אחת שד מכובד ששמח לקראתן. הוא מעסה אותי בכפות ידיו הגדולות ומצית בי חום גדול שהולך ומתפשט בכל גופי.
הידיים שלי מנסות להסיר עוד שכבות שמפריעות להן בדרכן אל הגוף החם – חולצה, ציצית, גופיה....
אחחחח... כפות הידיים שלי מקיפות אותו – גב, כתפיים, חזה, בטן, גב ועוד גב....
"איזה כיף להרגיש אותך ככה, כבר חשבתי שלא אצליח להחזיק מעמד הפעם"
האצבעות שלו מתעכבות על הפטמות הזקורות שלי והוא צובט אותן קלות. גל עונג אדיר מתפרץ בתוכי ואני רוצה לגלוש עליו עד אין קץ, אבל מתנתקת מיד כדי לחתור אל היעד שלי. אל החוף שלי.
היד שלי שואפת למקום מסוים, להרגיש את הגבר שבו מתעורר. השבועיים האלה מערערים בי תמיד את שאריות הביטחון העצמי, ואני חייבת לדעת שאני עדיין עושה לו את זה. המכנסיים שלו מתוחים ומעידים שהוא זקוף וער לגמרי כבר. אני מתמלאת סיפוק ורוצה להודות לו כל כך על קבלת הפנים החמה הזו. משחררת את הכפתורים וחושפת את שרביט הקסמים הנהדר שלי. אוחזת אותו ביד אחת, ומצמידה בשניה את האיש שלי אלי עוד ועוד. אני אוספת אותו באצבעות עגולות, למעלה ולמטה, מרגישה אותו חזק וארוך. הוא נאנח ונצמד לגב המושב, מעלה ומוריד את האגן בתנועות קצובות לקול האנחות הגוברות של שנינו.
הרטיבות שמתחילה להתפשט אצלי מבקשת שלא אתן לה לחדול. אני מתכופפת ונושקת לעטרה החומה והמתוחה אל על. נשיקות קטנות. סביב סביב. לשון מנקדת נקודות בלתי נראות. המגע שלה עדין. נוגע לא נוגע. אני רוצה יותר אבל עוד מעט. לא הכל בבת אחת. אני רוצה לשגע אותו, להטריף אותו, להכניע אותו. להרגיש שהכל בידיים שלי.
אני מרימה את הראש ומביטה בו עצום עיניים, צמוד למושב ונאנח.
"איזה כיף לי" אני מחייכת אליו
"אל תפסיקי" הוא עונה
אני לא יכולה להתאפק וחוזרת למטה. קודם יד, מרגישה את האיבר המוצק והעבה מחליק בתוכה ושולח בין רגלי זרמים של רטיבות מתוקה. הרטיבות הזו מדליקה אותי כל כך ואני מכוונת את הטיל שלו ישר אל תוך השפתיים שלי.
מממממ......
למעלה ולמטה......
הלשון שלי מסתובבת עליו כמו רקדנית על עמוד. אני שומעת איך כל תנועה שלו בתוכי מוציאה ממנו אנחות עמוקות יותר. כעומק התנוחה כך עומק האנחה.
אני טועמת אותו מכל הצדדים. נותנת ללשון שלי לצבוע אותו מכל עבר. השיניים שלי גם הן רוצות להצטרף ונסגרות בעדינות, גורפות אותו מלמטה למעלה. אני מתמלאת תחושה של עוצמה אין סופית. כל הפחדים שאפפו אותי בשבועיים האחרונים מתפוגגים אל תוך הלילה ומשאירים אותי חזקה ובטוחה מתמיד.
אחרי סבב נוסף של חיבוקים, לשונות וידיים עוטפות, אנחנו מתיישבים זה לצד זה. הוא מבקש לשמור את השיא למנה העיקרית. אני מעריצה אותו על האיפוק ומתכוננת בתוכי להמשך הערב.
